מיננקו - אתלטית של תחרויות גדולות / טור
חבולה? פצועה? לא בכושר? ברגע שהקופצת הישראלית החליטה להשתתף באליפות העולם, תסמכו עליה שתפיק את המיטב. האופי הוא הנשק שלה בשעות יפות, וגם בתקופות חירום. וכן, אולי בטוקיו 2020 היא תוכל לקבל את מה שמגיע לה - מדליה אולימפית. אבינעם פורת התמוגג גם הוא מההופעה של חנה מיננקו
האנגלים מטורפים על כדורגל, ולא גיליתי בכך את אמריקה. המון אנגלים משוגעים גם על אתלטיקה ומבינים עניין עד כדי דקויות. בקרבת האצטדיון האולימפי קיים גם בית-קפה גדול ושמו "אתלטיקה". על קירותיו תלויות תמונות של גיבורי האתלטיקה הבריטית בעבר ובהווה (תחשבו אם יתכן בית-קפה כזה מצליח מסחרית בארץ). לא פלא ש-60 אלף צופים מילאו את כל תכולת האצטדיון באליפות, בהצגות הערב וגם בבוקר.
אז מה לנו וללהט האתלטיקה של הבריטים? הוא עונה לשם חנה מיננקו, והתוודענו להערכה ולאהבה שהיא מקבלת, יותר מרוב האתלטיות האחרות. הפרמטר למבחן התוצאה: בכל פעם שחנה התכוננה לקפיצה וביקשה את עידוד הקהל, היא קיבלה אותו בווליום גבוה מהמקובל בהשוואה לאחרות. לא יודע בדיוק מה הסיבות להעדפת הנציגה שלנו, אבל זו עובדה בשטח.
מקצועית, האליפות הזו הוכיחה מאיזה חומר מיננקו קורצה. היא הגיעה לאליפות העולם עם תחרות אחת השנה ברזומה, בגלל פציעתה, ובמקום ה-21 בעולם מבחינת התוצאה. זה לא הפריע לה להעפיל לגמר.
אבל חנה מיננקו היא חנה מננקו. חבולה? פצועה? לא בכושר? ברגע שהחליטה להשתתף, תסמכו עליה שתפיק את המיטב האפשרי. על פניה זיהינו, בלי קושי, מתח רב בגלל המצב הלא ברור בו היא התייצבה. אפשר היה גם לזהות את המתח בשעת שיחת קבלת ההוראות ממאמנה אלכס מרמן, שגם לו יש חלק לא קטן בעבודה הפסיכולוגית.
ומה יצא? חנה, שהתחילה בהיסוס עם תוצאה של 14.11 מ', ונעמדה על הרגליים האחוריות לשמר את סיכוייה להיכלל בשמיניה הראשונה כדי לזכות בשלוש קפיצות נוספות, הפיקה בקפיצה השלישית 14.29 מ', שהקפיץ אותה למקום החמישי. ואם זה לא הספיק, בניסיון החמישי סחטה את טיפת הלימון האחרונה שלה ונחתה במקום הרביעי הכללי - 14.42 מ'. אמנם התוצאה הזו היא לא כוס התה שלה בימים רגילים, אבל בהשוואה לצפיות זה הישג נפלא.
נכון, הרמה - להוציא את ראש החץ הנפלא שכלל את יולימר רוחאס מוונצואלה, קתרין איברגואן מקולומביה ואולגה ריפאקובה מקזחסטן, שלישיית הפודיום כמו בריו - לא הייתה גבוהה. אם יש מישהי מהמשתתפות שיש לה סיכוי לתת להן מלחמה, כמו בבייג'ינג 2015 עם מדלית הכסף, זו חנה שהיא כשירה בריאותית.
ברמת הכותרת, מיננקו שוב התגלתה כאתלטית של תחרויות גדולות. זו העונה השלישית ברציפות שהיא קובעת את תוצאת השנה שלה בתחרות הכי חשובה. בבייג'ינג לפני שנתיים, בריו לפני שנה (מקום חמישי ו-6 ס"מ מהארד) ובלונדון. האופי הוא הנשק שלה בשעות יפות, וגם בתקופות חירום. חתיכת אופי.
עכשיו, אתם בטח שואלים מה משמעות ההופעה של חנה כאן, לקראת טוקיו 2020. נכון, מדובר בעוד שלוש שנים ויכולות לקרות בהן שפע של התפתחויות. מצידה ומצד האחרות.
שוב ברמת הכותרת, המצב שלה טוב: היא תגיע בגיל 31 מנוסה ורעבה (ובתקווה שתהייה כשירה לחלוטין). ריפאקובה ואיברגואן, שתי האלופות האולימפיות האחרונות תהיינה בנות 36, ויש מצב (אם כי קשה לחתום על כך) שסימני שחיקה כבר יתחילו, באופן טבעי, להופיע. הרבה תלוי בהתפתחות הקריירה של רוחאס בת ה-22, שנראית כדבר הבא, אבל גם לחנה יש לאן לשאוף.
כמובן שהכל תיאורטי. יכולות להבזיק לפתע קופצות חדשות. מצד שני, אם חנה תהיה כשירה, ותצרף בריאות טובה לאופי המיוחד שלה, קיים סיכוי כי שמונה שנים אחרי המקום הרביעי בלונדון 2012, שאליו נשרה בקפיצה השישית והאחרונה, היא תוכל לקבל את מה שבהחלט מגיע לה. מדליה אולימפית.
לפנייה לכתב/ת 
