שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אקטואליה עם היסטוריה: הסוד של המגילות הגנוזות

    היהדות היום מנוכסת לגורמים דתיים, רבניים וישיבתיים, אבל התופעה היהודית היא תופעה חברתית מעניינת עוד הרבה לפני כן ורצוי לדון בה בהיבט חברתי. ד"ר רויטמן מסביר על המגילות הגנוזות וחלקן במציאות העכשווית שלנו

    בשיתוף מכון אבשלום

     

    אל המגילות הגנוזות נהוג להתייחס כאל כתבי יד בני אלפי שנים ועדות קדומה לתרבות היהודית באזור ארץ ישראל אבל מה אם יש במגילות פן אקטואלי, חתרני ומעורר מחשבה בסוגיות של יהדות אחרת, של כיתות ופלגים קיצוניים, שמשנים את השיח דווקא במרכז המפה הפוליטית ולא רק אז? ד"ר אדולפו רויטמן הוא אוצר היכל הספר והמגילות הגנוזות במוזיאון ישראל בירושלים. הוא מרצה, בין השאר במכון אבשלום, על תפקידן המרתק של המגילות בשיח הישראלי ההיסטורי, אבל גם בזה העכשווי.

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    "מה שמייחד אותי כמרצה, כאוצר במוזיאון ישראל כבר 25 שנה וכמנהל היכל הספר והמגילות הגנוזות, הוא היכולת להעלות את האספקטים הלא קונבנציונליים של היהדות. לא מספיק לדבר על העניין והחשיבות של המגילות אלא חשוב להסביר גם למה נכתבו, לתת דגש על החלק האסתטי של הדברים כדי להעצים את החוויה האינטלקטואלית", אומר רויטמן.

     

    מה ההבדל בין החלק העובדתי לחלק האסתטי?

     

    "הקהל שאינו אקדמי מחייב להתמודד עם היקשים אקטואליים. אני עוסק בכת מדבר יהודה והתופעה הכיתתית. גם היום עוסקים בכיתות ומתמודדים עם אותן שאלות מבניות. גם היום אנחנו עוסקים, באמצעות קבוצות עכשוויות, בשאלת בית המקדש. גם בעת העתיקה זו לא היתה עובדה, גם אז היתה מחלוקת על בית המקדש."

     

    מי גר במדבר לפני יותר מ-2,000 שנה?

    "סביב המגילות יש דרמה – גם בעת כתיבתן אבל גם בגילוין, לצורך העניין: אני בודק מי אחראי לממצאים, מה היתה סביבת העבודה שלו ומה הקשר בין מקום הימצאותן של המגילות לעובדה שכולן נמצאו מחוץ לקומראן אבל לא באתר עצמו.

     

    "כל הנתונים מובילים לתקופת בית השני. כת יהודית חיה בקומראן במשך 100-150 שנה, עד תום תקופת בית שני. נשאלת השאלה, למה אנשים נוטשים את הכל, בעיקר מייסדי הכת, ומקימים את חייהם באמצע המדבר?

    "הם לא היו אנשים נרדפים אלא עשו את זה מתוך אמונה בצדקת דרכם. הם עוזבים את העיר. במגילה שנקראת "מקצת מעשי התורה" כתוב: "אשר פרשנו מרוב עם", זאת אומרת בודדנו את עצמנו מהרוב בכוונה, במעשה אקטיבי. הם רואים את עצמם כישראל האמתית.

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
     

    "מבחינתם, כל מי שהיה מחוץ לתנועה בגד בישראל ובאלוהים. הם ישראל האמתית והיחידה. כדאי שנבין, היו עוד קבוצות שיצרו מחלוקת עם הרוח המרכזית בעם, אבל הקבוצה הזו פרשה במודע מהציבור והם רצו לחיות חיים אמיתיים, לשיטתם. אם מסתכלים על זה בעיניים עכשוויות, זה מאד דומה למעשה החלוציות היהודית של מאה וכמה השנים האחרונות – ניתוץ המסגרת, כפירה במוסכמות וקביעת כללים חדשים.

     

    "לא מפליא, אם כך, שכשנתגלו המגילות, מצאה התנועה הקיבוצית עניין רב בממצאים האלה. גם קהילת קומראן היתה מתחלקת בהון ומעבירים נכסים לכת. מבחינת התנועה הקיבוצית ראו בזה הקדמה לדברי בורוכוב באלפי שנים. התנועה הקיבוצית ראתה בזה שורשים יהודיים לאידיאולוגיה הסוציאליסטית. גם תנועות מודרניות להקמת הבית השלישי שואבות השראה מכך."

     

    איך אתה מסביר את זה?

     

    "תופעת המגילות נופלות לאוזניים קשובות של העולם המודרני. בעולם פוסט מודרניסטי, הצורך התמידי לצאת מהקונצנזוס, לחפש אלטרנטיבות אידיאולוגיות, להתרחק מהמיינסטרים.

     

    "המגילות עושות את אותו הדבר. מציגים יהדות חיצונית: אמונות פורצות דרך והתנהגויות שאינן חלק מהמיינסטרים המקובל באותה עת. אנחנו, הישראלים היהודים, צאצאים של הממסד הרבני, אבותינו הגיעו מהעולם הדתי, כך או אחרת. מסורת ישראל, בהשראת החכמים, גיבשה את מורשת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה. המגילות הן מהתקופה של טרום העידן הרבני וטרום חורבן הבית אבל מציגות שבירת גבולות."

     

    הזדמנות לבחינת סוגיות ביהדות

    "המגילות מכריחות אותנו להסתכל בפרספקטיבה חדשה על מושג היהדות. היהדות היום מנוכסת לגורמים דתיים, רבניים וישיבתיים אבל התופעה היהודית היא תופעה חברתית מעניינת עוד הרבה לפני כן ורצוי לדון בה בהיבט חברתי, משיב ד"ר רויטמן לשאלה כיצד עוזרות לנו המגילות לבחון תופעות ביהדות של העת שלנו.

     

    "מושג ההדתה, למשל, מעורר אנטגוניזם ליהדות אבל אני מעוניין לדון בפרספקטיבה חדשה לחלוטין למושג של היהדות. באותה עת עסקו יהודים גם במאגיה, אסטרונומיה ועוד. היום הנושאים האלה מוחרשים אבל המגילות נותנות אספקט סוציולוגי, אנתרופולוגי חדש ליהדות אפשרית אחרת."

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
     

     

    מה המסקנות שאנחנו צריכים לקחת איתנו מחקר המגילות?

     

    "העיסוק במגילות היא יריית פתיחה לאינספור נושאים אחרים. העיסוק במגילות מביא להעמקה בחקר היהדות אבל גם בחקר הנצרות. זו הזדמנות לבדוק איך חיו כאן גם הנוצרים הראשונים. מייסדי הנצרות הרי היו קודם יהודים ויש להם קשר לתקופה ולכן ההשפעה עליהם יכולה ללמד אותנו רבות גם על הדת הזו.

     

    "המסקנה העיקרית – וזו שמעוררת מחשבה לעידן שלנו – היא, שקבוצות אידיאולוגיות קטנות משפיעות מאד על החברה המיינסטרימית ומאתגרות אותה."

     

    ד"ר אדולפו רויטמן, הוא בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית. מ-1994 הוא אוצר המגילות הגנוזות והיכל הספר במוזיאון ישראל. הוא בעל שני תארי ד"ר כבוד מארה"ב ומארגנטינה. בסוף אוגוסט ייקבל מינוי אקדמי של האוניברסיטה האפיפיורית העתיקה במקסיקו.

     

    ד"ר רויטמן מלמד במסגרת לימודי ארץ ישראל בימי הבית השני במכון אבשלום.

     

    בשיתוף מכון אבשלום


    פורסם לראשונה 23/08/2017 11:49
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    מדבר יהודה
    צילום: AFP
    צילום: AP
    המגילות הגנוזות
    צילום: AP
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים