שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שלושה הורשעו בתקיפת פלסטינים, אך לא ממניע גזעני
    יוסף וינברגר, אלירן לנדאו וקטין נוסף תקפו פלסטינים שהגיעו לעבוד בשדה ליד מאחז מגרון. הם הורשעו בעבירות של תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות. השופטים זיכו את הנאשמים מביצוע עבירה ממניע גזעני

    המאחז מגרון. הנאשמים טענו להגנה עצמית (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    המאחז מגרון. הנאשמים טענו להגנה עצמית(צילום: AFP)

    בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ד') את יוסף וינברגר, אלירן לנדאו וקטין נוסף בעבירות של תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום שהוגש נגדם, השלושה היכו במוטות עץ וברזל פלסטינים שעיבדו אדמות חקלאיות סמוך למאחז ברמת מגרון בשנת 2014. עם זאת, השופטים זיכו את השלושה מעבירה ממניע גזעני. "לגישת המאשימה, התפיסה הגזענית של הנאשמים מתבטאת בכך שמעצם היותם של ערבים במקום יש להסיק כי הם מסוכנים וכי הם באים לתקוף, ולפיכך יש להתארגן ולתקוף אותם קודם. אינני מקבלת את הטענה", כתבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בהכרעת הדין.

     

    התקרית אירעה בשטח שבחלקו התחתון יש קרקע המעובדת על ידי ערבים פלסטינים, הזקוקים לאישור מיוחד וליווי צבאי כדי להגיע למקום ולעבד את האדמה, ובחלקו העליון מתגוררים מתיישבים יהודים. ביום 23.3.14 הגיעו יוסף אבו עלי, עומר אל חאג', אחמד סיאם ונסיף עבדול ג'עבר  ללא תאום למטע הזיתים והתאנים שמתחת למאחז רמת מגרון. על פי כתב האישום, הנאשמים התקרבו אליהם, החלו ליידות אבנים לעברם, קיללו אותם והחלו להכותם במטות ואלות.

     

     (צילום: lowshot.com) (צילום: lowshot.com)
    (צילום: lowshot.com)
    הנאשמים טענו להגנתם כי הם הגיעו למאחז לאחר שקיבלו הודעות על כך שערבים מכים יהודים ברמת מגרון ומתקרבים למקום שבו גרים יהודים, והם הגיעו "להראות נוכחות". לגרסתם, המתלוננים הם אלו שתקפו באבנים אותם ואנשים אחרים במאחז. הם טענו כי אם המתלוננים נפצעו זה בגלל הגנה עצמית.

     

    השופטים קבעו כי בגרסת המתלוננים יש כמה סתירות, והצביעו על העובדה שהם הגיעו לשטח ללא תיאום עם הצבא. שניים מהם ריצו בעבר עונש מאסר בגין ידוי אבנים, והייתה אפשרות שהם יתקפו ויידו אבנים לעבר הנאשמים. הם מצאו סתירות גם בגרסת הנאשמים ולכן קבעו ש "נראה כי מדובר בהתנגשות אלימה משני הצדדים" וכי "לא ניתן לקבוע מי התוקף ומי הקרבן".

     

    השופטת פרידמן פלדמן דחתה את טענתם של הנאשמים כי מדובר בהגנה עצמית, בגלל שהיה ברור כי הדברים הולכים לקראת עימות. למרות זאת הם בחרו להישאר במקום, במקום לסגת, להתקשר לצבא ולמשטרה ולבקש סיוע.

     

    הרכב השופטים, שכלל את יורם נועם ומשה ברעם הרשיע את השלושה בתקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות. את הזיכוי ממניע גזעני, המחמיר את העונש, הם נימקו מפסק דין אחר, שבו זיכה בית המשפט צעיר ערבי שהשתתף בצעדת "יום הנכבה" בירושלים ותקף יחד עם צועדים אחרים יהודים חרדים שעברו במקום במקרה. השופטים הסבירו כי עצם ההשתתפות בתהלוכה לציון "יום הנכבה" ולבישת חולצה עליה יש כיתוב "פלסטיני" אינה מצביעה בהכרח על קיומו של מניע גזעני, וכי יש צורך בהוכחת התארגנות מוקדמת או להוכיח כי הושמעו התבטאויות גזעניות תוך כדי התקיפה.

     

    עורכי הדין איתמר בן גביר ויצחק בם המייצגים את הנאשמים מסרו בתגובה: "אנו מביעים סיפוק מכך שבית המשפט מקבל את הטענה העקרונית שלנו שלא כל עימות בין יהודים לערבים הוא עימות ממניע גזעני. בית המשפט לא שלל כי הערבים הם אלה שהחלו בעימות והנאשמים פעלו מהגנה עצמית".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים