מנגבים לגלזר את הדמעות / פלג בחמישי

הדמוקרט

סתימת פיות נוסח שחר

"הרחקת אוהדים ממשחקי מכבי חיפה". זאת הייתה כותרת ההודעה שפורסמה בסוף השבוע באתר המועדון, ובישרה על החרמת בעלי כרטיס מנוי. אחרי סקירה של התנהגות הקומץ "בשנים החולפות", שגרמה להעמדת הקבוצה לדין, באה ההתייחסות לאירועי העונה האחרונה, וכדאי שתשבו כי התיאורים מזעזעים.

"בלא מעט מקרים העונה אותו קומץ בחר לקלל את שחקני הקבוצה, מרגע החימום ועד הירידה מכר הדשא", נמסר מהמועדון. "אווירה עוינת שחילחלה ופגעה ביכולת השחקנים, גרמה לחלקם לעזוב את המועדון וחלק אחר לבקש לעזוב". כן, אם חשבתם שהקבוצה כשלה בגלל ניהול, צוות מקצועי או שחקנים, טעיתם.

(איור: אופיר בגון)

הקומץ אשם. הוא פגע בשחקנים שנשארו, וגרם לאחרים לעזוב. מוזר. לא מזמן סיפר המנכ"ל אסף בן־דב: "כשישבנו עם שחקנים שלא מספיק רוצים להיות במכבי חיפה, אמרנו להם לא". אז איך אלה שרצו לעזוב נשארו?

ועכשיו לפשע החמור מכל, לפי הודעת ההנהלה, הכינו את הממחטות: "השיא מבחינתנו היה במשחק החוץ בטדי מול בית"ר ירושלים בעונה שעברה בסיבוב השלישי. חלק מאותם אוהדים גידף וקילל את השחקנים ללא סיבה, השוער הצעיר עומרי גלזר אף ירד לחדר ההלבשה כשהוא דומע בשל הקללות הקשות". קחו אוויר, יש המשך.

"במשחק החוץ מול בני־סכנין, הלפני אחרון של העונה, ספגו שחקנים צעירים שרק עלו מהנוער, כמו איתן וולבלום ומוחמד אבו פאני, גידופים בלתי ניתנים להסבר. באותה תקופה צולמו אותם אוהדים ותועדו. תופעות כאלו מחייבות התייחסות. ביטול מינויים זהו אמנם אקט שאינו פופולרי אך הכרחי לסמן קו תרבותי מעבר לכדורגל. אנחנו החלטנו שלא עוד!"

אז הם החליטו לא עוד, אבל לפחות אחד מהאוהדים שקיבלו מכתב הרחקה, דודו חימי שמו, דווקא פנה לעו"ד. "למועדון טענות חמורות בקשר עם פעולות ואמירות בהן נקטת במשחקי הקבוצה בעונה האחרונה ואשר גרמו נזקים כספיים ותדמיתיים", כתב לו מנכ"ל מכבי חיפה. "עד להודעה חדשה כניסתך למשחקי המועדון ולאימוניו נאסרת, לרבות איסור רכישת מינוי חדש".

חימי מכחיש את ההאשמות, מצהיר שמעולם לא קילל את גלזר, מדגיש שלא מדובר בהוראת משטרה או שופט, וטוען שמדובר בסתימת פיות. בית המשפט יצטרך להכריע, אבל בואו נחזור לרגע "השיא" מבחינת הנהלת מכבי חיפה: כשגלזר בכה.

למשחק בירושלים הגיעו רק עשרות אוהדים מהאולטראס, קבוצתם הפסידה 2:0, והם קיללו. סו וואט? איפה כתוב בחוק שאסור לקלל במגרש כדורגל? ומה יעשה גלזר כשמכבי חיפה (או הנבחרת) תגיע פעם לאירופה, וגלוחי ראש מאחורי שערו יקניטו אותו? יתחיל לבכות?

רוצה שחקנים עם אופי. לוזון(צילום: אורן אהרוני)

ותראו מה אמר בחודש שעבר מאמנו, גיא לוזון: "אנחנו רוצים שחקנים עם אופי. אופי זה עמידה בלחצים גם כשאתה מפסיד. צריך להביא לקבוצה אנשים שמספיק חזקים כדי להתמודד עם הכל". אז מה עושים עם שוער שמוחה דמעה בגלל אוהדים שמוחים? העיקר שלוזון עצמו לא פולט קללות תוך כדי משחק. ומה חושב על הקללות והדמעות יעקב שחר, שדרש לא פעם משחקניו: "שחקו כמו גברים"?

הקהל הירוק החרים גם את המשחק בדוחא, שבו גודפו לטענת ההנהלה וולבלום ואבו פאני. 30 אוהדים שהגיעו ראו את קבוצתם מפסידה 1:0, הניפו שלטים נגד שחר וקיללו כל מה שזז, אבל את ראשי מכבי חיפה הכעיסו רק הגידופים לעבר שחקנים שעלו מהנוער. הם הרי ידועים באורך הרוח כלפי צעירים שגדלו במועדון.

אלימות במגרשים היא רעה חולה, אבל מה בקשר לשקיפות? בשני המשחקים שהוזכרו, בטדי ובדוחא, לא הועמדה הקבוצה לדין על התפרעות אוהדיה, מה שמעלה מספר שאלות: מאיזה גיל של שחקנים מותר לקלל אותם? אם הקללות היו השיא, מה הן העבירות הנוראיות האחרות שבעטיין הורחקו אוהדים? נערך להם שימוע? מי ישב בטריבונל שגזר את דינם? האם המועדון לא מנסה להלך אימים על אוהדים שמוחים בצורה לגיטימית? מה גורם נזק תדמיתי גדול יותר - מספר צעקנים או כמה עונות נפל? האם רק להנהלה מותר לנקוט בשיטת המקל והגלזר?

נתראה בעוד 4 שנים. המכביה(צילום: אורן אהרוני)

הצ'יזבטיה

הבלופים המבדחים של המכביה 

יום לפני סיום הקייטנה הגדולה בעולם דיווחו יחצני המכביה לתקשורת על "תחרויות ספורטיביות ברמה גבוהה", ו"שיאים רבים" שנשברו. ואכן, דומה שמזמן לא נשברו כל כך הרבה שיאים. של חוצפה, גיחוך וגניבת דעת.

להמחשת התחרותיות, הנה כמה תוצאות בשני הענפים המובילים. כדורגל: ארגנטינה - הונג־קונג 1:19; כדורגל נערות: ישראל - דרום אפריקה 0:20; כדורסל נשים: ישראל - אוסטרליה 26:94; כדורסל נוער: ישראל - ברזיל 16:108. טודו בום!

"נבחרת האולמות של ישראל מציגה: 28 מסירות לפני כיבוש השער מול ארגנטינה", השוויצו בעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל, שהתעלם מפרט שולי - התוצאה. ארגנטינה ניצחה 1:3, הפנומנים שלנו לא זכו אפילו בארד, אבל להתמסר ברוך השם הם יודעים.

מארגני המכביה הכי התגאו בשיא עולמי של השחיין הפראלימפי האוסטרלי מתיו לוי ב־200 מטר חופשי (שהושג בתחרות הזמנה ולכן לא הוכר), ואף דיווחו על זמנו: 2:16.21 דקות. לוי עצר את השעון על 2:16.28, אבל כולה התוצאה הטובה בעולם, בואו לא נהיה קטנוניים. בטקס הסיום בישרה בר רפאלי, באנגלית, כי האוסטרלי נבחר לספורטאי המצטיין במכביה בזכות שיאו העולמי ב"Rowing" - למרות שהוא שחיין ולא חותר בקיאק.

לספורטאית המצטיינת נבחרה האתלטית הקנדית סשה גוליש. אחרי שקיבלה גביע מיו"ר המכביה אמיר פלד, הגיש לה יו"ר מכבי עולמי יאיר המבורגר עוד גביע. "כבר קיבלתי אחד", הראתה הקנדית המופתעת להמבורגר הנבוך. לא נורא, כולנו יהודים, והעיקר שליו"ר לא קוראים צ'יזבורגר.

בשיאו של החלק האמנותי הופיע ג'וש, חצי מהרכב הביטבוקס החרדי מארה"ב "אילן וג'וש". יחצני המכביה דיווחו לתקשורת שהשניים השתתפו בעונה האחרונה של תוכנית הכישרונות America's Got Talent ו"סיימו בעשירייה הראשונה", מעשייה שלא הייתה ולא נבראה, אבל ככה זה בעמנו, הכי חשוב להשלים מניין.

ובכל זאת, אירוע הנעילה איכזב. אחרי החתונה שהם הרימו בטקס הפתיחה, ובר־המצווה המאוחרת שאירגנו לכמה ספורטאים בכותל, הייתי בטוח שלטקס הסיום הם יביאו את הבן הנוצרי של רונאלדו, ששיחק במכביה במדי ברזיל, ויעשו לו ברית.

במקום השביעי בדרג ב'. העליון ונבחרת העתודה(צילום: איגוד הכדורסל)

הנפילה

נתן, העליון ומחיר הכישלון  

על נבחרת הנשים עד גיל 20 בכדורסל אומרים אנשי המקצוע שמדובר בדור מוכשר מאוד. גם הרבה כסף השקיעו בהן לקראת אליפות אירופה דרג ב' שנערכה באילת. העסקנים שמחו להגיע, בטיסה.

מאמנת הנבחרת היא שירה העליון, ובראש האגף המקצועי לנשים מכהן טל נתן. שכרו ברוטו ב־2015 עמד על כ־27,660 שקל בחודש. אבל זה בסדר, גם הוא לארג' כלפי אלה שמשלמים לו. "אני מודה

 לאיגוד הכדורסל שנתן לנו את הזכות לארח את האליפות", בירך נתן לקראת הטורניר, והוסיף: "יש נבחרות שהן ממש הצמרת האירופית. אני בטוח שהצוות המקצועי והשחקניות יהפכו את האליפות לחוויה בלתי נשכחת". היום דווקא עדיף לשכוח. שלוש הראשונות עלו לדרג א', שכולל 16 נבחרות, ישראל סיימה שביעית בדרג ב'. ממש צמרת אירופית.

ואיך אפשר בלי חסרת הספורט, מירי רגב, שבירכה את הבנות לפני תחילת המשחקים: "אני סמוכה ובטוחה שעם הקהל ביציעים שדוחף ומעודד תוכלו להביא לפרקט את האיכויות ואת הרוח הישראלית. אני מאחלת לכן שבעזרת השם תעמדו ביעד המרכזי - העפלה לדרג א'". בסוף השם לא עזר (אולי בגלל שנבחרתנו חיללה שבת), היציעים היו ריקים, אבל העיקר שהשרה עשתה רוח.