המפוטר יפוצה ב-90 אלף שקל כי הטענות בשימוע היו "כלליות"

חברת סטארט-אפ פיטרה מנהל מכירות מצליח אבל הציגה בפניו סיבות מעורפלות למהלך. בית הדין לעבודה קבע שיהיה עליה לשלם לו על כך

עו"ד רומן ברונשטייןפורסם: 27.07.17 , 19:19

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מנהל מכירות לשעבר בחברת סטארט-אפ, והורה לה לפצות אותו בכ-90 אלף שקל משום שנסיבות פיטוריו לא הוסברו לו כראוי. השופטת רווית צדיק סברה שהחברה העלתה בפניו טענות "כלליות" מדי.

בינואר 2012 חתמה "אורסנס", חברת הזנק המפתחת מוצרים רפואיים חדשניים, על הסכם עבודה עם מנהל מכירות חדש. ביוני 2013 הוא קיבל זימון לשימוע לפני פיטורים אף שלדבריו זמן קצר קודם לכן הוא סגר עסקאות רבות שעתידות היו להכניס לו ולחברה כסף רב.

תביעה

103 אלף ש' למנכ"ל שפוטר ללא שימוע תקין

עו"ד יעקב לביא

נציג של "קפרו תעשייה", שניהל שלוחה בסין, נקרא תוך יומיים לשיחה על הפסקת עבודתו. בית הדין קבע: פרק זמן כזה הוא "כסת"ח" ולא זימון ראוי

103 אלף ש' למנכ"ל שפוטר ללא שימוע תקין

בתביעה שהגיש כמה חודשים לאחר מכן הוא ציין שהחברה העלתה את שכרו באותה תקופה ונתנה לו בקבוק יין לאחר שיחה עם המנכ"ל, שלא רמז במילה על חוסר שביעות רצון מתפקודו. הוא טען שפוטר בחוסר תום לב וללא סיבה מוצדקת, כנראה כדי לחסוך את תשלום עמלות המכירה עבור עסקאותיו.

התובע הוסיף שהשימוע שבוצע לו לא היה תקין, שכן החברה העלתה נגדו טענות כלליות בלבד, מה שלא אפשר לו להתגונן כראוי. לסיום הוא טען שסכום פיצויי הפיטורים שקיבל היה נמוך ולא כלל את הבונוסים שצבר לאורך השנה.

החברה טענה מנגד שהמנהל פוטר על רקע בעיה חמורה ביחסי אנוש, ולא בגלל העמלות. לדבריה, הוא נהג לדבר בצורה פוגענית לקולגות שלו והיה מסוכסך עם הממונים עליו, ודברים אלו צוינו בפניו בשימוע שבו נכח גם עורך דינו. עוד נטען כי הבונוסים שהתובע קיבל לא נחשבים לחלק משכר הבסיס שלו ולכן אין לכלול אותם בחישוב פיצויי הפיטורים.

ללא פרטים מהותיים

אבל השופטת רוית צדיק סברה שהחברה העלתה בפני התובע טענות כלליות מדי, מבלי לפרט את שם העובדים שנפגעו ממנו או התאריכים הספציפיים שבהם הסתכסך עמם. "בהיעדר פרטים מהותיים, לרבות פירוט גרסת הנתבעת ביחס לכל אחד מהאירועים, אין התובע יכול לשכנע את הנתבעת בצדקת טענותיו", כתבה בפסק הדין.

השופטת קיבלה את טענות התובע גם בעניין חישוב הפיצויים והסבירה את ההבדלים בין תוספת "אמיתית" לשכר לבין תוספת שהיא "פרמיה": תוספת "אמיתית" משנה את היקף השכר הרגיל בתמורה לאיזשהו הישג או עשייה, ואולם תוספת שמתקבלת לשכר ללא קשר לעשייה מסוימת, מהווה "שכר בסיס".

התובע הוכיח כי הבונוסים שהתווספו לשכרו לא היו קשורים לעשייה מסוימת והחברה לא ציפתה ממנו לדבר בעקבות קבלתם. לפיכך נקבע כי הבונוסים היו חלק משכרו הבסיסי והיה על הנתבעת לחשב אותם בפיצויים הפיטורים שלו.

השופטת צדיק דחתה את טענותיו של התובע שלפיהן על החברה לשלם לו את סכום העמלות שעתיד היה להרוויח - בגובה כחצי מיליון שקל - אך הוא לא יצא בידיים ריקות: היא פסקה לו הפרשי פיצויים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב הפגם בשימוע, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בסך הכול החברה תשלם לו כ-90 אלף שקל.