"הרדאר": לא נדבר על פינס

מגזין הבידור והרכילות החדש של ערוץ 10 "הרדאר" עלה אתמול (ב', 22:40), ולהגיד שהתחרות בינו ובין "ערב טוב עם גיא פינס", שאותה הוא אמור להחליף היא לא פייר פייט, זה האנדרסטייטמנט של המאה. המגזין של פינס הוא המכבי תל אביב של התחום. עם שורשים במאה הקודמת הוא יצר רשת קשרים שכוללת את רוב הגורמים הנכונים בשוק, וקשרים הם האלמנט הכי חשוב במשחק הזה. יותר מאולפן, יותר ממגישים חמודים, יותר מנימה משועשעת. ומי שולח כמה חיילים עם חרבות וסוסים לקרב עם הדרקונים של דאינריז? מי שאין לו ברירה.  

ביקורות טלוויזיה נוספות:

"מטומטמת": טוב שחזרת

"מי יכול על ישראל": שעשועים ודעות קדומות

אריאל מרגלית וסיון קליין. זוגיות עם פוטנציאל(צילום: רונן פדידה)

"הרדאר" עושה את המיטב שלה, בהיותה שחקן חדש על המגרש, ולפחות רואים שהושקעה בזה מחשבה. המטרה היא לחפוף כמה שפחות לשטחים שעליהם חולש פינס ולהתאים אותם לאג'נדה של ערוץ 10. אם פינס עולה ברצועה של 19:00, "הרדאר" עולה בפריים טיים המאוחר, אחרי "הצינור". אם פינס שומר על הגישה הבידורית, "הרדאר" מתאימים את עצמם למיצוב של ערוץ 10 כערוץ של חדשות, אקטואליה ותחקירים, לפחות מבחינת הגרפיקה, הקריינות, העריכה, הדעתנות של המגישים.

תוכנית ראשונה היא לעיתים נדירות משהו לכתוב עליו הביתה ו"הרדאר" לא יוצאת דופן מהבחינה הזאת. הזוגיות של סיון קליין – יוצאת סיירת פינס ותיקה בעצמה – ואריאל מרגלית שנשלף מהאקטואליה דווקא חמודה ויש לה פוטנציאל לצבור תנופה אם הם יעברו את המכשול הזוגי הנפוץ ביותר שהכריע רבים וטובים – להצליח לתת לשני לגמור משפט בלי להיכנס לו לדברים.

כתבת התחקיר על אומנים פעילים בצה"ל שלא מעבירים כסף לליב"י הייתה סבירה – התלבש להם בול על המשתמטים של ליברמן בגל"צ. מנגד אייטם הגלידריות היה תלוש ומיותר. שיחת הכלום עם ג'ורדי על שיתוף הפעולה עם שלמה ארצי הייתה פאדיחה שאפשר היה למנוע – לפינס זה לא היה קורה. התכנים האחרים, כאמור, הם הגזרה שבה המערכת של "הרדאר" תצטרך למצוא דרכים להניח עליהם יד למרות הדומיננטיות של פינס. זה לא הולך להיות קל ואולי שווה להם לשקול כיבוש של חלקה שונה לחלוטין מבחינת הגישה והשפה (שלא לומר צעירה), אולי היתרון היחיד שלהם על פינס - שנטוע עשרים שנה בפורמט בלתי משתנה. למזלם מפרידות בינם ובין פינס שתי לחיצות על השלט ויותר משלוש וחצי שעות.