שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ביקורת סרט: "קדחת הצבעונים" - מריח רע

    במסווה של דרמה תקופתית שמתיימרת להיות איכותית "קדחת הצבעונים" מציב במרכזו מערכת יחסים הפכפכה בין איש עסקים ונערה יתומה. מלבד עלילה בלתי סבירה בעליל, תזכו לפגוש גם דמויות שטחיות וניסיון כושל לבנות מתח. בקיצור, עדיף להתרחק

    עשן הגראס אולי קצת מקשה לזכור, אבל פעם היו הצבעונים הצמחים המזוהים ביותר עם הולנד. בראשית המאה ה-17 החל להתפתח שוק סוער של סחר בפקעות צבעונים, שעלו וטיפסו במחירם לגבהים מסחררים ובלתי הגיוניים. הדבר הסתיים, כצפוי, במפולת. הסופרת דבורה מוגאך השתמשה בתקופה זו כרקע למה שאמור להיות סיפור אהבה סוחף ומרגש. לא קראתי את הספר אבל העיבוד הקולנועי "קדחת הצבעוניים" ("Tulip Fever") מגיע למסכים כהפקה חבוטה ומותשת מתלאות הדרך ולאחר דחיות חוזרות ונשנות בתאריך היציאה (הסרט צולם לפני שלוש שנים וכבר לפני שנתיים היה אמור לעלות על המסכים). מאחורי פסאדת האיכות של "דרמה היסטורית" והשאיפה לקולנוע מבדר ומרגש נמצא סרט מרושל, משעמם ולא משכנע.

     

    זוהי הפקה של חברת האחים ויינשטיין, ששני ראשיה, הארווי ובוב, היו בגלגול הקודם הבוסים של חברת מירמקס. בתחילת שנות ה-90 הייתה מירמקס כוח מניע בעליית דור חדש של יוצרים כמו סטיבן סודרברג וקוונטין טרנטינו. במחצית השניה של שנות ה-90 היא שינתה מהלך והחלה לעשות "סרטי איכות" שמטרתם העיקרית הייתה לצבור מומנטום באמצעות זכייה בפרסי אוסקר. הארווי ויינשטיין נודע בתקופה זו כמי שאינו בוחל בטריקים מלוכלכים כדי שבסוף המרוץ יקבל המועמד שלו את הפרס, גם אם התמודד מול סרטים ראויים בהרבה.

     

    אחת מנקודות השפל התרחשה בטקס פרסי האוסקר של 1997, כאשר הקומדיה הדרמטית-היסטורית-רומנטית הבינונית מאוד "שייקספיר מאוהב" זכתה בשבעה פרסי אוסקר – ובכללם הסרט הטוב ביותר. בצד המפסידים היו סרטים כמו "להציל את טוראי ראיין" ו"הקו האדום הדק". זו הייתה זכייה שערורייתית אחרי קמפיין מכוער, והיא שיחקה תפקיד בגיבוש התדמית השלילית שנוצרה למירמקס בהוליווד.

     

    מוצר שמנסה לשחזר את נוסחאות העבר ()
    מוצר שמנסה לשחזר את נוסחאות העבר

    חברת האחים ויינשטיין לא הצליחה לשחזר את ימי הזוהר של מירמקס, אך "קדחת הצבעונים" נדמה כמוצר המעיד על הניסיון לשחזר את נוסחאות העבר. הסרט מתבסס על קומבינציה ז'אנרית דומה לזו של "שייקספיר מאוהב", ואת התסריט, כמו בפעם הקודמת, כתב המחזאי הבריטי המחונן תום סטופארד. הבמאי הבריטי ג'סטין צ'דוויק מגיע ממסורת המתאימה ככפפה ליד של "סרטי האיכות" הבינוניים האהובים על הארווי ויינשטיין – עם סרטים כמו הדרמה ההיסטורית "נערת בוליין האחרת" (2008) והביוגרפיה שמנסה לרומם אך ספק אם מצליחה "מנדלה – הדרך הארוכה אל החופש" (2013).

     

    סופיה (אליסיה ויקנדר) היא נערה יתומה, ואיש עסקים מצליח ואלמן בשם קורניליוס סנדוורט (כריסטוף וולץ) מחליט לשאתה לאישה. כמה שנים מאוחר יותר היא עדיין לא מצליחה לספק לו צאצא, וכבר מתחילים הרינונים על אפשרות החזרתה לבית היתומים. בעלה אינו מפלצת, גם אם יש לו כינויים מביכים לאיברים הקשורים לפעילות המינית. סופיה אולי לא אוהבת אותו, אך יש לה תחושת מחויבות שגורמת לה לרצות באמת ובתמים להביא לו ילד.

     

    הבורסה הכושלת כסוג של מטאפורה מגושמת לתהפוכותיה של מערכת היחסים  ()
    הבורסה הכושלת כסוג של מטאפורה מגושמת לתהפוכותיה של מערכת היחסים
     

    לעומת חייה המוגבלים והקודרים של סופיה, המשרתת שלה מריה (הולידיי ג'ריינג'ר) דווקא חוגגת. יש לה אהבה וסקס עם סוחר הדגים החתיך ויליאם (ג'ק אוקונל). הוא מנסה להשיג את ההון שיאפשר להם להתחתן באמצעות השקעה בשוק פקעות הצבעונים. הדימוי של הבורסה הכושלת משמש לכל אורך הסרט כסוג של מטאפורה מגושמת לתהפוכותיה של אפשרות מימוש האהבה.

     

    קורניליוס מחליט, כדרכם של אנשים אמידים בהולנד של המאה ה-17, לשכור צייר דיוקנאות שיצייר פורטרט שיכלול אותו, את אשתו הצעירה והיפה ואת סממני המעמד וההכנסה שבהם הוא כה גאה. הצייר הצעיר יאן ואן לוס (דיין דיהאן) זוכה בעבודה, ולא חולף זמן רב עד שהתשוקה ניצתת בסופיה. קרוב לתחילת הסרט יש מונטאז' המתאר את הריטואל הקודם לעלייתו של קורניליוס על אשתו הצעירה, הכולל, בתזמון קבוע, השתנה מאוד לא אירוטית בסיר הלילה שנמצא ליד המיטה. כעת, בין האדונית והצייר יש אהבה משוחררת בחדר המיטות ומבטים רומזניים ומגע עור חטוף כאשר יאן מצייר את סופיה בזמן שבעלה נוכח בחדר.

     

    לאורך כל הסרט יש ניסיון לשמר טון קומי, אך הצבעים הקרים והכהים, החללים הסגורים והסיטואציה הבסיסית של היכלאות בנישואים חסרי אהבה - מדכאים כל הומור או חן. המוזיקה של דני אלפמן מנסה למכור את "הקלילות" בסיטואציות, אך לשם כך נדרש סרט שיש לו פוטנציאל להיות חינני. כחלק מהבגרות לכאורה, המעמדים המיניים מציגים הבלחות של עירום נשי "יפה ובטוב טעם" – קרי – קצת ציצים, קצת תחת, שום איבר גברי או משהו החורג מסימולציה סטרילית של מין.

     

    לכל אורכו של הסרט יש ניסיון שלא עובד לנסוך בו טון קליל ()
    לכל אורכו של הסרט יש ניסיון שלא עובד לנסוך בו טון קליל
     

    מנקודה זו מתחיל מהליך עלילתי שלא אחשוף את פרטיו, אבל הוא כולל תרמית ממושכת ובלתי סבירה המתרחשת מתחת לאפו של הסוחר. חוסר הסבירות של תרמית זו, התופסת חלק ניכר מחציו השני של הסרט, היא מהלומה המדרדרת את הסרט מבינוניות משעממת לסרט לא מוצלח.

     

    עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע של ynet:

    "תוצרת אמריקה"

    "טירת הזכוכית"

    "הבית תמיד זוכה"

    "פרנץ"

     

    בנוסף, כמו בתהפוכות אהבתם של מריה וויליאם הקשורות לתעתועי השוק, כך גם הניסיון של זוג האוהבים סופיה ויאן להגיע לחוף מבטחים מתבסס על היכולת להצליח בשוק שנדמה כי לעלייתו אין סוף. גם כאן יש תהפוכות, אך האלמנטים הטרגיים, או אלו שיכולים בנקודת זמן בסרט להיחשב ככאלו, אינם אפקטיביים בגלל הבנייה השטחית והלא אמינה של הדמויות והסיטואציות. המתח שאמור להגיע לקראת שיאו של הסרט קורס בסדרת מהלכים מגושמים ובגלל הצבתה במרכז של דמות משנית לחלוטין בגילומו של זאק גאלפיאנקיס.

     

    מאז צילומי הסרט זכתה השחקנית המוערכת-יתר-על-המידה אליסיה ויקנדר בפרס האוסקר לשחקנית המשנה על תפקידה ב"נערה הדנית" (2015). גם השחקן

    כריסטוף וולץ, שזכה פעמים באוסקר לשחקן משנה, עושה פה תפקיד קצת פחות מוקצן, אך עדיין מנייריסטי למדי. המכלול, כאמור, משעמם, והסרט נידון להיעלמות מהירה ומוצדקת.


    פורסם לראשונה 27/08/2017 17:05

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "קדחת הצבעונים". מרושל, משעמם ולא משכנע
    לאתר ההטבות
    מומלצים