שתף קטע נבחר

הישראלים שמתכננים מבנים במאדים

ההצעה של הסטודנטים הישראלים, שהגיעה לשלב הגמר בתחרות של נאס"א, כוללת מקום לאזור שינה, סלון וחדר אוכל, שירותים, חדר כושר ומעבדה - בתוך בועה. התכנון כולל מחיצות פנים ניידות, שמאפשרות לשנות את המבנה לפי צרכי האסטרונאוטים

 

 

על-פי התכנונים בעוד כ-20 שנה, ואולי אפילו קודם לכן, יישלחו בני אדם למאדים - שם הם יצטרכו להתמודד עם תנאים לא קלים. אחת המשימות העיקריות תהיה לבנות מבנה, שיגן על האסטרונאוטים בכוכב הלכת השכן. מי שהציע פתרון הם סטודנטים מישראל, שהגיעו לגמר תחרות בין-לאומית יוקרתית של נאס"א. הסטודנטים מציגים את הפתרון שלהם היום (ה') בכנס רעיונות פורצי דרך במדע ליזמי מדע צעירים שמקיים משרד המדע והטכנולוגיה בהשתתפות מנכ"ל המשרד פרץ וזאן.

 

אחד האתגרים במסע אל מאדים הוא בשינוע חומרי גלם מכדור הארץ. בשל המרחק הגדול והמקום המוגבל בחללית, יצטרכו המתיישבים הראשונים לבנות מבנים מחומרי גלם מהסביבה המקומית. במסגרת התחרות של נאס"א, התבקשו המתמודדים לתכנן מבנה המתאים למגורי ארבעה אסטרונאוטים עם מקום למערכות טיהור אוויר ומים.

 

 (צילום: יח"צ) (צילום: יח
(צילום: יח"צ)

 

ההצעה של הסטודנטים הישראלים כוללת מקום לאזור שינה, סלון וחדר אוכל, שירותים, חדר כושר ומעבדה - בתוך בועה. התכנון כולל מחיצות פנים ניידות, שמאפשרות לשנות את המבנה לפי צרכי האסטרונאוטים. בתוך הבועה ישנם עמודים שאותם ממלאים עם חול מאדמת מאדים. החול עובר תהליך של חימום באמצעות קרני השמש, שהופך אותו לחומר קשיח במיוחד. מילוי העמודים בחומר נותן חוזק לעמודים ולמבנה כולו.

 

בשל התנאים הקשים השוררים במאדים, הכוללים בין היתר סופות חול, קרינה גבוהה וטמפרטורות קיצוניות, תכוסה גם הכיפה של המבנה באמצעות לבנים מהחומר הקשיח. את הכיסוי יבצעו מיקרו-רובוטים שייצרו את החומר ויניחו אותו על הכיפה. באחרונה אף הציגו הסטודנטים את הרעיון לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שהביעה בו עניין רב.

 (צילום: יח"צ)
(צילום: יח"צ)

 

את הרעיון מובילים הלן וקסלר וליאור אהרוני. וקסלר, בוגרת החוג לארכיטקטורה בבצלאל, תמשיך בקרוב לתואר שני בלימודי הנדסה ועיצוב באוניברסיטת הרווארד. בימים אלו נמצאת בהכנות ליציאה לאוניברסיטת החלל הבין-לאומית, שאליה תצטרף בתמיכת מלגה של סוכנות החלל הישראלית. אהרוני סיים תואר במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה וכיום הוא בתקופת התמחות ב-Media Lab של אוניברסיטת MIT בבוסטון.

 

"הרעיון של להיות חלק מהאתגר הכי גדול של האנושות בימינו הוא מסעיר", אומרת וקסלר, "ההתמודדות שלנו שנעשתה במשאבים מוגבלים מוכיחה שהיצירתיות ו'החוצפה' הישראלית עדיין מהווים יתרון".

 (צילום: יח"צ) (צילום: יח
(צילום: יח"צ)

 

התחרות של נאס"א נערכת בין צוותי סטודנטים ויזמים מכל העולם ומיועדת לפתח ולקדם שיטות לבניית מבני קבע על מאדים. הסטודנטים עברו את השלב הראשון של התחרות של נאס"א שנערך לפני שנתיים. השלב הראשון כלל תכנון קונספט עיצובי וארכיטקטוני. בסוף השלב קיבלו הסטודנטים ציון לשבח, תוך שהם עוקפים צוותים מאוניברסיטאות גדולות וידועות ברחבי העולם ומתמודדים מול צוותים שכללו ארכיטקטים עטורי מוניטין ואסטרונאוטים. רק שבעה צוותים מתוך 163 צוותים עמדו בדרישות בשלב הזה, לאחר שרבים מהצוותים לא עמדו בדרישות המחמירות של נאס"א מבחינת הדיוק בהדפסה של המבנים.

 

לשלב השני נדרשים הצוותים להציג פיתוח של חומר הדומה לחומרים הנמצאים במאדים, על מנת לבחון את ההצעה שלהם על פני כדור הארץ. הצוות הישראלי שיתף פעולה עם פרופ' שלמה מגדסי וד"ר מיכאל ליאני ממכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית. יחד הצליחו ליצור חומר המבוסס על בזלת גרוסה העוברת תהליכים חדשניים, וניתן להדפסה במדפסת תלת ממד תוך שהוא מדמה את החומרים המקומיים במאדים.

 

הסטודנטים מציגים את הפתרון החדשני שלהם בתחרות Falling Walls של משרד המדע והטכנולוגיה. בתחרות נדרשים חוקרים להציג רעיונות פורצי דרך אשר ישנו את העולם בהרצאה של שלוש דקות בלבד, וללא שימוש במצגות. הזוכים יזכו להציג את הרעיון שלהם בגמר תחרות Falling Walls העולמית. לפרטים והרשמה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים