שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העסיקה חברה במצוקה – ונתבעה על 580 אלף שקל
    כפיות טובה: אישה במשבר גירושים עברה להתגורר במלון שניהלה חברתה במטולה וסייעה לה. אלא שאחרי כמה שנים היא תבעה ממנה פיצויים אדירים
    עם חברות כאלה, מי צריך אויבים: בית הדין לעבודה בנצרת דחה לאחרונה את מרביתה של תביעה על סך כמעט 600 אלף שקל שהגישה אישה נגד חברתה, מנהלת מלון במטולה שדווקא העניקה לה מגורים ותעסוקה בזמן משבר הגירושים שלה. השופט טל גולן קבע שהחברה כפויות הטובה הותירה עליו רושם שלילי ביותר, וחייב אותה בהוצאות משפט.

     

    התובעת טענה שהכירה את חברתה כשהייתה בעיצומו של משבר גירושים, וזו שכנעה אותה לעבוד אצלה במלון ולהתגורר בו. לדבריה היא הועסקה שם בתפקידים שונים מ-2008 ועד לסגירתו ב-2012. בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד הדר פלד-טל היא דרשה מחברתה כ-580 אלף שקל על הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, זכויות סוציאליות ועוד.

     

    לטענתה סוכם שהיא תקבל 4,500 שקל בחודש בנוסף ל-20% מרווחי המלון, אולם הסכמה זו לא עוגנה בכתב ובפועל החברה היא לא עמדה בהתחייבות, למעט תשלום סכומים קטנים במזומן שמסתכמים בכ-97 אלף שקל בלבד.

     

    מנגד סיפרה מנהלת המלון, שיוצגה על ידי עו"ד ורד שדות, שהיחסים עם התובעת לא היו יחסי עבודה במשמעותם המקובלת. לגרסתה, היא הזמינה את התובעת ואת בניה להתגורר במלון בתקופה שלא היה להם איפה לגור, ומעולם לא התכוונה להעסיק אותה, בפרט כשלא היה לה צורך בכך כיוון שבמלון היה צוות עובדים מקצועי ותפוסה נמוכה.

     

    לאורך הזמן, הוסיפה, התובעת החלה לסייע לה במטלות שונות, על דעת עצמה, כנראה כהכרת תודה. לדבריה היא שיתפה עמה פעולה כדי לעודד אותה, אולם אף פעם לא דרשה ממנה לעבוד בצורה רציפה. לטענתה, בשלב מסוים ילדיה הבחינו שהתובעת מנצלת אותה ודחקו בה להגדיר את יחסי העבודה. הם ניסחו עבורה טיוטות חוזה אולם התובעת סירבה לחתום עליהן. היא סיכמה שכל מה שהעניקה לתובעת לאורך השנים, כולל מגורים, כספים במזומן והרשאה להשתמש בכרטיס האשראי שלה, מהווים תמורה סבירה עבור שירותיה.

     

    ואכן, השופט ד"ר טל גולן התרשם שמנהלת המלון נגררה ליחסי העבודה מתוך רצון לסייע לחברתה במצוקתה ומצא את התובעת לא מהימנה. נקבע שחרף טענתה לעבודה בלילות וסופי שבוע רבים ברציפות, אין לכך כל תיעוד או הוכחה ונראה שהיקף העבודה שלה היה מאוד חלקי.

     

    עוד סבר השופט שהתובעת לא זכאית לגמול שעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית, בין היתר משום שעבדה במשרת אמון שהעניקה לה חופש פעולה ועצמאות, וכן מאחר שאי אפשר לערוך הפרדה בין שעות העבודה לבין הזמן הפרטי שלה כיוון שהתגוררה במלון.

     

    עם זאת נקבע שמנהלת המלון תצטרך לשלם לתובעת שכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים על היקף עבודה חלקי. בהקשר זה ציין השופט גולן שייתכן שהנתבעת כבר שילמה את מלוא הכסף אך אין לכך תיעוד.

     

    לתובעת נפסקו 148,338 שקל אך מהם קוזזו יותר מ-100 אלף שקל שהוכח שקיבלה לאורך השנים. משכך, כל שנותר לנתבעת לשלם הוא 39,826 שקל – כ-7% מסכום התביעה. לנוכח הפער האדיר בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, כולל ההתרשמות השלילית מהתובעת, היא גם חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים