תתכוננו להזיע: אין מספיק טכנאי מזגנים בשוק
הדבר הכי חשוב לנו בקיץ הלוהט הוא המזגן שלנו, אך כמות הטכנאים המצויים בשוק אינה עונה על הביקוש, וגם כאשר נצליח להשיג טכנאי, לא בטוח שהוא יהיה מוסמך כראוי
מנסים להתקרר: בימים האחרונים המזגן הוא הדבר היחיד שמציל אותנו קצת מהחום הלוהט ששורר בחוץ, וכאשר הוא מתקלקל אז טכנאי מזגנים הוא הדבר הראשון שאנחנו מחפשים. הנתונים מראים שקיים מחסור משמעותי בטכנאים, וגם אלה שיש לא בהכרח הוכשרו והוסמכו כראוי.
על פי נתוני מחלקת המחקר של אתר Alljobs, הביקוש לטכנאי מזגנים גדול כמעט פי 3 מההיצע מחפשי העבודה בתחום, וכמות המשרות הפנויות לטכנאי מזגנים גדלה בשנים האחרונות בכ-20% בעוד כמות מחפשי העבודה בתחום זה גדלה ב-6% בלבד. יש לציין שמחפשי העבודה הנכללים כאן הינם לרוב טכנאים מוסמכים ולא כוללים רבים שאינם מוסמכים. תופעות הלוואי של מצב כזה הן טכנאים אשר יכולים "לבחור" את העבודות ואת הלקוחות, וכאמור גם לכניסת גורמים שאינם מוסמכים לשוק - "חאפרים" אשר שמחים למלא את החסר.
המחסור בטכנאים בשוק בא לידי ביטוי גם במכללות הטכנולוגיות אשר מסמיכות את הסטודנטים. שחר אבישיד, רכז קורסי קירור, מיזוג אוויר וחשמל במכללת אורט סינגלובסקי מספר שהביקוש בשוק כל כך גדול כך שכאשר חברות פונות אליו עם הצעות עבודה הוא כבר אינו טורח להעביר אותן לסטודנטים משום ש"לכולם כבר יש מקום עבודה מובטח". לדבריו, "כמות הסטודנטים נשארה דומה בשנים האחרונות", וזאת למרות שהביקוש הלך וגדל.
"כשצעירים חושבים על טכנאי מזגנים הם מדמיינים מישהו שעומד על הגג בשמש"
אז אם הביקוש לטכנאים כל כך גדול, והשכר סביר יחסית לזמן ההכשרה (כ-9,000-7,500 שקל לחודש לפי נתוני Alljobs), מדוע אין מספיק סטודנטים שרוצים ללמוד את התחום? אחת הסיבות היא טכנאים "חאפרים" אשר מעדיפים שלא לבזבז זמן וכסף על לימודים בתחום שהפיקוח בו אינו הדוק, אך לפי אבישיד הסיבה גם התדמית: "כשצעירים חושבים על טכנאי מזגנים הם מדמיינים מישהו שעומד על הגג בשמש ומתקין מדחס. למרות שהיום הכל כבר ממוחשב כמו בהרבה תחומים אחרים". הוא מוסיף גם לגבי אופק הקידום בתחום ואומר כי "בתחום הזה יכולים להשתלב צעירים ברמה שיתקדמו גם לתפקידי ניהול".
החברות הגדולות הבינו שאם ימתינו לסטודנטים שיוצאים מהמכללות כדי לגייס אותו הן יסבלו ממחסור בכוח האדם ולכן החלו לפתוח תוכניות בשילוב עם המכללות. חברת אלקטרה פתחה תוכנית כזאת עם אורט סינגלובסקי, ובה חיילים משוחררים מהצבא עוברים מסלול של 18 חודשים במכללה על חשבון מענק השיחרור וסבסוד של החברה, מקבלים את שתי התעודות והרישיון מהמדינה, ומתחילים לעבוד ישירות בחברה.
ההכשרה של הנדסאי קירור ומיזוג כוללת מסלול של שלוש שנים, כשבסופו הסטודנטים עוברים מבחנים ממשלתיים של משרד הכלכלה. התעודות שהסטודנטים מקבלים מהממשלה הן תעודת הנדסאי קירור ומיזוג ורישיון לחשמלאי מוסמך. כדי לעבוד כ"מתקין מזגנים ביתיים" אפשר לעבור קורס קצר יותר שנקרא: "התקנה ושירות למערכות קירור ומיזוג ביתיות". הקורס הזה אורכו כשנה, כשבסופו עוברים מבחן ממשלתי ומקבלים תעודת חשמלאי שירות, אך לא ניתן לעבוד בתעשיית המיזוג, אלא רק כטכנאי מזגנים ביתיים.
כמו הביקוש לטכנאי מיזוג וקירור, יש גם ביקוש רב למקצועות נוספים שנרכשים כחלק מההשכלה הטכנולוגית וההכשרות המקצועיות בישראל. כיום לומדים כ-26 אלף סטודנטים במכללות הטכנולוגיות בלימודי הנדסאים וטכנאים, בעוד שעל פי הערכות שונות, המשק זקוק לכמות כפולה של עובדים מיומנים שכאלו.
המכללות שבהן ניתן ללמוד קורסים מלאים או חלקיים בהנדסת מיזוג וקירור: רשת מכללות אורט (במכללת אורט סינגלובסקי לומדים רוב הסטודנטים ברשת), מכללת לפיד, מכללת נצרת עילית יזרעאל, מכללת אין ליין, בית הספר הארצי להכשרה מקצועית, מכללת עתיד, מגוון טכנולוגיות, המרכז להשתלמויות רופין והמינהל הטכני.
לפנייה לכתב/ת 
