שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: הרמת גבות יצרה "הבעה של דרקולה"
    בן 70 נזקק לניתוח עפעפיים בשל בעיית ראייה, אולם על הרופא מ"ברזילי" החליט לשנות את ההליך. הקשיש תבע את המדינה וזכה לפיצוי כספי
    בית משפט השלום באשקלון קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-67 אלף שקל קשיש שעבר ניתוח הרמת גבות בבית החולים ברזילי, אך לא רק שההליך לא פתר את בעיית הראייה שלו, אלא אף גרם לפגיעה אסתטית בפניו. השופט סבין כהן קבעה שבית החולים ביצע את ההליך מבלי לקבל "הסכמה מדעת" של המנותח.

     

    בתחילת 2010 פנה בן 70 לקופת החולים שלו בתלונה על כבדות בעפעפיו הגורמת לו לקשיים בראייה. הומלץ לו לבצע ניתוח עפעפיים שבמסגרתו יוסרו חלקי עור עודפים ולשם כך הוא הופנה לבית החולים "ברזילי" באשקלון. בתביעה שהגיש ב-2014 על סך 250 אלף שקל הוא סיפר שאת הניתוח ביצע רופא בסיוע מתמחה, ואלה פעלו באגרסיביות וגרמו לו כאבים איומים.

     

    לדבריו, כשיצא מהניתוח ראה שמצב העפעפיים כלל לא השתפר, ויותר מכך: הוא הופתע לגלות שהרופאים ביצעו בו ניתוח להרמת גבות ולא ניתוח עפעפיים. הוא הוסיף שלאחר מכן הופנה למרכז הרפואי שיבא ושם עבר סוף סוף את ניתוח העפעפיים המיוחל שהקל מאוד על ראייתו. בתביעה טען שהרופאים בברזילי ביצעו את הניתוח באופן רשלני וללא הסכמתו, ושההליך גרם לגבות שלו להתעגל, כיער את פניו והקנה להם "הבעה של דרקולה".

     

    המדינה טענה מנגד שהוסבר לתובע מתחילת הדרך שהוא מוזמן לניתוח גבות והוא אף חתם על טופס הסכמה. לדבריה, בידי הרופא המנתח שיקול דעת אם לבצע ניתוח עפעפיים או ניתוח גבות בהתאם לבדיקת המטופל בזמן אמת, ולא הייתה כל רשלנות בביצוע הניתוח עצמו. בקשר למראה פניו טענה המדינה שקשת הגבות שלו נראית טבעית והצלקות אינן בולטות.

     

    ואכן, השופטת סבין כהן קבעה שבחירת הרופא לבצע ניתוח גבות במקום ניתוח עפעפיים לא הייתה רשלנית, שכן מחוות הדעת הרפואיות עלה שמדובר בהחלטה לגיטימית שמתבצעת רק על שולחן הניתוחים. גם בקשר למהלך הניתוח עצמו נקבע שלא הייתה התרשלות אף שהכבדות בעיניו של התובע לא נעלמה כליל, משום שזו תוצאה אפשרית ומסתברת של ניתוח מסוג זה.

     

    השופטת כהן הוסיפה שלהתרשמותה אין במראה פניו של התובע "כיעור או שינוי משמעותי", ולכן גם בהקשר זה אין בסיס לקביעה שהמנתח התרשל. עם זאת, היא קיבלה את טענת המטופל שבית החולים לא קיבל את הסכמתו המודעת קודם לניתוח.

     

    במסגרת זו נקבעה שהמדינה לא הציגה בפניו את האפשרויות השונות, ושהוא היה משוכנע לכל אורך הדרך שהוא עתיד לעבור ניתוח עפעפיים. השופטת ציינה שהמדינה לא יכולה להסתמך רק על הכתוב בטופס ההסכמה לניתוח, ועל הרופאים הייתה מוטלת החובה להסביר לתובע מהן האלטרנטיבות הטיפוליות, ליידע אותו שקיים סיכון שניתוח גבות לא יפתור כליל את הבעיה ולהציג בפניו את האפשרות שיחול שינוי במראה פניו.

     

    עוד נכתב שאמנם למתבונן מהצד קשה להבחין בשינוי משמעותי בפניו של התובע לאחר הניתוח, אך "יש משמעות למראה פניו של אדם בעיני עצמו" וניכר שהתובע חווה את השינוי כמשמעותי מאוד לרעה.

     

    בנסיבות אלה חייבה השופטת את המדינה לפצות את התובע ב-65 אלף שקל על כאב וסבל בתוספת 2,000 שקל עבור הוצאות רפואיות ונסיעות. לחובת המדינה נפסקו בנוסף הוצאות של 21,500 שקל ושכר טרחת עו"ד של 5,850 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: לא צוין
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיר כצנלסון
    • עו"ד משה שור עוסק ברשלנות רפואית
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים