שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עכשיו תורי / "נקודות משחק"

    בגיל 26 ואחרי שזכה בטורניר המאסטרס הראשון בקריירה, לגריגור דימיטרוב - פעם "בייבי פדרר" והיום הכוכב העולה החדש בסבב - יש הזדמנות נדירה להפוך את אליפות ארצות הברית לתואר הגראנד סלאם הראשון שלו

    גמר טורניר סינסינטי בין ניק קיריוס לגריגור דימיטרוב היה גמר המאסטרס הראשון אי פעם בין שני ילידי שנות ה-90, כאילו כדי להעביר מסר ברור שהעתיד כבר כאן, וזקני השבט התחילו בתהליך העברת המקל לבאים אחריהם. בהתאם לאירוע צעיר כל כך גם האווירה בטקס הסיום, לרוב מעמד עמוס במחמאות מנומסות ופוליטיקלי קורקט, הייתה קצת יותר משוחררת מהרגיל.

     

    "לפני כמה שבועות התאמנו במשך שעה וחצי, אני נאבקתי והוא היה טרי", אמר בפתיחות מרעננת קיריוס, שכמה דקות קודם לכן חיבק בחום את המנצח מעל הרשת. "היום חשבתי לעצמי שאני יודע שהוא בכושר טוב יותר משלי, ושמצפה לי הרבה עבודה". דימיטרוב נזכר: "לפני כמה ימים עשיתי כביסה עם אמא שלך. איחלתי לה בהצלחה, והיא אמרה לי שהיא חושבת שנתראה בגמר. הנה, אנחנו כאן".

     

    דימיטרוב עם קיריוס. העתיד של הסבב כבר כאן (צילום: AP) (צילום: AP)
    דימיטרוב עם קיריוס. העתיד של הסבב כבר כאן(צילום: AP)

     

    על המגרש רק אחד מהם היה נינוח באמת. קיריוס אמנם התמודד עם הגרלה קשה יותר שכללה ניצחון נפלא על רפאל נדאל (גם אם זה לא היה נדאל המרתיע של רולאן גארוס), ואחרי כמה שבועות קשים הביא את עצמו לארצות הברית בדיוק בנקודת השיא העונתית שלו, אבל מול הזון של דימיטרוב הוא שוב נתן לעצבים הקבועים ונפילות המתח לדבר במקום הטניס המשתפר שלו. מול קור הרוח המקפיא והיעילות של דימיטרוב, צריך יותר מזה.

     

    מה גם שדימיטרוב של 2017 הוא הרבה יותר מיעילות וקור רוח. על מגרשים קשים ובכושרו הנוכחי הוא השילוב בין הגנה להתקפה, בין עבודת רגליים לזריזות ידיים, בין רגעים מרהיבים לפעולות בסיסיות והכרחיות. מתוך 16 נקודות (Rallies) ארוכות של עשר חבטות או יותר במהלך הגמר מול קיריוס, הוא זכה ב-15. בנקודות של חמש חבטות או יותר המאזן היה 14:33 לזכותו.

     

    דימיטרוב בפעולה. הרבה יותר מיעילות וקור רוח (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    דימיטרוב בפעולה. הרבה יותר מיעילות וקור רוח(צילום: gettyimages)

     

    מכת גב היד היפהפייה היא גם הנשק המובהק ביותר של דימיטרוב, אבל בסינסינטי התבררה גם עוצמת ההגשות שלו והנזק שהן יכולות לעשות. בסבב יש מגישים טובים ממנו, ויעיד על כך המקום ה-14 שלו בדירוג ה-SERVE RATING של ה-ATP (שמשקלל מדדים כמו אייסים ושגיאות כפולות), אבל בשבוע שעבר הוא זכה בטורניר המאסטרס הראשון בקריירה מבלי לאבד אפילו מערכה אחת (הראשון מאז נובאק ג'וקוביץ' ב-2007 שזוכה בטורניר מאסטרס באופן מרשים כל כך) - ועם שמירה על 52 משחקוני הגשה מתוך 53. ככה מנצלים באופן מושלם את ההיעדרויות של הכוכבים.

     

    התואר האחרון היה השלישי בו זכה ב-2017, תפוקה שזורקת אותנו ישר ל-2014. דימיטרוב היה אז אחד ממרענני הסבב ועלה עד למקום השמיני בעולם, שאליו עדיין לא חזר. בשבוע שעבר הוא נכנס בשערי הטופ 10 בפעם הראשונה מאז. מבחינת משטחים הזכיות מאותה עונה חולקו בצורה שווה יותר בין חימר (בוקרשט), מגרש קשה (אקפולקו) ודשא (קווינס), אבל ההשוואה בין התקופות עדיין מתבקשת.

     

    צ'יליץ' עם הגביע ב-2014. לדימיטרוב יש ממי לשאוב השראה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    צ'יליץ' עם הגביע ב-2014. לדימיטרוב יש ממי לשאוב השראה(צילום: רויטרס)

     

    גם אז הוא ניצח שחקנים מעולים בדרך לגביעים שהניף, ובגזרת הגראנד סלאמים הגיע לרבע הגמר באוסטרליה (השנה העפיל לחצי) ולחצי הגמר בווימבלדון (השנה נעצר אצל רוג'ר פדרר בשמינית). חוץ מזה, גם ב-2014 זכה באליפות ארצות הברית שחקן ששבר במפתיע את ההגמוניה של הבכירים – מארין צ'יליץ'. במילים אחרות, לדימיטרוב יש הזדמנות נדירה להיות הצ'יליץ' החדש.

     

    עם הניצחונות מגיעים הדולרים

    תנאי השטח הקיימים נותנים את התחושה שדימיטרוב מסוגל לעשות את זה, וכך להיכנס רשמית למועדון האלטרנטיבות המצומצם לרביעיית מארי-ג'וקוביץ'-פדרר-נדאל הקדושה. אין לו אפשרות אחרת. בעוד כמה שנים הוא עוד עשוי להיות במקום שלהם, אבל כרגע, כשהם עוד כאן וזוכים בתארים (לפחות נדאל ופדרר), הוא יסתפק גם בהוכחה אחת רצינית לכך שהוא באמת אורב להם בפינה ומחכה ליום שאחרי. ההוכחה הזאת עוברת דרך זכייה נחוצה בגראנד סלאם, מצרך יקר שחסר לו ברזומה, ואליפות ארצות הברית חייבת מבחינתו להיות הגראנד סלאם הזה.

     

    זה הולך ככה: נובאק ג'וקוביץ', אנדי מארי, קיי נישיקורי וסטן ואוורינקה נטשו למיטת הטיפולים. כל עוד לוח השנה מראה 2017 פדרר הוא הפייבוריט המובהק בכל תחרות שהיא, אבל ההופעה המדאיגה שלו בגמר במונטריאול מול אלכסנדר זברב הזכירה שוב שהוא בן 36, ועדיין נתון לחסדי הגוף המזדקן שלו. נדאל עלה למקום הראשון בעולם בכושר גרוע, ושוב לא הצליח לעשות את המעבר מהחימר המחבק למשטחים המהירים בצורה חלקה. גם מילוש ראוניץ' פרש מהטורניר, צ'יליץ' לא בקו הבריאות, ודומיניק תים וזברב הם אמנם הבטחות גדולות, אבל עדיין לא מגלים את העקביות המצופה מהם ברמות האלה.

     

    גם הוא כבר לא איתנו. ג'וקוביץ' (צילום: AP) (צילום: AP)
    גם הוא כבר לא איתנו. ג'וקוביץ'(צילום: AP)

     

    במיוחד במצב הזה מתבלטות שתי עובדות מרכזיות שכבר קשורות ספציפית לדימיטרוב: בגיל 26 הוא נמצא גם בכושר הטוב בחייו וגם ברמת בשלות מתאימה שהופכת אותו לאחד המועמדים המובילים בתחרות לזכות בתואר מייג'ור ראשון. בנוסף המאזן שלו מאז פתיחת העונה על המגרשים הקשים האהובים עליו מדבר בעד עצמו - 6:24, השני באיכותו ב-2017 המטורללת אחרי פדרר (2:23), ששווה 80 אחוזי הצלחה.

     

    דימיטרוב הפסיד העונה לכמה שחקנים שמדורגים מתחתיו, אבל הרגע הכואב ביותר מבחינתו הגיע מול נדאל בחצי גמר אליפות אוסטרליה. הוא ירק דם לפני שאיפשר לספרדי להעפיל לגמר הקלאסי מול פדרר, והרים ידיים רק אחרי חמש שעות של מלחמת התשה הירואית. כבר אז היה ברור שהוא הרבה מעבר ל"בייבי פדרר", אלא שחקן טופ 10 שמממש את הפוטנציאל שלו בכל הכוח ומביא את עצמו מרחק מילימטרים ספורים מהגעה למחוז חפצו.

     

    דימיטרוב עם נדאל בחצי הגמר באוסטרליה. משחק לפנתיאון (צילום: gettyimages)
    דימיטרוב עם נדאל בחצי הגמר באוסטרליה. משחק לפנתיאון(צילום: gettyimages)

     

    הבחור עם הלב השחור

    המעמד הזה לא בא לו בקלות. רק בקיץ שעבר הוא צלל עד למקום ה-40 בעולם אחרי כמה תוצאות פושרות עד רעות, ואת העונה סיים עם שיא קריירה שלילי של 26 הפסדים וקצת יותר ממיליון וחצי דולר בקופה - לא סכום גבוה במיוחד עבור שחקן ששואף לתקוע יתד בעשירייה המובילה. העונה הנהדרת הנוכחית עוד לא הסתיימה, ודימיטרוב כבר שלשל לכיסו שניים וחצי מיליון. ככה זה כשהניצחונות נערמים - גם הדולרים מתיישרים בהתאם. העפלה ריאלית לרבע הגמר בפלאשינג מדו (שם צפוי לחכות לו שוב נדאל) תקפיץ אותו אל אזור השלושה מיליון.

     

    ויש גם את עניין מערכות היחסים של דימיטרוב, שתמיד היו באור הזרקורים ותמיד הפכו אותו לאייטם גם מחוץ למגרש. כמעט בלתי אפשרי לצפות שזה לא יקרה עם נשים כמו סרינה וויליאמס ומריה שראפובה, ממנה נפרד ביולי 2015 אחרי זוגיות מתוקשרת של יותר משנתיים. שמועות על דם רע שעבר בין סרינה לשראפובה בעקבות דימיטרוב הוכחשו על ידי האמריקנית בדרך עוקצנית: "אם היא רוצה להיות עם הבחור עם הלב השחור, שתלך על זה".

     

    שראפובה עם דימיטרוב. אייטם גם מחוץ למגרש (צילום: מתוך הטוויטר) (צילום: מתוך הטוויטר)
    שראפובה עם דימיטרוב. אייטם גם מחוץ למגרש(צילום: מתוך הטוויטר)

     

    שתיהן כבר מאחוריו, ועם החברה המפורסמת הנוכחית ניקול שרזינגר, סולנית הפוסיקט דולז לשעבר שגם מבוגרת ממנו ב-13 שנה, הוא מנסה לשמור על פרופיל נמוך. זה לא ממש מצליח לו. רק לאחרונה

     האקרים פרסמו תמונות אינטימיות שלהם בזמן חופשה באיטליה, ופרסומים לגבי משבר אפשרי ביחסים כבר צצו. בעידן הפפארצי, אי אפשר שלא.

     

    אבל דימיטרוב לא מעוניין ברכילות ובצהובונים. הוא לא צריך את זה, ומעדיף למצוא את השם שלו בכותרות כמו "למה גריגור דימיטרוב, 'הבחור עם הלב השחור', יכול לזכות באליפות ארצות הברית", כמו זו שפורסמה רק לפני כמה ימים בכתבה של מארק הארדינג מהsportshounds-. אחר כך הוא בטח יבדוק מתי השחקנים הפעילים הבולטים מחוץ למשולש רפא-רוג'ר-נובאק זכו בגראנד סלאם הראשון שלהם, ויפתח לעצמו את התיאבון כשיגלה שואוורינקה עשה זאת בגיל 28, אנדי מארי בגיל 25, וצ'יליץ' רגע לפני יום ההולדת ה-26. עכשיו, הוא צריך להגיד לעצמו, הגיע התור שלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים