לא מפקירים את ילדי הדסה - מסיעים אותם

הקלטה של אחיות במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם בירושלים

לאחר התפטרות הרופאים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם בירושלים, הופנו חלק מהילדים לטיפולים בבתי חולים אחרים במרכז הארץ. המשפחות הירושלמיות, חלקן מעוטות יכולת, נאלצות לטלטל את ילדיהן בתחבורה ציבורית לפני ואחרי הטיפול.

עמותת תכלית הירושלמית פתחה לאחרונה בקמפיין "לא מפקירים את ילדי הדסה" ומזמינה בעלי רכבים בדרכם מירושלים או אליה, לאסוף את הילדים והוריהם ולהקל עליהם את חווית הנסיעה המורכבת.

העמותה הקימה לפני 12 שנה מערך הסעות לבתי חולים, בנשיאותו של פרופ' אבי ריבקינד מהדסה עין כרם ירושלים, במטרה לתת מענה לילדים שחולים במחלות קשות וסופניות. במסגרת הזאת פועלים כ-1,200 מתנדבים בכל הארץ.

נתנאל סבג, אבא לאיילת - חולת סרטן בת 11, מספר: "איילת הייתה מטופלת בהדסה, עם התפטרות הרופאים עדכנו אותנו שלא יהיה רופא שמתמחה בגידולי ראש, והפנו אותנו למומחית בשניידר. אנחנו גרים בבית"ר, נסיעה של קרוב לשעה ועשרים, עם הפקקים זה קרוב לשעתיים. אין שם חניה, לא מכירים את המקום, בהדסה כבר למדנו איפה למצוא חניה. אנחנו צריכים לארגן חמישה ילדים כל בוקר, עכשיו בנוסף לקחת ילדה חולה, לטלטל אותה שעה וחצי לכל כיוון ועוד אחרי טיפול להחזיר אותה, כשהיא סובלת מתופעות לוואי של בחילות או הקאות.

כשילד מעלה חום בשבת, מה ההורה אמור לעשות?

אנחנו בסיבוב שני עכשיו" מסביר סבג, "היינו שנה וחצי בטיפולים, הייתה הפוגה של שנה וחצי ועכשיו אנחנו שוב כאן. המחלקה בהדסה הייתה צפופה מאוד. גם כמות הרופאים היא כחצי ממה שיש במרכז על אותה כמות רופאים, אבל עדיין - זה הרגיש לנו ולילדה כמו בית. הרופאים היו בלי חלוקים, עשו הכל כדי לרכוש את אמון הילדים והצליחו.

זה לא פשוט. ילדה לא מבינה מה זה סרטן. הזריקות והטיפולים נראים לה כמו התעללות, למה שהיא תגיש יד למי שדוקר אותה?  אבל להדסה היא הסכימה ללכת בשמחה. עכשיו צריך לבנות הכל מחדש בשניידר. שנהיע לאשפוז יום ואין מקום לשבת על, הילד רואה בזה התעללות, כל אחות שמתקרבת, לא בולעת כדורים, לא מוכנה להכניס את המים עם הכדור לפה, עם הצוות של הדסה היא התחברה, עכשיו לך תבנה את זה שוב בשניידר.

אני ואשתי כיום לא עובדים, ואנחנו תמיד השתדלנו ללכת יחד לטיפולים, כיום שזה שניידר. אין הרבה ברירות וכולי תקווה שלא יהיו התפתחויות בנסיעה ושהכל יעבור בשלום.

להקל, ולו במעט את חווית הנסיעה לפני ואחרי טיפול

היוזמה של תכלית מבורכת", הוא מסכם. "עם ישראל זה עם של נתינה, רואים את זה במלחמות ודברים כאלה. אדם שאין לו רכב וצריך להיטלטל באוטובוסים זה הכי טוב שיוכל להיות לו, אני מקווה שתהיה הרתמות ציבורית לדבר הזה. למשל כשילד מעלה חום בשבת, מה ההורה אמור לעשות? יש הרבה משפחות שאין להם כסף לאמבולנס, אנחנו לא עובדים  כרגע כדי לטפל בילדים וכל שקל חשוב.

אז תחשבו על ילד שצריך טיפול, ואפילו מאושפז חודש שלם, איך אני יכול לנטוש את הילדים חודש ולשבת שם, אז הילד היה מנותק חודש, מי יטפל בו?. גם בהדסה זו הייתה לוגיסטיקה מטורפת, אז המעבר לשניידר זה סיוט. יש הרבה ילדים חרדים חולים, אלו משפחות ברוכות ילדים ומעוטות יכולת, אז נוסעים באוטובוסים, וילד אחרי טיפול שצריך להמתין לאוטובוס ולהטלטל מאוטובוס לאוטובוס זה איום ונורא. אני קורא למי שיכול להצטרף למערך ההסעות ולהקל ולו בקצת על חיי הילדים האלו והמשפחות שלהם".

אורי יקיר - אבא לעדי, בן 4 מגבעת זאב שחולת בלוקמיה, מחזק את דבריו. "עברנו מהדסה לשניידר. יש לנו רכב ועדיין יותר קל להיות עם הילדה ולא להתמקד בנהיגה. אנחנו מצפים מהממשלה שתיתן לנו את הפתרון ויתנו לנו להחלים בשקט. אנחנו מברכים את המתנדבים שעוזרים לקחת ולהחזיר את הילדים, משפחות ללא רכב חייבות עזרה וההסעות עוזרות מאוד".

 אהרון כהן, מנכ"ל עמותת תכלית מסכם: "עקב המשבר בהדסה נוצר מצב שהמון משפחות נטשו את המחלקה בעקבות עזיבת הרופאים ועברו לקבל טיפוליום במרכז הארץ בשניידר, תל השומר ואיכילוב. חלק מההורים וילדיהם משוועים להסעות, כי מלבד המחלה הקשה הסיעה בתחברה ציבורית עם תופעות הלוואי הקשות זו התמודדות יומיומית בלתי אפשרית.

אל תפקירו את ילדי הדסה החולים, בואו נציע להם טרמפ בדרך לעבודה או חזרה, מירושלים לבתי החולים במרכז. בלי קשר לנעשה בירושלים, יש גם צורך במתנדבים מכל הארץ להסעת ילדים חולים לבתי החולים השונים לפני ואחרי טיפול. אין צורך בהתקנים מיוחדים לרכבים. ואין צורך להמתין בזמן הטיפול".

• להרשמה להסעת ילדים חולי סרטן לבתי חולים בכל הארץ התקשרו לטלפון: 1-800-200-606.