כאן גרים אב ובנו: הקירות לבנים, הקורות חשופות, המטבח שחור

בשאלון שהתבקש למלא לפני תחילת התכנון של הדירה הישנה שרכש, כתב בעל הבית, נוירופסיכולוג בן 39 ואב לבן חמש: "אני רוצה בית שלא ארצה לצאת ממנו". הדירה, ששטחה 83 מטרים רבועים, נמצאת בבלוק מגורים שנבנה בשנות ה-50 ברחוב ראשי בצפון הישן של תל אביב. במפלס הקרקע יש שדרת חנויות, ומעליהן שלוש קומות מגורים.

בעל הבית אהב את גובהה של הדירה, 305 סנטימטרים, ואת הנוף הנשקף מחלונות הקומה הרביעית, וביקש מהאדריכליות אביטל ברוידא ורוני אביצור (סטודיו xs, שבו אביצור שותפה עם עופר רוסמן) שהחלל המרכזי יהיה פתוח לנוף, כך שיוכל להרגיש את הרחוב ואת האור. הוא ביקש חדרי שינה לא גדולים ואינטימיים, אך כאלה שלא יהיו רק פונקציונליים.  

במקור חולקה הדירה בצורה אופיינית לתקופה שבה נבנה הבניין - מבואה עם מסדרון, מטבח סגור, חדר מרכזי עם דלת הזזה שמובילה לחדר אחורי קטן, ושני חדרי שינה שפונים למרפסת קדמית סגורה, ששימשה כמחסן.

לפני השיפוץ: מטבח טיפוסי לתקופת הבנייה(צילום: סטודיו XS)

המרפסת הסגורה שימשה כמחסן(צילום: סטודיו XS)

אותה זווית, אחרי השיפוץ(צילום: שירן כרמל)

האדריכלים הרסו את כל קירות הפנים. הם העבירו את חדרי השינה אל החזית האחורית והשקטה של הדירה, שמחלונותיה (הקטנים יחסית) נשקף נוף ירוק; את המטבח העבירו מחלקה הפנימי של הדירה קדימה, יחד עם הסלון. רק חדר הרחצה נותר במיקומו המקורי, כדי להימנע מהעברת צנרת, אך נוספו שירותי אורחים.

דיון על גבריות ונשיות

עיצוב הפנים של הדירה משלב קו נקי וצבעי שחור-לבן עם אלמנטים מקוריים - קורות בטון ועמוד תומך שנשארו במצבם הגולמי ומגדירים את החלל הציבורי, ומרזב שצופה בגליל מתכת ונצבע שחור, מתוך שאיפה לחספוס, במקום הסתרה וליטוש. "היה שלב שבעל הבית הרגיש שהבית משקף יותר את אביטל האדריכלית מאשר אותו", מספרת אביצור. "נפתח דיון שלם על גבריות ונשיות, שהוביל להחלטה להותיר את הקורות ואת עמוד התמך חשופים".

הדייר העדיף חספוס על ליטוש(צילום: שירן כרמל)

האי במטבח הופך לשידה פתוחה בסלון

דלת הכניסה נפתחת עכשיו למבואה מרווחת, שבה ארון מעילים. משמאל - החלק הפרטי של הבית, ובו חדר שינה, חדר ילדים, חדר רחצה וחדר ארונות ושירות. מימין למבואה מרחב פתוח של מטבח וסלון, ובהמשכם מרפסת שבה פינת אוכל ופינת עבודה. 

במטבח ארונות נמוכים ומשטח עבודה כהים, ומעליהם ארון פתוח שחור, שבו מוסתר קולט אדים. בהמשך הארון הפתוח, על הקיר, לוח שחור לכתיבה בגיר מחיק; ציר שני הוא ציר של ארונות גבוהים לבנים, שמקיפים את המקרר; ובמרכז ניצב אי דו-צדדי. בצד שפונה למטבח משמש האי, שעל חלקו משטח עשוי במבוק, כשולחן אוכל.  

רהיט רב שימושים(צילום: שירן כרמל)

בצד שפונה לכיוון הסלון הופך האי לשידה פתוחה שבה מקום למסך הטלוויזיה, ארון ומדפים. כך התאפשר להעמיד את פינת הישיבה עם הפנים למטבח, ולא אל הקיר. במבט מכיוון הסלון מסתירה השידה את הנעשה במטבח, אך מאפשרת לשמור על קשר עין. באחד מקצותיה תוכננה אדנית גדולה לצמחי תבלין.

פינת הישיבה בסלון כולה על טהרת פריטים ישנים שהאב הביא מדירתו הקודמת. "הלקוח נתן לאביטל להוביל את התכנון והעיצוב ובטח בה לחלוטין", מספרת אביצור, "היא תמכה בשילוב בחירות קודמות שלו ואהבנו את זה, כי התוצאה אינה חדשה לגמרי - זה בית עם רקע".

פינת העבודה בקצה הסלון. את הוויטרינה הגדולה מכסים וילונות(צילום: שירן כרמל)

בהמשכו של החלל הציבורי המרפסת לשעבר, שהוכנסה פנימה ונסגרה בוויטרינה גדולה הפונה לרחוב. חיפוי הפרקט הסינתטי של הדירה נמשך גם במרפסת, שבה פינת אוכל (מול המטבח) ופינת עבודה (מול הסלון). פינת האוכל הובאה מבית הוריו של הדייר. בפינת העבודה שולחן ישן של מכונת תפירה שעבר הסבה, ומעליו מדפים שחורים.  

בקיר הזכוכית הגדול, בין שני עמודים שנשארו מהמבנה המקורי של הדירה, נבנתה ספרייה עם גב מזכוכית ומדפי עץ שחורים, תואמים. הספרייה מפרידה חזותית בין פינת האוכל לפינת העבודה. המרזב שעובר במרפסת, שבמקור היתה סגורה ומופרדת, נעטף בברזל שחור, וכך נשמר משהו מאופייה המקורי של הדירה.

לישון על במה שחורה

חדרי השינה מאתגרים במיוחד. רוחבו של חדר השינה של האב 235 סנטימטרים בלבד, מה שלא מאפשר למקם שידות משני צדי המיטה. בין שני קירות נבנתה במת עץ שחורה, שעליה מונח מזרון ברוחב 160 סנטימטרים. לצד הכריות נגרע בבמה פתח להנחת ספר ופריטים אישיים, ובקדמתה פתח שמשמש לספרים ומגזינים. מעל המיטה נשמר חלון העץ המקורי של הדירה, שכוסה בווילון בהיר. מול המיטה ארון לבן גבוה, שבו שולבו מסך טלוויזיה ודלת לחדר ארונות ושירות, עם מכונות כביסה וייבוש ואזור גיהוץ.

במת המיטה ממלאת את החדר הקטן(צילום: שירן כרמל)

גם חדרו של הבן קטן. קורה תומכת, שלא ניתן היה להסירה, נוצלה לטובת יצירתו של גומחת שינה אינטימית. מעל המיטה חלון ומעליו ארונות תלויים, שמסתירים את הקורה. מול המיטה, לצד ארון בגדים לבן ומתחת ליחידת מדפים תלויה, נבנה ספסל אחסון מרופד. כך נוצרה פינת סיפור שמנוצלת היטב בשעות שלפני השינה. בעתיד ניתן יהיה להחליף את הספסל בשולחן כתיבה. החדר  בהיר, בצבעי לבן, תכלת ועץ.

שירותי האורחים (מימין) וחדר הרחצה (משמאל). חדרים לבנים עם מראות במסגרות שחורות(צילום: שירן כרמל)

חדר הרחצה ממוקם בין שני חדרי השינה. הקירות מחופים באריחי קרמיקה לבנים, והרצפה באריחים בגוון אפור-תכלכל; הארונות לבנים, והכיור הותקן על ארון תלוי. בשירותי האורחים נמשך חיפוי הפרקט על הרצפה, ובשני החדרים מראות ממוסגרות בשחור.

תוכניות הדירה, אחרי השיפוץ (מימין) ולפני. כל הקירות הוסרו, חדרי השינה והסלון החליפו מקום, ונוספו שירותי אורחים(תכנית: סטודיו XS)

--------------------------------------------------------------------

לחצו על התמונה לשיפוץ נוסטלגי בדירה במעונות עובדים:

משופצת כישנה: לחצו לכתבה המלאה (צילום: גל דרן)