שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הצעת חוק להוספת שעת חינוך גופני: "הילדים רק יושבים מול מחשב"
    הנוער בישראל נמצא מאחורי רוב מדינות המערב בשיעור הפעילות הגופנית שהוא מבצע ובמספר שעות שיעורי ההתעמלות בבתי הספר. הח"כים יואל רזבוזוב ויעקב מרגי מציעים לחזק את המקצוע: "הממשלה צריכה להשקיע בבריאות הציבור ולא בג'ובים למקורבים". העלות: כ-360 מיליון שקל בשנה

     

    אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

    שיעורי החינוך הגופני במערכת החינוך בישראל סובלים שנים רבות מבעיית תדמית. לא מדובר במקצוע כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים - שאותם מקדשת המערכת ושואפת להגיע בהם להישגים בינלאומיים. גם לא מדובר בהיסטוריה או אזרחות שכל אמירה של מורה בכיתה תעורר סערה. אלא שבזמנים שבהם בכל מקום מקדשים אורח חיים בריא, פוקדים את מכון הכושר כמעט מדי יום ומחליפים את הצ'יפס והקטשופ בצהרונים במזונות דלי שומן – שיעורי החינוך הגופני אמורים להיות בעלי חשיבות רבה יותר.

     

    אבל איך זה יקרה כשמערכת החינוך מקצה שעתיים שבועיות בלבד למקצוע בכל הגילאים? מדובר ב-90 דקות בסך הכול לכל תלמיד ותלמידה, ואם מחסרים את ההמתנה להגעת התלמידים, את הקראת השמות, ואת ההתמודדות עם בעיות המשמעת, מדובר בכשעה נטו בשבוע.

     

     

    הצעת חוק של ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) ושל יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שתעלה היום (יום א') להצבעה בוועדת שרים לחקיקה, מבקשת להוסיף שעה נוספת לחינוך גופני כבר משנת הלימודים הקרובה, כך שהתלמידים והתלמידות, בכל הגילאים, יזכו לשלוש שעות שבועיות במקום לשעתיים.

     

    לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי צריך כל ילד לעסוק בפעילות ספורטיבית במשך שעה ביום. אלא שמחקר שערך הארגון לפני כחצי שנה מעלה תמונה מדאיגה באשר לתלמידי ישראל שממוקמים אחרונים מבין 41 מדינות מערביות מבחינת כמות הפעילות הגופנים שם עושים.

     

    16% דיווחו כי אינם עוסקים כלל בפעילות גופנית, כשלפניה בין השאר גרינלנד (10.6%), רומניה (9%), איטליה (8%) ומלטה (7%). בנוסף, 41% מתלמידי ישראל דיווחו כי הם יושבים ארבע שעות או יותר מדי יום מול המחשב.

    ח"כ יעקב מרגי (צילום: אפי שריר ) (צילום: אפי שריר )
    ח"כ יעקב מרגי(צילום: אפי שריר )

    ח"כ יואל רזבוזוב (צילום: אוהד צויבנרג) (צילום: אוהד צויבנרג)
    ח"כ יואל רזבוזוב(צילום: אוהד צויבנרג)

    המחקר מצא שילדים שלא מבצעים פעילות ספורטיבית כמומלץ נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בסמים, לעישון ולקבלת ציון נכשל בלפחות שלושה מקצועות. עוד נמצא כי בני נוער שלא מבצעים פעילות גופנית נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מתסמינים פיזיים ונפשיים ומהשמנת יתר. דו"ח אחר של הארגון, שפורסם לפני כמעט שנה, מצא כי חצי מיליון מהילדים בישראל סובלים מהשמנה ועודף משקל – מקום ראשון באירופה ושני בעולם אחרי ארה"ב.

     

    ומה קורה במדינות אחרות בעולם? בבריטניה מקבלים התלמידים ארבע שעות חינוך גופני בשבוע. בגרמניה מדובר בשלוש שעות ושעה נוספת לשיעור שחייה בקרב ילדי היסודי. באוקראינה הוחלט ב-2015 להגדיל את שיעורי חינוך גופני במערכת משניים לשלושה בשבוע. באיטליה וספרד מוקצות, כמו בישראל, שעתיים שבועיות עבור שיעורי החינוך הגופני, אך שם הותקנו מתקני ספורט בבתי הספר כדי לעודד את התלמידים לעשות פעילות גופנית.

     

    הבעיה העיקרית העומדת כנגד הצעת החוק היא כלכלית. לפי אנשי משרד החינוך, העלות השנתית של שעת חינוך גופני נוספת במערכת היא 7,500 שקל לכל כיתה. במערכת החינוך הרשמית ישנן 46,872 כיתות א'-י"ב, כלומר מדובר בתוספת של כ-360 מיליון שקל בשנה.

     

    לדברי ח"כ רזבוזוב מדובר בעלות פחותה בהרבה ממה שמשלמת המדינה על טיפול בבעיות השמנה ובעיות הנלוות להן. "לפי משרד הבריאות, עלות הטיפול במחלות ההשמנה של אזרחי ישראל היא כ-2 מיליארד שקל בשנה, ועלות הטיפול בבעיות הנלוות כמו ימי מחלה, אובדן פריון במשק, קצבאות סיעוד ונכות, היא כארבעה מיליארד שקל", הוא מפרט.

     

    "לצערנו, בעידן המחשבים הילדים יושבים בבית מול מסכי המחשב הסמארט-פון והטאבלט, וכמעט לא עושים פעילות גופנית סדירה. המודעות לספורט מתחילה בבית הספר בשיעורי החינוך הגופני. שרי הממשלה צריכים להחליט אם הם מעדיפים להשקיע בעצמם, בסקטורים צרים ובג'ובים למקורבים או בכלל הציבור בישראל ובבריאותו. שעת חינוך גופני נוספת היא ללא ספק אינטרס משותף של מערכת החינוך, מערכת הבריאות והספורט הישראלי גם יחד".

     

    ערכים שלא מקבלים בשיעורים אחרים

    שרון גול, מורה לחינוך גופני זה 23 שנה, מקווה שההצעה תעבור. "שיעור חינוך גופני הוא היחיד שמעבר להיבטים הפיזיים והבריאותיים, מעניק לתלמידים ערכים שהם לא יקבלו בשיעורים אחרים, כמו עבודה קשה, עבודת צוות, מתן כבוד לחברים, למתחרים, שאיפה לניצחון, אומץ, התמודדות עם הפסד וקבלתו. במקצועות האחרים המטרה היא רק שהתלמיד יעבור בגרות".

    שרון גול. "השיעורים מתקיימים בצורה יסודית" ()
    שרון גול. "השיעורים מתקיימים בצורה יסודית"

    גול מציין כי בשנתיים האחרונות עוברים שיעורי הספורט תפנית חיובית: אם בעבר התלמידים והמורים הסתפקו במתן כדור, היום המודעות והחשיבות של השיעורים נמצאת במגמת עלייה: "השיעורים מתקיימים בצורה מאוד יסודית. הוכנסו מבחנים חדשים, שיטות עבודה חדשות, הערכת התלמידים נעשית בצורה אחרת".

     

    עם זאת, קיימת עדיין התחושה שמדובר במקצוע פחות חשוב ביחס לאחרים. "לפעמים יש צורכי מערכת ולקראת מבחן חשוב כמו מתמטיקה או אנגלית אומרים לנו שצריכים לבטל את השיעור שלנו לטובת שעת תגבור, והתלמידים הם אלה שלא מסכימים", מסכם גול.

     

    אורית, מורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי במרכז הארץ, מחזקת את דבריו: "שעתיים שבועיות לא מספיקות כלל. פעמים רבות מתייחסים לשיעור שלנו כמובן מאליו. מכניסים שיעורי תגבור במקום, לוקחים תלמידים לחזרות. שעה נוספת תסייע בשני דברים: קודם כל תעלה את החשיבות של המקצוע ותבהיר שאי אפשר לזלזל בו, ושנית היא תעביר לתלמידים את המסר שספורט זה חשוב".

     

    גיא דגן, מפקח על מקצוע חינוך גופני במשרד החינוך, מציין נקודה נוספת לחשיבות העלאת שעות הלימוד במקצוע: "חוגים אחר הצהריים עולים הרבה כסף, ויש לא מעט משפחות בישראל שלא יכולות כלכלית לרשום את הילדים לחוגים. כלומר, יש תלמידים רבים ששיעור הספורט בבית הספר זו ההזדמנות היחידה שלהם לעסוק בפעילות גופנית".


    פורסם לראשונה 15/07/2017 21:53

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים