"אנשים עם מוגבלות שכלית נמצאים היום בתחתית שרשרת המזון"

בשיתוף בנק הפועלים

יואב קריים לא מבין למה הוא ראוי שיראיינו אותו ויכתבו עליו. "הסיפור שלי כבר לא מעניין", הוא אומר. "כשעושים כתבה על כך שמישהו כמוני סיים תואר אקדמי, לדוגמה, זה כמו להגיד: לא ציפינו, קרה פה מקרה מדהים, כמו של 'אדם נשך כלב'. בעיניי זה צריך להיות טבעי שאנשים עם מוגבלות מקבלים נגישות ועושים דברים שכולם עושים".

אבל זה כנראה עדיין לא לגמרי טבעי, ובכל מקרה, קריים הוא מרואיין מעניין, בוודאי יותר מעניין מהרבה מרואיינים אחרים שממלאים את המדיה. אין ספק, הוא שווה כתבה.

הכירו אותו:

לכנסת בגיל 15

קריים (41) נולד ברמת גן לאב איש ספרות ולאם גננת ופעילת ציבור. כילד עם שיתוק מוחין המתנייד בכיסא גלגלים וגם לוקה בדיסלקציה ובהפרעת קשב וריכוז, הוא נאלץ להיאבק על הזכות ללמוד בבית ספר רגיל ולהיות חלק מחברת הילדים ללא מוגבלות - מאבק שהצליח במידה רבה בזכות התמיכה הנחושה של משפחתו. כנער, לא רק שהוא למד בבית ספר רגיל, אלא החל בפעילות ציבורית ענפה, וכבר בגיל 15 השתתף בדיונים בכנסת על חוק הבריאות הממלכתי. הוא גם נטל חלק בהנהגה של מאבק הנכים ב-1999 וב-2001, היה בין מייסדי מטה מאבק הנכים ושותף למהלכי חקיקה רבים. כיום הוא מנהל שותף של האשכול לפיתוח ולשינוי חברתי בבית איזי שפירא, מכהן כיו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה במשרד הבריאות ומרצה בקריה האקדמית אונו. הוא גר ברחובות, נשוי לגלית - אשת חינוך שגם היא מתניידת בכיסא גלגלים.

"הייתי ילד מאוד מאושר", הוא אומר. "המשפחה הייתה מאוד עוטפת ואוהבת. הקושי שלי היה תמיד עם הסביבה החיצונית – עם ילדים שמביטים עליך, מעירים הערות - אבל לימדו אותי להתעלם מזה. המקום הזה, לצערי, לא השתנה. כיום, כשאני הולך עם אשתי ברחוב, אני יכול לשמוע שני אנשים מאחורינו אומרים: 'איזה יופי, הם זוג, הם אוהבים אחד את השני'. כאילו: 'וואו, הם בני אדם'. המקום הזה לא במיוחד נעים, והוא עדיין קיים".

המוטיבציה שלך ליצירת שינוי חברתי נראית אינסופית. מאיפה היא נובעת?

"אני חושב שהיא מגיעה מסימני השאלה הרבים שהסביבה החיצונית שמה על היכולות שלי. היא העבירה אותי תהליכים מאוד משפילים, אבל בזכות המשאבים שהעניקו לי הוריי, יכולתי להם. כשהגעתי כנער להילחם על החוק לביטוח בריאות ממלכתי, לא הבנתי מה זה ולא ירדתי לעומק העניין, אבל היה לי חשוב לפגוש אנשים שיכולים לדאוג לכך שאף ילד לא יעבור את מה שאני עברתי; שהזכות של ילד עם מוגבלות בבית ספר רגיל תהיה מלאה. אמרתי, אני אתפוס שם חבר כנסת ואגיד לו: 'זה לא הוגן שילדים יעברו את הדבר הזה'.

"אני אדם שקיבל מעמד ציבורי בגיל מאוד מוקדם. לעובדה שמכנים אותי 'סיפור הצלחה' יכולה להיות רק משמעות אחת: שאם אני אשמש פה לאנשים אחרים, זה ימנע מהם לעבור דברים קשים. במקום הזה יש בעיקר מחויבות ויעוד".

קריים בהפגנת נכים בעבר. "אנחנו בתהליך של שינוי שאינו הולך בכיוון אחד"(צילום: באדיבות בית איזי שפירא)

למה בחרת לא להשתתף במאבק הנכים הנוכחי?

"בחרתי להיות בחוץ, אבל המפגינים אמיצים מאוד ועושים את עבודתם".

ואיך אתה רואה את מצבם של הנכים בחברה כיום?

"אנחנו בתהליך של התפתחות ושינוי, שאינו ליניארי ואינו הולך בכיוון אחד. בארצות הברית נבחר נשיא שלעג לעיתונאי עם מוגבלות, וח"כ בישראל לעג לעמיתתו, אישה מדהימה ומרשימה עם מוגבלות. הציבור הזדעזע מזה, אבל לא במידה מספקת. עדיין מסתכלים עלינו ברחוב. עדיין ייתכן מצב שאני ואתה ניכנס לחנות, והמוכר ידבר אליך ולא אליי. יש יותר נגישות, ויותר שילוב, אבל עדיין לא באופן מספק, ועדיין לא

מתוך התפיסה שאני מאמין בה - מתפיסת זכויות האדם. תפיסת זכויות האדם כלפי מיעוטים שונים עוד לא קנתה את המקום הראוי לה בחברה הישראלית. אני רואה את עצמי קודם כל כפעיל זכויות אדם: אני פועל בנישה של אנשים עם מוגבלות, כי אני שייך למיעוט הסוציו-פוליטי הזה, אבל אני חלק מתנועת זכויות האדם בישראל".

אז בעיניך היחס המפלה כלפי אנשים עם מוגבלות הוא אפליה כלפי מיעוט?

"הטענה שלי היא שגם אדם עם מוגבלות שכלית מורכבת צריך להיות חלק אמיתי מהחברה, כך שאני צריך לתת לו נגישות מלאה. בעיניי, חובתה של המדינה כלפי אזרחיה היא להסיר מחסומים כדי לאפשר לכל אחד להיות שותף מלא ואמיתי. אם מונעים את זה מאתיופים בתירוץ אחד, ומערבים בתירוץ אחר - זה לא משנה. התוצאה היא דומה, ותפיסת המוצא דומה כלפי כולם".

אתה ידוע בפעילות שלך לקידום חקיקה וקידום נגישות, אבל האם שני אלה יכולים לשנות את התפיסות העמוקות והמושרשות כלפי אנשים עם מוגבלויות?

"מדובר בכלים שלובים. אם תבין שאני כמו כל אדם, תסכים לייצר נגישות, כי תבין את ערכה. ואם תהיה נגישות ואני אוכל להיות בכל מקום, אז אפגוש אנשים, ואנשים יבינו שאני כמוהם, והיחס אליי יהיה אחר. נגישות היא לא רק עניין פיזי: נגישות מתבטאת גם בכך שמסמך יהיה כתוב בצורה כזו שגם אדם עם מוגבלות שכלית יוכל לקרוא אותו; שיהיה סרטון עבור מי שלא יכול לקרוא; זה סיוע אנושי לאדם שיש לו קושי להתמצא; זו שפת סימנים; אלה כתוביות; זה לא רק רמפה בכניסה למקום ציבורי. הנכים הפיזיים הם לא הרוב בציבור הנכים: למעשה, הם מיעוט. כדי לשנות עמדות, אני איש חינוך, מרצה בבתי ספר ויוצר מפגשים בין אנשים".

קריים באו"ם. "נגישות היא לא רק עניין פיזי"(צילום: באדיבות בית איזי שפירא)

חלק מהמהפכה

כיום מנהל קריים בבית איזי שפירא ברעננה את פרויקט "סנגור עצמי לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית", בשיתוף אלווין ישראל ובתמיכת קרן משפחת רודרמן והפדרציה היהודית של לוס אנג'לס. הפרויקט כולל 12 קבוצות ברחבי הארץ, ובהן 150 אנשים בעלי מוגבלות שכלית שעובדים על שינוי איכות החיים של עצמם וכן על שינויים במדיניות ובשירותים שניתנים להם.

בית איזי שפירא הוא ארגון פורץ דרך בתחום המוגבלויות, הפועל לאור החזון כי כל אדם עם מוגבלות הינו אזרח שווה זכויות, מעורב ופעיל בחיי הקהילה. הארגון נוסד לפני 37 שנה; תחילה טיפל ב-16 ילדים עם מוגבלות, וכיום משפיע על כחצי מיליון ילדים ובוגרים. קשת הפעילויות כוללת פיתוח של שירותים חינוכיים וטיפוליים חדשניים, קידום שינוי עמדות חברתיות, חקיקה, מרכז לטכנולוגיה מסייעת והפצת ידע בארץ ובעולם.

ב-2011 זכה המוסד באות העמותה האפקטיבית ביותר בישראל, ב-2012 נבחר על ידי הוועדה הכלכלית-חברתית של האו"ם ECOSOC לשמש כיועץ מקצועי מיוחד לאו"ם בתחום טיפול באנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם, והשנה הוצג בוועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית - איפא"ק.  "בית איזי שפירא הוא ארגון מופלא", אומר קריים, "ארגון לשינוי חברתי שפועל בדרך ייחודית, מייצר מודלים נכונים של עבודה וגם מלווה ארגונים אחרים שיוכלו להעתיק את השיטות שלו. בעיניי זו נדיבות נדירה ומרגשת".

על הפרויקט שהוא מנהל שם, מסביר קריים: "כשאתה חי באווירה שבה יש מדרג בין בני אדם, אתה תמיד מחפש מי נמצא מתחתיך, כדי לא להיות האחרון שכולם דורכים עליו. גם בציבור הנכים יש היררכיה, ובתחתית שרשרת המזון נמצאים האנשים עם המוגבלות השכלית. בפרויקט הזה נותנים גם להם לגיטימציה: נותנים להם כלים להביע את קולם. זו מהפכה שאני גאה להיות חלק ממנה: לתת לאנשים את היכולת להישמע".

מתנה עם משמעות

אחד המיזמים של איזי שפירא הוא "ארקוסטיל למען ילדי בית איזי שפירא", במסגרתו נכנסה חברת מילניום מרקטינג (ארקוסטיל) כמשקיעה חברתית בארגון. מוצרי מטבח של ארקוסטיל יימכרו ביריד המתנות, והתמורה תועבר לבית איזי שפירא ותשמש לפיתוח שירותים בתחום המוגבלויות. רוצים לקנות מתנה עם משמעות? מאות מוצרים נפלאים, פרי יצירתם של חברי עמותות ברחבי הארץ, מחכים לכם ביריד שיתקיים בבית בנק הפועלים, רחוב יהודה הלוי 63, תל אביב, ביום שישי, 15.9, בין השעות 09:00-15:00 וביום שבת, 16.9 בין השעות 20:30-23:00.

הכתבה מוגשת בשיתוף בנק הפועלים