"בבילון" לקחה רכב מעובד – ותפצה על פגיעה בפרטיות

מתכנת שזומן לשימוע הוציא אישור מחלה של 39 יום. לפיכך נשלח איש מטעם החברה ולקח ממנו את הרכב הצמוד בלי ידיעתו. העובד יפוצה בכ-80 אלף ש'

עו"ד מיטל ויצמןפורסם: 12.06.17 , 07:06

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתכנת לשעבר בחברת "בבילון" המפתחת תוכנת תרגום, וקבע שהתנהלות שלה מולו לקראת סיום ההעסקה, ובעיקר האופן שבו לקחה ממנו את המכונית הצמודה, היוותה פגיעה בפרטיות. בכך הפכו השופטים פסק דין קודם של בית הדין לעבודה, וקבעו שהחברה תפצה את העובד בכ-80 אלף שקל.

בפברואר 2008 החל התובע לעבוד כמפתח תוכנה בחברה. כשנתיים וחצי לאחר מכן זימנו אותו מנהליו לשימוע לפני פיטורים עקב "אי התמקדות במשימות" ו"אי התאמה מקצועית לצוות". המכתב נמסר לעובד ביום חמישי אחר הצהריים והשימוע נקבע ליום ראשון בבוקר. בתחילת השבוע שלאחר מכן הודיע העובד למנהליו במייל שלא יגיע לעבודה כי הוא לא חש בטוב. באותו יום הוא הוציא אישור מחלה ל-39 יום אך העביר אותו לחברה רק שלושה שבועות לאחר מכן ונמנע מלענות לשיחות טלפון ממקום עבודתו.

תביעה

60 אלף ש' פיצוי בגין ריב חברים בסטארט-אפ

עו"ד רלי ארביב

מפתחת אפליקציה של שיחות לחו"ל שכרה חבר ילדות כמנכ"ל, אך בהמשך התכחשה ליחסי העובד-מעביד ביניהם. בית הדין קבע שעליה לפצות אותו

60 אלף ש' פיצוי בגין ריב חברים בסטארט-אפ

כחודש לאחר מכן הודיעה החברה לעובד שהיא רואה בו כמי שנטש את מקום העבודה והתפטר, ודרשה ממנו להשיב את המכונית הצמודה שהועמדה לרשותו. כשסירב, שלחה בבילון אדם מטעמה שלקח את המכונית מהמקום שבו חנתה ליד בית העובד. החברה הוציאה מהמכונית את חפציו האישיים של העובד, ערכה רשימת מלאי ושמה אותם בשקיות.

העובד, שלא ידע לאן נעלמה המכונית, הגיש תלונה במשטרה. רק כשגילה שהחברה לקחה אותה ללא ידיעתו כתב למנהליו מכתב זועם שבו הביע את תחושותיו הקשות ודרש מכתב פיטורים. החברה סירבה, ובתחילת 2011 הוא הגיש נגדה תביעה לפיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות שונות, פיצוי על עוגמת נפש ופגיעה בפרטיות. בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו וקבע שהוא התפטר מעבודתו כשניתק קשר עם מעסיקיו וכשהגיש אישור מחלה "מעורר ספקות" באיחור.

העובד ערער לבית הדין הארצי וטען שהמכונית הייתה חלק מתנאי העבודה שלו והחברה לא הייתה רשאית לקחת אותה ממנו. כמו כן לדבריו, היא החזיקה את חפציו ועיינה במסמכיו האישיים ללא רשות תוך פגיעה בכבודו ובפרטיותו.

השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח ורועי פוליאק קיבלו את הערעור וקבעו שאף שניתוק יחסי העבודה נעשה ביוזמת העובד מרגע שדרש מכתב פיטורים, לא ניתן היה לצפות ממנו בנסיבות שנוצרו להמשיך לעבוד ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

הם הוסיפו שהחברה לא הייתה רשאית להתעלם מאישור המחלה שהציג העובד, אף שהוגש לה באיחור, וקבעו שלא הונחה תשתית לטענתה שאישור המחלה ניתן ללא בסיס רפואי.

לדבריהם, אמנם התנהלות העובד בסינון השיחות ממעסיקיו תרמה להסלמת היחסים אך מנגד בבילון התנהלה בחוסר תום לב כשלא הודיעה לו שלקחה את המכונית גם לאחר שנודע לה שהגיש תלונה במשטרה, ואף לא אפשרה לו לרוקן את חפציו בעצמו.

לכן, נקבע, עליה לפצות אותו על הפגיעה בפרטיות ועוגמת הנפש שנגרמה לו עקב מעשיה. החברה חויבה לפצות את העובד גם עבור זכויות סוציאליות שונות, ובסך הכול ב-78,577 שקל בתוספת הוצאות של 5,000 שקל.