שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מי יכול על ישראל": שעשועון על דעות קדומות
    השעשועון החדש בהנחיית אייל קיציס מנסה לשבור סטיגמות, אבל למעשה משתמש בהן - ולאו דווקא באופן מעניין. גם האולפן החשוך לא עוזר לחוויית הצפייה. וגם: טל ברמן נכנס לנעליים הגדולות של גיא לרר ב"הצינור"

     

     

    "מי יכול על ישראל"

    "מי יכול על ישראל"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במי מתחשק לכם לעלוב הערב? שעשועון הטריוויה "מי יכול על ישראל" עלה אתמול (א', 21:00, בקשת) ופילג את העם. מתמודד אחד ויחיד מול כל עם ישראל. אתמול זה היה זוכה חידון התנ"ך העולמי שניסה – וכמעט הצליח – להתעלות על הידע של קבוצות אוכלוסייה שונות כמו קוראי "הארץ", משתמשי טינדר ושיפוצניקים, ותוך כדי זה נאלץ גם לחשוף בלית ברירה את דעתו על רמת הידע הכללי שלהן. סוג של "אחד נגד מאה" אבל עם מוסר השכל.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "נרקוס": געגועים לאסקובר

    "הצמד": סדרה שמזעזעת את הצופה

    "טלוויזיה מהעתיד": מטופש ומרענן

     

    תחום שעשועוני הטריוויה מצריך יותר ויותר יצירתיות. ב"מי יכול על ישראל" החליטו לבסס אותה על סטיגמות. כמובן, ההצהרה הרשמית היא שהרעיון הוא להוכיח את ההיפך – תיאלצו לאכול את הדעה הקדומה שלכם כששיפוצניקים יעקפו אתכם בידע על רוקנרול. האם זה מספיק כדי להחזיק שעשועון טריוויה? כי לחנך אותנו זה נחמד, ודעות קדומות זה פויה, אבל כמה זה מעניין?

     

    מנחה מיומן, אבל לא בהכרח סוחף. קיציס (צילום: פיני סילוק) (צילום: פיני סילוק)
    מנחה מיומן, אבל לא בהכרח סוחף. קיציס(צילום: פיני סילוק)

    בכלים אובייקטיבים "מי יכול על ישראל" הוא שעשועון סביר. הוא יוצא מנקודת ההנחה ששעשועוני טריוויה מצריכים מקבצי שאלות מהירים ורבים, ולא מתבססים על המתח – שאין משעמם ממנו – בשאלה האם המתחרה יענה נכון על השאלה. אבל הרעיון של קבוצות אוכלוסייה הוא בסופו של דבר גם בעוכריה. אם נשווה אותה ל"המרדף" המצוינת, האחרונה מעמידה מול המתמודדים שלה יריב אישי וראוי. קבוצות אוכלוסייה הן מושג מעורפל שאין לו באמת פנים. המתחרה הוא האדם היחיד שאנחנו זוכים באמת לפגוש בתוכנית, כל השאר קיימים – אם נרצה או לא, ברמת הסטיגמה, מה שרק מנכיח אותה עוד יותר. ואולי בצדק - ביקור קצר בעמוד שבו מפורטים ההישגים של הקבוצות בכל קטגוריה מבהיר שהדוגמניות תמיד ממוקמות במקום האחרון.

     

     

     

    אייל קיציס הוא מנחה מיומן אבל לא בהכרח סוחף. את ההגשה שלו מלווה תמיד טון ציני קל (מדומה או אמיתי, עוד לא מצאתי דרך לקבוע) שעובד מעולה ב"ארץ נהדרת" או ב"תוכנית קיציס" (למה שלא תחזירו אותה באמת?), אבל גורם לו להישמע קצת מעושה בתפקיד שמצריך פמיליאריות. לא בטוח שהייתי מעוניינת לפגוש בו באולפן חשוך, והאולפן של "מי יכול על ישראל" ללא ספק חשוך מדי ומוגזם להפליא עבור שני אנשים. ואני שמחה שמצאתם שימוש למסך המתרומם או מה שזה לא היה שנשאר במחסנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון", אבל בתור זכיינית שאוטוטו צריכה לפרנס ערוץ שלם ומבודל משלה תצטרכו להתאמץ קצת יותר.   

     

     

    התחלה חדשה. טל ברמן (צילום: רונן פדידה) (צילום: רונן פדידה)
    התחלה חדשה. טל ברמן(צילום: רונן פדידה)

    "הצינור" מתחילה מהתחלה

    במסגרת תוכנית הריאליטי המרתקת "הפיצול" שתעלה בנובמבר הקרוב בטלוויזיה שלכם, עזב גיא לרר את ערוץ 10 לטובת רשת, שם יבצע שלל תפקידים שאמורים לנצל את הידע שלו בפנייה לקהל היעד האהוב – צעירים. טל ברמן, שהחליף אותו אתמול בפעם הראשונה, נכנס לנעליים גדולות. לרר הפך את "הצינור" מפינת גיחי אינטרנטית לתוכנית תחקירים – לא פחות – עם הישגים משמעותיים כמו המאבק בחברת איקיוטק והקמפיינים לטובת לגליזציה וחיילים הלומי קרב. מהתוכנית הראשונה שהגיש ברמן, שהאייטם המז'ורי ששובץ בה היה טהוניה הולכת לטוקבקיסטים מגדפים הביתה ודורשת התנצלות, מסתמן שהוא ייאלץ לעשות את כל הדרך מההתחלה.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פיני סילוק
    "מי יכול על ישראל". סטיגמות זה פויה
    צילום: פיני סילוק
    לאתר ההטבות
    מומלצים