שתף קטע נבחר

רגע לפני הבולדוזרים: עמק ססגון

אם עדיין לא ביקרתם בעמק ססגון, כדאי שתכניסו את האזור בעדיפות גבוהה לתוכנית הטיולים שלכם. האתר הייחודי הסמוך לאילת מעורר בשנים האחרונות את אחד המאבקים הסביבתיים החשובים ביותר, וייתכן שבעוד שנים לא רבות הוא יאבד הרבה מאוד מקסמו, אם לא ייעלם לגמרי. רגע לפני הבולדוזרים - פרויקט מיוחד

עמק ססגון, אתר ייחודי הסמוך לאילת, מעורר בשנים האחרונות את אחד המאבקים הסביבתיים החשובים ביותר, וייתכן שבעוד שנים לא רבות הוא יאבד הרבה מאוד מקסמו, אם לא ייעלם לגמרי. יזם הנדל"ן יואב איגרא ומשרד התיירות פועלים במרץ בשנים האחרונות כדי לקדם הקמת מלון במקום, ואילו הארגונים הירוקים, בהם החברה להגנת הטבע, מנסים למנוע זאת בכל מחיר.

 

מה כל כך מיוחד במקום?

בקעת תמנע עשירה באוצרות טבע נופיים, גיאוגרפיים והיסטוריים. האזור עשיר בגיאולוגיה ייחודית המתבטאת בסלעי יסוד, דייקים מרובים, מרבצי נחושת ומנגן, תצורות אבני חול מיוחדו ואבני משקע ימי שונות.

 

בעמק ססגון יש מגוון של צמחייה ובעלי חיים נדירים. זהו מרחב המחיה של ציפורים ייחודיות רבות, בהן סלעית שחורת בטן, סלעית נזירה, שחור זנב, בז מדברי, בז צוקים, מדברון, חצוצרן מדבר וקורא מדברי. באזור מצויים גם יונקים כגון יעל נובי, צבי הנגב, גרביל סלעים, שועל מצוי, צבוע מפוספס, זאב ויזנוב גדול (עטלף).

 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע) (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
 

הצמחייה האופיינית לאזור כוללת את שיטת הנגב, שיטת הסוכך, רכפתן מדברי וסילון קוצני.

 

כיום עמק ססגון הוא המרחב הנופי הנדיר ביותר - שאינו מופר על ידי האדם - בכל בקעת תמנע, והוא נגיש ופתוח לציבור ללא תשלום. שטח עמק ססגון נמצא בין שני הרי אבן החול הנובית – גבעת ססגון והר מכרות, ושביל ישראל חוצה את חבל הארץ המדהים הזה ומוביל את המטיילים ממרגלות מעלה מלחן בואכה הר תמנע בין צוקים בראשיתיים.

 

מהו הפרויקט המתוכנן?

מלון שמתוכנן להשתרע על שטח בן 24 דונם ולכלול ארבעה מתחמי מלונאות, מרכז כנסים ונהר מלאכותי.

 

מהו הנזק הצפוי?

"המיזם מאיים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה, בטבע ובציבור על חשבון הדורות הבאים, ללא כל הצדקה, ולכן יש לדחות את התוכנית ולהשאיר את השטח טבעי", אומרים בחברה להגנת הטבע.

לטענת מתנגדי התוכנית, מרחב תמנע הוא אזור רגיש במיוחד, ולחצי הפיתוח מקיפים אותו מכל כיוון: תעשייה, חקלאות, התיישבות, כרייה, חציבה, מאגרים, תיירות ומסחר, סלילת דרכים, מתקנים פוטו-וולטאיים ועוד. למעשה, כבר כיום כמחצית משטח בקעת תמנע מנוצלת לשימוש האדם.

 

קיצור תולדות המאבק

בשנת 2008 הגישו עמותת "אדם טבע ודין" ותושבי הערבה עתירה נגד התוכנית להקמת המלון של איגרא. אחד משיאי המאבק רווי היצרים היה לפני כארבע שנים, כשהמדינה תבעה את אדם טבע ודין ואת תושבי הערבה בדרישת פיצוי של 15 מיליון שקל בעקבות מאבקם לביטול הפרויקט. היזם תבע את המדינה, וזו גלגלה את האחריות לנזק על העמותה.

 

הפרויקט, שנדמה היה חסר סיכוי, המשיך מאז להתקדם במלוא המרץ, וזאת למרות הצהרתו של השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, כי לא יקום מלון בססגון.

 

בשלב מסוים נאותה קק"ל לשלם 12.5 מיליון שקלים ולרכוש את הקרקע מהיזם כדי לשמר את השטח. מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגל, הסביר כי "קק"ל עשתה מעשה אצילי כדי לשמור ככל הניתן על השטחים הפתוחים. משרד התיירות מתנגד באופן גורף, כי הפרויקט כבר תוקצב ב-70 מיליון שקל, ואם הוא ייגנז - הכסף יילך". בעקבות התנגדות משרד התיירות נגנז ההסכם עם קק"ל. המאבק המשיך ועלה מדרגה לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה את הקמת המלון.

 

מה אומרים יזמי התוכנית?

לדברי מנכ"ל קבוצת איגרא, מיקי חברוני, "אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה קרוב ל-15 שנה. מהיום שיצאנו לדרך עברנו אין-ספור משוכות בדרך לאישור התוכנית. תמיד בשקיפות, תמיד במקצועיות ותמיד לפי החוק. הפרויקט הוצג בכל פורום אפשרי וקיבל את כל האישורים הנדרשים. למרבה הצער, זמן רב אחרי שאושר התעוררו גופים אינטרסנטים שונים והחלו, בדרכים שונות ומשונות, לנסות ולעצור את הפרויקט. 

אזור המבואה הדרומית (צילום: דב גרינבלט) (צילום: דב גרינבלט)
אזור המבואה הדרומית(צילום: דב גרינבלט)
 

"קבוצת איגרא האמינה בעבר ומאמינה גם היום שהפרויקט נכון, מתאים לסביבה, מידתי ומתחשב בצורך לפתח, לצד הצורך לשמר. אם היינו מקדמים את הפרויקט מתוך בצע כסף, כנראה שהיינו מנסים להקים אותו במקום אחר, במרכז הארץ. זו לא הייתה ועדיין לא הסיבה המרכזית לפרויקט ולמעורבות שלנו בו.

 

"כידוע, בעלי החברה, יואב איגרא, מעורב בכל נקודה ופסיק בפרויקט הזה, בתכנון שלו ובכל מה שנאמר ונכתב עליו לאורך השנים. ליואב, אחרי 30 שנה בקנדה, הייתה פינה חמה בלב לערבה ולחבל איילות, וחבל שהזדמנות היסטורית להוביל מהלך מכוננן מבחינת פיתוח החבל עשוי להסתיים במפח נפש גדול ליואב איגרא ולתושבי החבל כולו. אנחנו נעשה הכול כדי שזה לא יקרה".

 

איפה זה עומד כעת?

בחודש אוקטובר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז דרום ברוב של תשעה לעומת שלושה את תוכנית המלונאות בעמק ססגון. בחודש נובמבר האחרון הגישו המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע וראש עיריית נתיבות ערר על החלטת הוועדה. הדיון בערר התקיים בחודש מאי בוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - והסתיים ללא הכרעה.

 

בדיון הציגו קבוצות תושבי האזור, ארגוני הסביבה - החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, פורום סבב"ע (סביבה בריאה בערבה) - וגורמים נוספים מתווה תכנוני ייחודי, שנועד לשמש חלופה לתוכנית הבנייה הקיימת. לפי מתווה זה, כל הארגונים והתושבים החתומים עליו מתחייבים לאפשר את הקמת מתחם המלונאות באזור המבואה הדרומית בבקעת תמנע. בתמורה מתחייבים החותמים שלא להגיש כל התנגדות למהלך, לאפשר את קידומו המהיר ובד בבד לשמר את מעמד עמק ססגון כשטח טבעי ופתוח.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דב גרינבלט
עמק ססגון
צילום: דב גרינבלט
מומלצים