שתף קטע נבחר

ביהמ"ש: תנאי שירות בצבא גרמו לסכיזופרניה

צעיר לקה בהתקף נפשי כששירת בצה"ל והשתחרר כעבור 9 חודשים. השופטת כמאלה ג'דעון חייבה את משרד הביטחון להכיר בכך כנכות צבאית

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור של צעיר שמתמודד עם סכיזופרניה שפרצה במהלך שירותו הצבאי, והורה למשרד הביטחון להכיר במצבו כנכות צבאית. השופטת כמאלה ג'דעון קבעה שהלחצים הנפשיים הייחודיים לחיי הצבא הם שדחקו בנפשו של המערער.

 

המערער עלה עם אמו מאוקראינה כשהיה בן שש. הוריו התגרשו כשהיה בן חצי שנה והאב נטש אותו. לאורך השנים בארץ הוא סבל מבעיות התנהגות, וכן מיחסים בלתי יציבים עם אמו, אך הצליח לסיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית. ב-2010 הוא התגייס לתותחנים ואחרי טירונות הופנה לקורס מכונאי רכב, אך מצבו הידרדר והלך: הוא נכנס ויצא מהכלא הצבאי בעקבות תקריות אלימות, ובהמשך נעלם מהבסיס ונמצא על חוף הים כשהוא תשוש, מיובש ובמצב פסיכוטי.

 

בהמשך אובחנה אצלו סכיזופרניה והוא שוחרר עם פרופיל 21. ב-2013 דחה קצין התגמולים במשרד הביטחון את בקשתו להכרה במצבו כנכות צבאית, בנימוק שאין קשר בין מחלתו לבין תנאי שירותו הצבאי. הצעיר ערער באמצעות עו"ד מיכאל פסקל וטען שכבר מתחילת השירות נקלע ללחצים נפשיים בשל התנכלות מצד אחד ממפקדיו, וזה מה שהביא להתפתחות המחלה. עמדה זו נתמכה בחוות דעת פסיכיאטרית.

 

משרד הביטחון, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז חיפה, התבסס על חוות דעת מומחה מטעמו, שגרס כי התפרצות המחלה לא אירעה עקב השירות אלא על רקע הקשיים בחייו של המערער עוד לפני הגיוס.

 

בנוסף נטען שגם אם יוכח קיומו של קשר סיבתי-רפואי, הרי שלא מתקיים קשר סיבתי-משפטי, משום לא הוכח כל אירוע חריג במהלך שירותו הקצר של החייל, וענישה צבאית כמו מאסר בכלא צבאי לא הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון ככזו המקיימת קשר סיבתי משפטי בין השירות לבין הפגיעה.

 

משטר כפייתי

אבל השופטת כמאלה ג'דעון השתכנעה שהמערער סבל ממצוקה נפשית עקב תנאי השירות כבר מתחילת הגיוס, מצוקה שהתגברה בין היתר בשל קשיי שפה, הסתגלות ויצירת קשרים חברתיים, ובאה לידי ביטוי במעשי אלימות ועבירות משמעת. גם בהיבט של הקשר הסיבתי-רפואי היא אימצה את דעתו של המומחה מטעם הצעיר.

 

מכאן עבר הדיון לשאלת הקשר הסיבתי-משפטי. השופטת ג'דעון קבעה שהלחצים הנפשיים והמשטר הכפייתי הייחודי לחיי הצבא הם שדחקו בנפשו של המערער עד להתפרצות המחלה, בשונה מהחיים האזרחיים של המערער, שלמרות הקשיים שחווה לא לקה במחלה במהלכם.

 

"העדרו של מאפיין צבאי מובהק או אירוע חריג לא שולל בהכרח הכרה בקיומו של קשר סיבתי משפטי כאמור, ובלבד שהתנאים שגרמו לפרוץ המחלה הינם בעלי אפיון ייחודי לחיי הצבא", כתבה.

 

בסיכומו של דבר נקבע שמצבו הנפשי של המערער החמיר עקב השירות הצבאי. משרד הביטחון חויב לשלם לו את עלות חוות הדעת הרפואית וכן שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים