דרשה צו הרחקה לגרוש. שופטת: "אלה מניפולציות"
אישה שניסתה להרחיק את בעלה לשעבר מילדיהם פנתה לבית המשפט והעלתה טענות לאלימות. אבל השופטת נילי מימון קבעה כי היא לא אמינה
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה לאחרונה בקשה של אישה גרושה להוציא צו הרחקה לבעלה לשעבר, שלטענתה נהג באלימות כלפיה וכלפי ילדיהם. השופטת נילי מימון קבעה כי האישה מניפולטיבית ולא אמינה.
אולם לאחרונה, טענה האם, החל בעלה לשעבר להתנהג כלפיה וכלפיהם באלימות ומכאן בקשתה לצו הרחקה. לדבריה היא קיבלה הנחייה מפורשת מגורמי הרווחה שלא לאפשר מפגש בין ילדיה לבין אביהם והוסיפה שבאחד הדיונים בבית הדין הרבני סיפרו הילדים לדיינים כי אביהם אלים כלפיהם, ולפיכך הדיינים קבעו שהאב לא ייפגש עמם.
בני הזוג שהתגרשו לפני שנים רבות נקלעו למריבות מחודשות בעניין הסדרי הראייה של האב עם שני הילדים. במשך זמן רב הוא נהג לקחת את הילדים ממסגרות החינוך פעם בשבוע ולבלות עמם את אחר הצהריים, ואז היה מחזירם לביתה של האם.
תביעה
הגישה תלונת שווא נגד בעלה – והפסידה מזונות
עו"ד אופיר חליוה
במסגרת סכסוך בין בני זוג פנתה האישה למשטרה בטענה לאלימות, אולם התיק נסגר מחוסר ראיות. בית הדין קבע שהיא איבדה את זכויותיה
האישה – שמפעילה גן ילדים בביתה – הוסיפה שבאחת הפעמים הגיע האב לביתה והחל לדפוק על הדלת בחוזקה, במשך שעה וחצי, תוך שהוא מפחיד את ילדי הגן ומסרב להסתלק עד שלא יפגוש את בתו.
האב הכחיש את הדברים, התנגד לבקשת צו ההרחקה והציג גרסה אחרת לאותו אירוע, שלפיה הוא הגיע ביום הקבוע לקחת את הילדה מבית הספר, אך היא לא הייתה שם. כשהגיע לבית האם, היא אמרה לו שהילדה עדיין בבית הספר, אולם כשחזר לשם סיפרו לו שהאם הגיעה לאסוף אותה מוקדם יותר. כששאל את האם לפשר העניין אמרה לו "אופס, התבלבלתי".
למרות זאת, לדברי האב, הוא לא ויתר על המפגש עם בתו וביקש לראותה. לטענתו, האם אמרה לו שהבת מפחדת להיות איתו ומנעה את פגישתם תוך שהיא אומרת לו שהוא יכול לקרוא למשטרה אם הוא רוצה. השוטרים שהגיעו למקום אמרו לילדה שהיא לא חייבת ללכת עם אבא אם היא לא רוצה וכך הסתיים המפגש שלא היה.
השופטת נילי מימון קבעה כי גרסת האב אמינה ונתמכת בראיות, לעומת גרסתה של האם שהתגלתה כשקרית לחלוטין. השופטת קבעה כי עדותה הייתה מלאת סתירות, ולא רק שלא נמצאו ראיות לטענותיה, אלא שהראיות הוכיחו כי היא מתנהלת בחוסר תום לב ומפרה את הסדרי הראייה שנקבעו בפסק דין מחייב.
השופטת מצאה כי אין זכר לכך שבית הדין מנע מהאב לפגוש את הילדים, ונהפוך הוא, הדיינים הם אלו שקבעו את הסדרי הראייה לאב לאחר ששוחחו עם הילדים. נקבע שגם בגזרת גורמי הרווחה אין תמיכה בדברי האם, שכן לא נמצא שום תיעוד שבו הומלץ לאם למנוע מפגשים בין האב לילדיו, ומתסקירי העובדת הסוציאלית דווקא עלה דבר הפוך – כי הוא אבא ראוי והאם היא זו שמעוררת קשיים ומחבלת בהסדרי הראייה.
מסקנותיה של השופטת היו שהאם לא רק מייצרת מניפולציות, אלא גם עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. בקשתה נדחתה והיא חויבה לשלם לאב הוצאות בסך 1,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמם של באי כוח הצדדים, עורכי הדין, לא הוזכר בפסק הדין
- עו"ד רבקה ניר עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
