שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    132 אלף שקל לקצב שאצבעו נחתכה במעדנייה
    העובד נפגע במהלך חיתוך עופות במעדניית "קשת טעמים". הפיצוי עשוי היה להיות גבוה יותר, אבל הצדדים הסכימו על "אשם תורם" של 40%
    בית משפט השלום בנצרת קבע לאחרונה שקצב במעדניית "קשת טעמים" בדרום יפוצה ב-132 אלף שקל בעקבות תאונת עבודה שבמסגרתה נחתכה אצבעו במסור חשמלי. הפיצוי היה אמור להיות גבוה יותר, אבל הצדדים הסכימו על 40% "אשם תורם" של התובע, והשופט יוסף סוהיל קבע שבניכוי הסכום שהתקבל מביטוח לאומי, המעדנייה תשלם 70 אלף שקל בלבד.

     

    האירוע התרחש ביולי 2011: התובע עסק בחיתוך עופות באמצעות מסור חשמלי מסתובב, ותוך כדי הפעולה פגעה ידו בלהב המסור ונפגע באצבע יד ימין. הוא הובהל לבית החולים "ברזילי" שבאשקלון, אושפז לשלושה ימים, עבר ניתוח וסדרה של טיפולי רפוי בעיסוק. בחלוף חמישה חודשים אצבעו עדיין כאבה, והוא עבר ניתוח נוסף וטופל בפיזיותרפיה כשישה שבועות.

     

    לפני "פרשת ההוכחות" בבית המשפט הסכימו הצדדים כי אחריותה של המעסיקה לתאונה עומדת על 60% ולעובד יש "אשם תורם" של 40%. בנוסף הוסכם כי הנכות הרפואית הקבועה שלו עומדת על 7.5%. סלע המחלוקת נסוב על השאלה לגבי הנכות התפקודית וגובה הפיצויים. התובע סיפר שמאז התאונה התקשה במציאת עבודה וטען שלנכות הרפואית יש משמעות תפקודית עבורו, בעיקר בהיותו חסר ניסיון מקצועי או חינוך פורמלי, ואינו דובר עברית כלל.

     

    הוא הציג חוות דעת משלושה רופאים שונים, שהגיעו כולם לאותה מסקנה: התובע לא יכול לעבוד בטמפרטורה קרה או בכל עבודה שכרוכה באחיזת כלי עבודה או הפעלת כלים אחרים, ובוודאי שאינו יכול להמשיך לעבוד כקצב. על רקע זה הוא טען שנכותו התפקודית עומדת על 15% וביקש שהפיצויים ייקבעו בהתחשב בנכות זו.

     

    הרשת טענה מנגד שנכותו הרפואית של העובד היא פלסטית בלבד ולכן אינה גוררת השפעה תפקודית כלל. בנוסף, המומחה הרפואי מטעמה מצא כי אצבעו של העובד תקינה ומתפקדת "למעט הרגישות למגע בצלקת". לגבי אי מציאת עבודה טענה הרשת כי לפני התאונה התובע לא היה יציב תעסוקתית ואין לכך כל קשר לתאונה.

     

    בסך הכל דואג לפרנסת משפחתו

    השופט יוסף סוהיל התרשם מחוות הדעת הרפואיות מטעם התובע ומעדותו שהייתה מהימנה בעיניו. "בפנינו תובע שכלל אינו מנסה להשיג רווח משני מפגיעתו בתאונה, וכל דאגתו היא לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, ומשכך הרושם הוא שגם ניסיונותיו הבלתי נלאים למצוא עבודה מתאימה בה הוא מסוגל להתמיד, היו כנים ואמיתיים", כתב.

     

    אף שבדרך כלל "נכות פלסטית אינה מבטאת נכות תפקודית", השופט סוהיל סבר שהמקרה חריג, וקבע כי יש להעמיד את נכותו התפקודית בגובה נכותו הרפואית (7.5%). בהתחשב בעובדה שהתובע לא עבד שנה שלמה, השופט פסק לו 99 אלף שקל כהפסד השתכרות לעבר, כולל ריבית והצמדה.

     

    לתובע נפסקו פיצויים נוספים בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל ועוד, ובסך הכול עמד סכום הפיצויים כולו על כ-218 אלף שקל. מסכום זה נוכו כ-62 אלף שקל שקיבל התובע מהביטוח הלאומי ועוד 40% מהסכום כולו על האשם התורם המוסכם.

     

    סך הכול ולאחר כל הניכויים תשלם הרשת לתובע כ-70 אלף שקל ועוד הוצאות משפט בסך 6,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד ניצן זיסקין
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד עזרא האוזנר
    • עו"ד טל לביא עוסק בדיני נזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים