שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "נושא העסקת עובדים עם מוגבלות הפך להיות טרנדי"
    בזמן שבמגזר הציבורי מתקרב שלב האכיפה בשילוב עובדים עם מוגבלות, במגזר הפרטי פועלים גופים שונים במטרה לחבר בין מעסיקים לעובדים. אחד מהגופים האלה הוא ארגון "סיכוי שווה" אשר מקיים היום כנס שמטרתו לתת כלים לבעלי עסק לשילוב אנשים עם מוגבלות בארגונים, ומציע באמצעות הפייסבוק משרות המיועדות אך ורק להם. האם מדובר בתחילתו של שינוי?

    בעוד במגזר הציבורי עדיין מחכים להגיע לשלב האכיפה של התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר מחייב גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית, במגזר הפרטי פועלים מספר גופים אשר מנסים לשפר את המצב ברמה הפרקטית גם מהצד של מחפשי העבודה בעלי המוגבלות, גם מצד ועדי העובדים וגם מהצד של המעסיקים עצמם. התוצאות נכון להיום הן הצלחה חלקית אשר מתבטאת בעיקר בשינוי התפיסה.

     

    עוד בערוץ הקריירה

     

    ב-1 בינואר 2017 נכנס לתוקף תיקון מספר 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מחייב גופים ציבוריים לנקוט מהלכים משמעותיים נוספים לקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלות. לפי התיקון, על גוף ציבורי גדול המעסיק 100 עובדים ומעלה לקבוע יעד לייצוג הולם בין עובדיו של 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית . הגופים ציבוריים כוללים בין היתר את: משרדי הממשלה, הכנסת, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, צה"ל, משטרת ישראל, השב"ס והרשויות מקומיוות.

     

    "עם קבלת הנתונים נתחיל באכיפה"

    על פי הנחיות נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "כדי לברר את עמידתו בדרישות החוק, מעסיק לא ישאל את עובדיו האם יש להם מוגבלות, שכן לעובד אין חובה לחשוף את מוגבלותו, ובמקום זאת, הנתונים ייאספו בידי המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יצליב בין נתוני העובדים של הגוף הציבורי, לבין נתוני אנשים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות. נתונים אלו יועברו אל נציבות שירות המדינה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ויפורסמו מדי שנה באתר האינטרנט של נציבות שוויון או נציבות שירות המדינה, עד ה-14 באוגוסט. פרסום זה יהיה פתוח לציבור ויכלול מידע האם המעסיקים עומדים ביעד (5% ומעלה), רמת הייצוג ההולם היא בינונית (בין 3.5% ל-5%), רמה נמוכה (2%-3.5%) או אי עמידה בייצוג הולם כלל (פחות מ-2%)".

     

    בדרך לשינוי? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדרך לשינוי?(צילום: shutterstock)

    נכון להיום עדיין אין נתונים מעודכנים בנושא ובנציבות ממתינים להעברת הנתונים כדי להתחיל לבצע את פעולות האכיפה על פי החוק. נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אברמי טורם, התייחס לפעולות ההכנה המבוצעות לקראת האכיפה: "תיקון החוק מקנה לנציבות השוויון סמכויות אכיפה מול מעסיקים שלא עומדים ביעדים, וכן הוצאת צווים לגופים ציבוריים על מנת לחייב אותם לעמוד בדרישות החוק. מאז אושר התיקון לחוק ביולי 2016, אנו פועלים כדי להכשיר את הקרקע ליישומו המלא. בין היתר וכשלב מקדים, נשלחו לאחרונה כ-2000 מכתבים לכלל הגורמים הרלוונטיים במשק, על מנת ליידע ולהבהיר להם את החובות הנדרשות בחוק".

     

    "במקביל, אנו פועלים יחד עם מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לקידום התקנות על ידי משרד הרווחה וגורמים ממשלתיים רלוונטיים אחרים, לצורך הצלבת הנתונים על ידי המוסד לביטוח לאומי. עם קבלת הנתונים אודות מצב הייצוג ההולם בגופים ציבוריים, הנציבות תתחיל בפעילות האכיפתית כדי למצות את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לייצוג הולם".

     

    מתחילים לשנות את התפיסה

    בזמן שבמגזר הציבורי ממתינים לנתונים כדי להתחיל בשלב האכיפה, במגזר הפרטי פועלים מספר גופים אשר מנסים לקדם את הנושא, בינהם מיזם "סיכוי שווה" בצד של מחפשי העבודה עם מוגבלות, ו"עסק שווה" בצד המעסיקים.

     

    אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל ומייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה", אשר מפרסם משרות המיועדות אך ורק למועמדים בעלי מוגבלות, התייחס למצב הנוכחי ואמר כי: "נושא העסקת עובדים בעלי מוגבלות הפך להיות טרנדי. ישנם הרבה מאוד מעסיקים שפונים אלינו ומעוניינים לפרסם משרות בדף. הארגונים מתחילים לשנות את התפיסה. ברגע שנכנסים עובדים בעלי מוגבלות אל תוך הארגונים הם משמשים כסוכני שינוי. המאבק שלנו הוא נגד הסטיגמות והדעות הקדומות של מעסיקים". לפי הלמן, עד עתה השתלבו כ-200 עובדים במשרות שפורסמו ב"סיכוי שווה", אשר מקיים היום (ב') אחר הצהריים כנס בתל אביב המיועד לאנשים בעלי מוגבלות.

     

    גם יפעה סימס, מנכל"ית מיזם "עסק שווה", שמטרתו להעניק כלים וליווי לחברות גדולות המעוניינות להעסיק עובדים עם מוגבלות, רואה את השינוי מתחיל אך יודעת שהדרך לשילוב אמיתי של בעלי מוגבלות עוד ארוכה: "אנו מוצאים המון נכונות ורצון מצד המעסיקים לעשייה בנושא, אך עדיין נתקלים בחסמים מהותיים. מקור החסמים הינו תפיסות ועמדות שגויות. כמו כן, במהלך פעילותנו בשטח, זיהינו כי מעסיקים זקוקים לכלים ולידע על מנת לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בארגונים אותם מובילים. עבודה רבה עוד לפנינו".

     

    חלק נוסף בפאזל של העסקת עובדים עם מוגבלות הוא ועדי העובדים בעלי ההשפעה. גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, מביע גם הוא אופטימיות מסוייגת ואומר כי "יש רצון ונכונות בחברות הגדולת ללכת לקראת היישום של התיקון לחוק. אך כשזה מגיע למנהלי הקצה עדיין יש קושי בלייצר את ההתאמות הנדרשות. המדינה צריכה להשקיע עוד 500 מיליון שקלים כדי לפתח כלים למעסיקים". בהתייחס להשפעה של הההסדרות בנושא באמצעות ההסכמים הקיבוציים אומר שמחי כי "בכל הסכם קיבוצי השאיפה היא להשוות תנאים של עובדים בעלי מוגבלות ולהגביר את קליטתם בחברות". 

     

    עדיין לא ברור כיצד תשפיע בשטח הפעילות שנעשית כדי לעשות את השינוי הגדול והנדרש בהעסקת עובדים עם מוגבלות במשק הישראלי, מה שבטוח הוא שאנו נמשיך ונעקוב.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים