שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רשות ההגבלים: יצרני חשמל פרטיים יוגבלו ל־40% מהשוק
    רשות ההגבלים, רשות החשמל ומשרד האנרגיה מתכננים להגביל כל אחד מהיצרנים ל־40% מכל תת־קטגוריה של ייצור חשמל. עד כה הוגבלו רק ל־12% מייצור חשמל קונבנציונלי. בצוות מעריכים שהפעילות של ארבע חברות תוגבל, ובראשן קנון של עידן עופר

    יצרני החשמל הפרטיים בישראל יוגבלו לנתח של עד 40% משוק ייצור החשמל - כך נודע ל"כלכליסט". הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין, אנשי משרד האנרגיה ואנשי רשות החשמל בראשות אסף אילת סיימו בימים האחרונים לגבש מסגרת למדיניות רגולטורית לעתיד משק החשמל הישראלי.

     

    עוד בערוץ קיימות וכלכלה ירוקה

     

    ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי רשות ההגבלים ממליצה להציב רף חדש שקובע שכל יצרן חשמל פרטי יוכל להחזיק בנתח של עד 40% משוק ייצור החשמל בישראל. הקמת תחנות כוח שיחזיקו בנתח גדול ממכסה זו תיאסר.

     

    הממונה על ההגבלים העיסקיים, מיכל הלפרין (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
    הממונה על ההגבלים העיסקיים, מיכל הלפרין(צילום: תומריקו)

    ברשות ובמשרד האנרגיה בחרו להגביל את נתח השוק ל־40% גם בתתי־הקטגוריות השונות של משק החשמל. כלומר, כל יצרן פרטי יוכל לייצר רק עד 40% בתחום הסולארי ובתתי־התחומים שלו, בתחום המים, בתחום הרוח וכמובן בייצור החשמל הקונבנציונלי בתחנות המונעות בגז טבעי. חברת החשמל לא נכללת בהסדר משום שהיא מונופול בתחום ייצור החשמל, וכבר כיום נאסר עליה להקים תחנות כוח נוספות.

     

    תלות כפולה

    מסגרת ההגבלות החדשה נוצרה בעקבות עבודה משותפת של רשות ההגבלים, רשות החשמל ובכירי מגזר האנרגיה במטרה למנוע מצב שבו גוף ריכוזי יחזיק ביותר מדי מקורות לייצור חשמל. מצב כזה עשוי ליצור תלות כפולה מול הגוף הריכוזי: מצד אחד, תלות מערכתית ביכולת אספקת החשמל למשק, ומצד שני, תלות בטכנולוגיה מסוימת, שעשויה להגביל את יכולתה של המדינה לקדם ולפתח טכנולוגיות מתחרות, בין השאר כאלו שלהן היא מחויבת במסגרת אמנות בינלאומיות שעליהן היא חתומה.

    תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה(צילום: EPA)
     

    כפי שפורסם ב"כלכליסט", העבודה על כללי הריכוזיות החדשים החלה לפני כחודשיים, אז אישרה הממשלה את הקמתן של יותר מעשר תחנות כוח פרטיות חדשות ברחבי הארץ. שר האנרגיה יובל שטייניץ אישר באחרונה להקים תחנת כוח גדולה נוספת באזור חדרה. תחנה זו, שתהיה מבוססת על גז טבעי, אמורה להחליף חלק מהתחנות מבוססות הפחם המזהמות יותר.

     

    לפיכך, רשות ההגבלים ורשות החשמל הזדרזו לקבוע מסגרת עבודה חדשה שתחליף את זו שנקבעה במרץ 2015, בימי רשות החשמל הישנה. המסגרת הישנה, שהגבילה את היצרנים הפרטיים לנתח של 12% בתחום תחנות הכוח הגדולות, התעלמה לחלוטין מתחום ייצור החשמל הירוק, בשל חלקו הקטן אז בשוק. ואולם בשנה האחרונה התחום חווה פריחה, ולכן במסגרת החדשה יש רף חדש לכל הטכנולוגיות.

     

    חמישית מחברת החשמל

    ברשות ההגבלים העסקיים מעריכים שארבע קבוצות או חברות יושפעו בעתיד מכללי הריכוזיות החדשים.

     

    החברה הראשונה ברשימה היא קנון שבבעלות עידן עופר. החברה, שהתפצלה מהחברה לישראל, שולטת על חברת איי.סי. פאואר, שמחזיקה ב־80% מתחנת הכוח OPC במישור רותם, שמסוגלת לייצר חשמל בהספק של 440 מגה־ואט, וכן בתחנת כוח בבנייה במפעל של נייר חדרה בהספק של כ־120 מגה־ואט. באחרונה רכש עופר את הזכויות להקמת תחנת הכוח צומת אנרגיה בהספק של 360 מגה־ואט בצומת פלוגות שליד קריית גת.

     

    ברשות ההגבלים נוטים לתת פרשנות רחבה יותר לפעילות החשמל של קנון, מכיוון שהיא נשלטת על ידי עופר, שמחזיק דרך החברה לישראל בתחנת כוח בכי"ל בהספק של 250 מגה־ואט. כמו כן, עופר מתכנן להקים תחנה חדשה בבית הזיקוק בחיפה, בהספק של כ־140 מגה־ואט. בשבוע שעבר התקבל אישור להקמת התחנה.

     

    בנוסף, לאיי.סי. פאואר אישור להתקדם בתכנון ההקמה של שתי תחנות כוח גדולות בהספק של כ־1,330 מגה־ואט. ההערכות הן שיכולות הייצור שבהן יחזיק עופר עד אמצע העשור הבא יכולות להגיע לכ־2,500 מגה־ואט — כחמישית מכושר הייצור של חברת החשמל כיום.

     

    עבור עופר מדובר בעלייה משמעותית בתחום, שכן הרף הקיים קובע מגבלה של עד 1,600 מגה־ואט. משמעות הדבר שרשות ההגבלים מיישרת קו עם משרד האנרגיה ומשרד האוצר ומניחה שבעוד כמה שנים חברת החשמל תפסיק לייצר חשמל ותעסוק בהולכה וחלוקה בלבד.

     

    חברה נוספת שסומנה ברשות ההגבלים היא חברת דוראד, שמחזיקה כיום בתחנת כוח בהספק של כ־850 מגה־ואט. החלטת הממשלה מאפריל אפשרה לה לקדם הקמת תחנת כוח שנייה באזור אשקלון, שתפעל בהספק של כ־650 מגה־ואט. בנוסף, החברה מתעניינת ברכישת תחנות כוח של חברת החשמל, אם וכאשר אלו יוצעו למכירה.

     

    החברה השלישית שסומנה כמועמדת להגדרה כריכוזית היא דליה אנרגיות, שמחזיקה בתחנת הכוח הפרטית הכי גדולה במדינה באזור קריית מלאכי, בהספק של כ־910 מגה־ואט. כמו כן, קיבלה במסגרת החלטת הממשלה אפשרות להתקדם בתכנון תחנות כוח נוספות בהספק של עד כ־1,450 מגה־ואט באזור פרדס־חנה כרכור או באזור קריית מלאכי. הקמת התחנות תיעשה באמצעות החברה־הבת אור אנרגיה, שכבר חתמה על הסכמים לאספקת גז אחת מול מאגר לווייתן ומול חברת אנרג'יאן היוונית.

     

    החברה הרביעית שסומנה בעבודת רשות ההגבלים היא אדלטק. החברה שותפה ב־19% מתחנת הכוח דוראד ומחזיקה בעצמה בכמה תחנות פרטיות. בהחלטת הממשלה מאפריל אושר לאדלטק להתקדם בתכנון תחנות נוספות בהספק של עד 1,260 מגה־ואט באזורים שונים, כמו ירושלים, עפולה וכפר חסידים.

     

    בתחום ייצור החשמל הירוק בעיית הריכוזיות פחות אקוטית, שכן התחום אחראי רק לכ־2.5% מייצור החשמל בישראל. ברשות ההגבלים ייוועצו עם משרד האנרגיה ורשות החשמל בעניין. כמה גופים הפעילים בתחום, ובהם EDF-EN, שיכון ובינוי, אנרג'ירקס ואנלייט, עשויים להיכנס בסופו של דבר לרשימת מעקב של רשות ההגבלים לאור כוונת המדינה לפתח את התחום בצורה משמעותית בשנים הקרובות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים