136 אלף ש' לעוזרת בית שפוטרה אחרי לידה

אזרחית אתיופיה הועסקה במשק בית על ידי בני זוג ממוצא עילית. עבודתה לא חודשה כשחזרה מהחופשה, והיא החליטה לתבוע אותם בבית הדין

עו"ד שי אבניפורסם: 14.08.17 , 18:01

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע לאחרונה שבני זוג תושבי מוצא עילית ישלמו 136 אלף שקל לעובדת זרה שעסקה אצלם במשק בית, משום שפיטרו אותה אחרי שחזרה מחופשת לידה. הנתבעים הכחישו את טענות העובדת, אבל השופט דניאל גולדברג מצא את גרסתם לא אמינה וקבע כי היא הופלתה בשל היותה אם טרייה.

התובעת, אזרחית מאתיופיה, גילתה בתחילת 2014 שהיא הרה, וסיכמה עם מעסיקיה שלאחר הלידה (ספטמבר 2014), היא תצא לחופשה ובסופה תשוב לעבודה. ואולם, כאשר חופשת הלידה הסתיימה סירבו מעסיקיה לקבלה חזרה ובכך בעצם פיטרו אותה. חמישה חודשים לאחר מכן היא הגישה נגדם תביעה שבה דרשה תשלום זכויות סוציאליות ופיצויים על העוול שנעשה לה.

תביעה

הסיבה לפיטורי העוזרת: רקטה פגעה בבית

עו"ד אלי דן

איש עסקים שביתו נפגע מקסאם פיטר אישה שעבדה אצלו בטענה שהאירוע מהווה "סיכול חוזה עבודה". ביה"ד חשב אחרת וחייב אותו ב-25 אלף שקל

הסיבה לפיטורי העוזרת: רקטה פגעה בבית

לטענתה, מעסיקיה הפלו אותה לרעה וסרבו לקבל אותה חזרה מאחר שהפכה לאם טרייה. היא הוסיפה שפוטרה מבלי שנערך לה שימוע או ניתנה לה הודעה מוקדמת, ומעסיקיה לא שילמו לה פיצויי פיטורים, דמי חופשת לידה, הבראה, חופשה, פנסיה וזכויות נוספות.

מנגד טענו הנתבעים שהיא התקבלה לעבודה בביתם רק בינואר 2014 לתקופת ניסיון וכי הם כלל לא פיטרו אותה, אלא היא עצמה הודיעה על התפטרותה ביולי באותה השנה. לדבריהם, הם שילמו לה את מלוא שכרה וזכויותיה כחוק וכי כלל לא היו מודעים לכך שהיא הרה, ובוודאי שלא סיכמו עמה שתשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה.

אבל השופט דניאל גולדברג מצא כי גרסת הנתבעים רצופת סתירות ולא עולה בקנה אחד עם טענותיהם.

כך למשל, התובעת הציגה פירוט שיחות בינה לבין מעסיקיה, שממנו עלה כי הצדדים שוחחו בין השנים 2012 ועד אוגוסט 2014 – חודש שבו ציינה התובעת שעבדה קשה לאור נישואי בתם של הנתבעים. הנתבעים הכחישו כי המספר המופיע בפירוט שייך להם וטענו כי התובעת לא עבדה אצלם בזמן שבתם נשאה, אך בהמשך העידו ההיפך.

בשל סתירות נוספות שעלו בעדותם קבע השופט שהתובעת הוכיחה בפניו כי הופלתה לרעה בשל היותה אם טרייה ופוטרה בניגוד לחוק האוסר על פיטורי אישה לאחר חופשת הלידה. כל זאת מבלי שנערך לה שימוע או נינתה לה הודעה מוקדמת בדבר הפיטורים.

בהתאם לממצאים שהובאו בפניו התרשם השופט גולדברג כי הנתבעים שילמו לתובעת את השכר הנהוג בענף משק הבית (45 שקל לשעה), אך לא שילמו דבר עבור זכויותיה מלבד החזרי נסיעות. ב נוסף, מאחר שלא שילמו עבורה דמי ביטוח לאומי, נמנעו ממנה כספים שיכולה הייתה לקבל עבור חופשת הלידה.

לסיכום חויבו הנתבעים לשלם לתובעת 136 אלף שקל הכוללים פיצוי בגין הפלייתה, פיצויי פיטורים וסכומים נוספים עבור הזכויות שלא שילמו לה, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 14 אלף שקל.