שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עמיר פלג
    נפילת המאה של מירי נבו / פלג בחמישי
    מה קורה כששולחים שדרית חסרת הבנה לאליפות עולם, וכמה זמן לקח לה לגלות מי ניצח? וגם: פרס מגוחך לטביב ולבית"ר

      

    צפו בגמר ה-100 מטר    (באדיבות כאן11 תאגיד השידור הישראלי)

    צפו בגמר ה-100 מטר    (באדיבות כאן11 תאגיד השידור הישראלי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    החובבנית

    בולט מפסיד, נבו מתרסקת

    24 שעות אחרי שאוסיין בולט סיים שלישי באליפות העולם האחרונה שלו, הקדישו ב"חדשות הספורט" כתבה לסיכום האירוע. אלא שהפעם את גמר ה־100 לא ליוותה כתובית "באדיבות תאגיד השידור", וברקע נשמע שדר יורוספורט. מוזר. ה"כוכבת" שלהם מירי נבו שידרה מלונדון, ובערוץ שמעסיק אותה מעדיפים פסקול לועזי מתחנה מתחרה? כנראה הייתה להם סיבה.

     


     

    בעוד שביורוספורט נשמע השדר המכריז מיד בתום המרוץ: "גטלין מנצח!" שליחת ערוץ 11 הלכה לאיבוד. "אוסיין בולט זורק את החזה, השעון עוצר על 9.94, אבל המצלמות מתמקדות בקולמן". אמרה נבו הנרגשת, ועברה להתייעצות עם הצופים: "האם בפעם הראשונה מפסיד בולט בגמר באליפות העולם? האם ראינו בחצי הגמר את האקדח במערכה הראשונה? כן!"... מה כן? אז מי ניצח?

     

     (איור: אופיר בגון) (איור: אופיר בגון)
    (איור: אופיר בגון)

     

    בשלב זה יצא מההלם גם הפרשן לצידה, מולי אפשטיין, ואמר: "גטלין שם, בשביל מספר 8. המצלמה הולכת אליו". למירי נפל האסימון: "ג'סטין גטלין הוא אלוף העולם!" שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. 30.63 שניות מתום המרוץ, שזה יותר מזמנם המצטבר של שלושת המדליסטים, לקח לשליחה מישראל לגלות מי ניצח ברגע הכי דרמטי של האליפות כולה. אז בשביל מה היא טסה לשם?

     

    ולמה דווקא אפשטיין? נכון, הוא פיזיולוג, וכמו גלעד ויינגרטן יודע לדבר על "תוצרים שמופרשים מהגוף" או "עלייה ברמת החומציות". ביורוספורט אין מעבדה או מכון חפירות. שם האתלטים לשעבר ג'ונתן אדוארדס וגרג ראת'רפורד, שניהם אלופי עולם ואלופים אולימפיים, מראיינים את המנצחים. אצלנו, ממש בזמן שנערכו תחרויות, הופיעה על המסך אלופת העולם בקלישאות עם מונולוג פרידה מבולט.

     

    אז מי ניצח? (צילום: AP) (צילום: AP)
    אז מי ניצח?(צילום: AP)

     

    "אינני מכיר את מירי נבו וברור שאין לי, באופן אישי, דבר או חצי דבר נגדה, אך כחובב ספורט ותיק (מאוד) וגם מעורה אני פשוט חייב להסתייג מההחלטה להפקיד בידיה את ענף האתלטיקה הקלה". כך כתב עמיתי נח קליגר ב"ידיעות אחרונות" באוגוסט 2000. ואם אחרי 17 שנה היא עדיין משדרת את גמר ה־100, לפחות שיתלו גם עליה שלט: "כאן בהרצה".

     

    ההחלטה לשלוח את נבו ללונדון באה אחרי התרסקותו המביכה של ניב רסקין באצטדיון האולימפי בריו לפני שנה. איפה הם ואיפה נסים קיוויתי יבדל"א ומאיר איינשטיין ז"ל. להקריא חדשות זה עניין אחד, ולשדר אתלטיקה זה סיפור אחר. לא כל מי שמריץ דאחקות באולפן יכול לשדר ריצות, וחיוך למצלמה אינו פוטו פיניש. ואולי גם לשדרים מסוימים יש ברגעי השיא עלייה ברמת החומציות?

     

    האבסורד

    פרס שערורייתי לטביב ולבית"ר

    "לצד מאבק חסר פשרות בהסתה ובגזענות המועדון הוביל מהלך עומק לשינוי דפוסי הפעולה והתדמית שלו". כך נאמר בנימוקי הוועדה שהעניקה השבוע "אות פורץ דרך" לבית"ר ירושלים, בתוספת פרס בסך 40 אלף שקל.

     

    טביב ואוחנה. פרס שערורייתי (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    טביב ואוחנה. פרס שערורייתי(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    הטקס, בשיתוף ההתאחדות, נערך במשכן הנשיא, ומטעם הזוכה המאושרת דיבר נציג הבעלים. "בית"ר ירושלים והעומד בראשה אלי טביב שמו להם למטרה להיאבק בגזענות ובאלימות", אמר אלי אוחנה בלי למצמץ.

     

    עם כל הכבוד להרצאות, למפגשי הגישור ולמכבסת המילים בנימוקי הפרס, מדובר במועדון שאינו מעסיק שחקנים ערבים. בעונה החולפת הועמדה בית"ר לדין לא פחות מעשר פעמים בעבירות של אלימות ו/או גזענות מצד אוהדיה, שבאחת ההזדמנויות אף פרצו לכר הדשא. מה שמסביר כנראה מדוע מגיע להם "אות פורץ דרך".

     

    ומה עם טביב שהציב לעצמו מטרה להילחם באלימות? אוחנה, להזכירכם, מונה בעקבות הרשעת פטרונו בתקיפה בנסיבות מחמירות של קטין, שהשבוע גם הגיש תביעה בסך 2.5 מיליון שקל נגד הבעלים האלים.

     

    טקס הענקת הפרס במשכן הנשיא (צילום: מארק ניימן, לע"מ) (צילום: מארק ניימן, לע
    טקס הענקת הפרס במשכן הנשיא(צילום: מארק ניימן, לע"מ)

     

    מי שמחפש הסבר לפרס האבסורדי יוכל אולי לקבלו בדברי חברת הוועדה, האנתרופולוגית שלומית גיא. "זכיתי לקחת חלק קטן בזכייה הגדולה של בית"ר ירושלים, בזכות התוכנית שסייעתי לבנות עבור מחלקת הספורט בעיריית ירושלים", התגאתה גיא בפייסבוק שלה, וסיכמה: "הלילה אשן טוב".

     

    איזה יופי! חברת הוועדה בחרה במועדון שיש לה חלק בזכייתו, בלילה היא תישן מצוין, ותודה לקבוצה החשוכה.

     

    הממציאן

    ראובן עטר מאבד נתונים

    "אימנתי 14 עונות בערך, 12 מוצלחות מאוד, שנתיים לא. זוכרים את הלא טובות". כך סח ראובן עטר לכתבים באימון הבכורה באשדוד, שמשום מה לא התגלגלו מצחוק.

     

    עטר. מעוות את המציאות (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    עטר. מעוות את המציאות(צילום: אורן אהרוני)

     

    הנה תקציר: פיטורים ממכבי הרצליה; כישלון קולוסלי במכבי חיפה; וגם במכבי נתניה, שם זכה לעדנה, נרשמו נפילות. ב־2013 ירד עימה ליגה, פוטר מהפועל חיפה, שב לנתניה, נכשל והודח גם משם. אז נכון, היה גביע בבית"ר ירושלים של גאידמק, אבל 12 עונות מוצלחות מאוד ושנתיים לא? זה בערך ההפך! 

     

    והכי מרגש היה לקרוא על המגעים שניהל עטר עם האסיר הממונה ג'קי בן־זקן, תחת פיקוחם של הסוהרים. עכשיו הוא גם יוכל להגיד בסיום כל משחק: ספגנו ממצב נייח, נתחזק בינואר, אנחנו משחקים משב"ס לשב"ס.

     

    התחמן

    אמינותו המעורערת של ברקוביץ'

    בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה ניתן לאחרונה פסק דין מעניין. מדובר בתאונת דרכים שבה היו מעורבים נהגת בשם שלי בן־יוסף ונהג מרצדס ששמו איל ברקוביץ'.

     

    ברקוביץ'. ניסה לגלגל את האחריות (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
    ברקוביץ'. ניסה לגלגל את האחריות(צילום: טל שחר)

     

    לטענת התובעת, בעת שנכנסה לנתיב הימני נפתחה הדלת האחורית במרצדס שעמדה בנתיב לשמאלה, פגעה במכוניתה וגרמה לה נזקים בשווי 8,073 שקל. ברקוביץ', מנגד, הפיל את האחריות לתאונה על התובעת, וטען שרכבה דרש פחחות עוד לפני התאונה.

     

    "הנתבע הותיר עליי רושם לא אמין, גרסתו לא הייתה עקבית", קבעה בהכרעת הדין השופטת מריה פיקוס־בוגדאנוב. "הטענה לפיה עצר כי לא היה מקום אחר להוריד את בנו אינה מקובלת עליי, ומלמדת על רשלנות מצידו". ברקוביץ' חויב במלוא סכום התביעה ובתשלום הוצאות המשפט. זו לא הפעם הראשונה שאבאל'ה מנסה לארגן לבנו קיצור דרך ומסתבך, ובלי קשר לקפה שהוא מנסה למכור לכם אפשר לסכם הכל במילה אחת: בי־ז־יון!

     

    המסחרה

    ההתאחדות חילקה את ירושלים!

    יותר מחודשיים אחרי שנקבעו העולות והיורדות לליגה א', קבעה הוועדה המסדרת בהתאחדות שיא מסחרה חדש: הפועל ירושלים תשחק במחוז הצפון, למרות ש־14 קבוצות בדרום צפוניות ממנה.

     

    אבי לוי. "אי אפשר להעביר את כפר סבא בכל שנה" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    אבי לוי. "אי אפשר להעביר את כפר סבא בכל שנה"(צילום: אורן אהרוני)

     

    וזה רק חלק קטן מהפרדוקס: היריבה העירונית, נורדיה ירושלים, תשחק במחוז הדרומי. כלומר, אפילו את הדרבי היחיד בבירתנו הקדושה הצליחו משרטטי המפות בהתאחדות לבטל. "הפועל ירושלים ביקשו, משיקולים שלהם, ומי אנחנו שנעמוד בדרכם", הסביר לי אתמול גיא גולדפרב, האחראי לליגות הנמוכות. "כך החליטה ועדת הליגה והגביע".

     

    חבר הוועדה אבי לוי, ירושלים זה בצפון?

    "רצינו להעביר לצפון את בית"ר כפר־סבא, אבל הם והפועל ירושלים לא רצו לעבור. אי אפשר להעביר את כפר־סבא מחוז בכל שנה בגלל שהיא על קו התפר".

     

    בקיצור, הלך הדרבי, לעסקנים חוקים משלהם, ומהיום תבחינו לא רק בין ירושלים המזרחית והמערבית, אלא גם בין הצפונית, שבה נמצאת הפועל, לדרומית שבה שוכנת נורדיה. לפחות עד שיבואו הצנחנים ויאחדו את העיר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים