שתף קטע נבחר

ביה"ד הרבני הורה לקיים הסכם גירושין לא חוקי

במסגרת פרידתם חתמו בני זוג על הסכם ובו סעיף בעייתי המערב את ירושת הילדים עם תמורה שניתנה לאישה. הדיינים מצאו פתרון הלכתי יצירתי

בית הדין הרבני הגדול הורה לאחרונה לממש הסכם גירושים בין בני זוג לשעבר, אף שהדיינים הסכימו שאחד הסעיפים בו בעייתי מבחינת החוק האזרחי. לפיכך הם מצאו פתרון יצירתי המתבסס על ההלכה.

 

ביוני 2002, לאחר 31 שנות נישואים, החליטו בני הזוג להתגרש. הם ערכו הסכם מפורט שקבע בין היתר כי על הבעל לכתוב צוואה שבה יצווה את "שאר הרכוש" לששת ילדיהם המשותפים. אלא שבין סעיפי הצוואה כתב הבעל שהוא שומר את הזכות לבטלה או לשנותה בעתיד. האישה, שהבינה את טעותה רק לאחר מעשה, תבעה בתחילה את ביטול הסכם הגירושים מחמת הטעיה, כפיה, עושק וחוסר תום לב, אך בהמשך התחרטה ומחקה אותה.

 

אלא שהסאגה המשפחתית נמשכה. בשנים הבאות הספיק הזוג להינשא ולהתגרש שוב, ובמסגרת תביעת הגירושים השנייה דרשה האישה שוב את ביטול ההסכם. ב-2016 בית הדין האזורי בירושלים דחה את תביעתה והיא הגישה ערעור לבית הדין הגדול.

 

האישה טענה שההסכם אינו חוקי, שכן לא ניתן לחייב אדם להוריש את רכושו בעודו בחיים. היא הוסיפה שחוק הירושה קובע שגם אם נחתם הסכם מעין זה – סופו להתבטל.

 

הדיין אליעזר איגרא ציין שעל מנת להכריע אם יש לבטל את סעיף הצוואה בהסכם, צריך קודם להבין למה התכוונו הצדדים כשערכו אותו. הוא ציין שהסיכום בין הצדדים היה כי האישה תוותר על חלק מהרכוש המשותף – כפי שפורט בסעיף הצוואה – כדי שבסופו של דבר הוא יגיע לילדים.

 

אולם בפועל, הוויתור נעשה לא רק לטובת הילדים אלא גם כנגד תמורה לא קטנה שקיבלה האישה באמצעות ההסכם, הכוללת את כיסוי חובותיה בידי הגרוש, קבלת מכונית ותשלומי אחזקה, מזונות גבוהים וזכות מגורים בדירה המשותפת לכל ימי חייה.

 

שלושת דייני ההרכב, שכלל גם את הרבנים שלמה שפירא וציון לוז-אילוז, הסכימו פה אחד שהסעיף המדובר אכן יצר בעיה חמורה, שכן התחייבות הגרוש לצוות את הרכוש לילדים היא חלק מהתמורה שהאישה קיבלה. אך במצב כזה, אם האישה לא תוכל לאכוף את הסעיף משום שאינו חוקי, ומשום שהגרוש רשאי לשנות את צוואתו כרצונו, תוקפו של ההסכם כולו עלול להתערער.

 

משכך, הדיינים נדרשו למצוא פתרון יצירתי שלא יסכל את כל הסכם הגירושים ויגרור פתיחת הליכים מחדש, למרות הבעייתיות שבו.

 

הם סברו כי ניתן לפתור את הבעיה על ידי עקיפת החוק האזרחי ושימוש בהלכה העברית. בהתאם לכך, הם קבעו כי כדי להבטיח שהרכוש יעבור בסופו של דבר לילדים, על הגרוש לרשום הערות אזהרה על כל הרכוש שהצדדים התכוונו להעביר לילדיהם. לפיכך תביעת האישה נדחתה והיא אף חויבה ב-5,000 שקל הוצאות משפט.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: עו"ד סיגל בלינסון שפרן
  • ב"כ המשיב: עו"ד שלמה סבן
  • עו"ד אריה לרנר עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד אריה לרנר
מומלצים