87 אלף שקל לסמנכ"ל שפוטר ללא שימוע ראוי

אחרי 14 שנים בחברת "ב.י.ג. ל.ק למערכות" פוטר הבכיר בפגישה שאליה זומן כלאחר יד וללא פרוטוקול. בית המשפט קיבל חלקית את תביעתו

עו"ד ענבל תמםפורסם: 15.08.17 , 23:05

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "ב.י.ג. ל.ק למערכות" תשלם פיצוי של 87 אלף שקל לסמנכ"ל הטכני שלה לשעבר, שפוטר אחרי כעשור וחצי מבלי שנערך לו שימוע ראוי ותוך הפרת זכויות שונות. עם זאת, השופט יצחק לובוצקי דחה את התביעה האישית נגד בעלי החברה.

התובע הועסק כסמנכ"ל טכני בחברה למשך קרוב ל-14 שנים עד שפוטר בסוף 2012. הפיטורים התרחשו בתום פגישה שנערכה יום אחרי שיחת טלפון קשה בין התובע לבין בעלי החברה. בתביעה שהגיש הוא דרש זכויות שונות שלטענתו לא שולמו לא, בהן פיצוי על היעדר שימוע, עמלה על עסקה, דמי הבראה ופדיון חופשה. בנוסף הוא דרש הפרשי פיצויי פיטורים, בטענה שהשכר הקובע לחישוב הפיצויים היה נמוך מדי ולא כלל תוספת קבועה שהיה מקבל מדי חודש.

תביעה

103 אלף ש' למנכ"ל שפוטר ללא שימוע תקין

עו"ד יעקב לביא

נציג של "קפרו תעשייה", שניהל שלוחה בסין, נקרא תוך יומיים לשיחה על הפסקת עבודתו. בית הדין קבע: פרק זמן כזה הוא "כסת"ח" ולא זימון ראוי

103 אלף ש' למנכ"ל שפוטר ללא שימוע תקין

השופט הסביר שלא כל תוספת נכנסת לחישוב גובה השכר הקובע בחישוב פיצויי הפיטורים, ומדובר בשאלה שאינה תמיד קלה למענה. לדבריו, מדובר במבחן מהותי וכל מקרה נבחן לגופו. כך למשל, יש לבחון אם מדובר בתשלום שהוא מותנה באופן כלשהו או בתוספת שאינה תלויה בדבר.

לגופו של עניין, השופט לובוצקי השתכנע שבמקרה הזה צריך היה לקבוע שכר גבוה יותר לחישוב הפיצויים, בין היתר משום שהנתבע אישר שמדובר היה בתוספת שכר (שתחילה נרשמה כ"שעות נוספות" ולאחר מכן כ"בונוס") ששולמה בקביעות וללא קריטריונים ברורים.

כמו כן, השופט התרשם כי "התובע לא זומן לשימוע כראוי בזימון כתוב, אלא רק באותו היום ובעל פה, כך שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להיערך לקראתה. לא נוהל פרוטוקול, והוכח כי למעשה באותה שיחה גמר המעסיק בלבו לפטר את העובד באופן מיידי, ובו במקום גם מסר לעובד מכתב פיטורים שהוכן מראש טרם השיחה".

בשל כך, השופט קבע כי פגם זה בהליך הפיטורים מצדיק פיצוי בגובה של 25 אלף שקל: "יש להקפיד על עריכת שימוע, על פי כללים שייתנו לעובד הזדמנות הוגנת לשכנע בטענותיו. כך למשל, על ההזמנה לשימוע להיות מפורטת ככל האפשר, כך שלא תהא 'ברמת כותרות' בלבד, אלא שיהיה ברור לעובד מפני מה עליו להתגונן".

בנוסף מצא השופט לנכון לפסוק לתובע עמלה בגין עסקה שבוצעה בין החברה לבין משרד הביטחון, כיוון ששוכנע כי לתובע היה חלק בניהול אותה עסקה.

עם זאת, לאחר שניתח את הנתונים, דחה השופט לובוצקי רכיבי תביעה אחרים, ובהם דמי הבראה ופדיון חופשה. הוא דחה גם את התביעה האישית נגד בעל החברה, משום שסבר כי לא מדובר במקרה חריג המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות וחיובו האישי בפיצויים.

בסיכומו של דבר נפסקו לתובע פיצויים בסך כ-87 אלף שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי על "פיטורים שלא כדין" (היעדר שימוע), ועמלה על העסקה עם משרד הביטחון. היות שהתובע זכה רק בחלק קטן מתביעתו, אף צד לא חויב בהוצאות משפט. מנגד, התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל כיוון שהתביעה האישית נגדו נדחתה.