האסטרואיד שיחזור בעוד כ-500 שנים

בלילה שבין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר חלף האסטרואיד 3122 פלורנס במרחק של כ-6.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ - המעבר הקרוב ביותר שלו אלינו מאז שנת 1890. בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ היה האסטרואיד במרחק גדול פי 18 בערך ממרחק הירח מאיתנו ולא סיכן בשום אופן את כדור הארץ, אבל סיפק לאסטרונומים הזדמנות טובה לצפות באסטרואיד גדול יחסית במעבר קרוב.

עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :

מה יקרה אם ייפער חור בגוף המטוס?

חיידקים פרוביוטיים למען הסביבה

מנגינת האבנים

הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

האסטרואיד, שקוטרו מוערך בכ-4.5 קילומטרים, התגלה בשנת 1981 בתצפית של האסטרונום האמריקני שֶלְטֶה ג'וֹן בַּס (Bus) בתצפיות של מצפה הכוכבים האוסטרלי Siding Spring. בס החליט לקרוא לאסטרואיד על שמה של פלורנס נייטינגייל, האחות הנחשבת למייסדת מקצוע הסיעוד המודרני. פלורנס משלים הקפה סביב השמש אחת ל-859 ימים (קצת פחות משנתיים וחצי), ומרחקו מכדור הארץ שונה מאוד בכל הקפה, ותלוי במקומו של כדור הארץ במסלולו סביב השמש. ניתוח המסלול שלו מגלה שהפעם הבאה שהוא יהיה כה קרוב אלינו תהיה רק אחרי שנת 2500.

בשל המרחק הרב מאתנו, גם אסטרואיד גדול יחסית אינו נראה לעין, אבל היה אפשר להבחין בו בקלות יחסית גם בטלסקופים שאינם גדולים במיוחד. מצפה הכוכבים ע"ש קראר במכון ויצמן למדע צילם את הטלסקופ בשני לילות עוקבים, הלילה האחרון בחודש אוגוסט והראשון בחודש ספטמבר, בטלסקופ הראשי שקוטרו 16 אינץ' (41 סנטימטרים).

הרבה יותר רחוק מהירח. המסלול של פלורנס(הדמיה: נאס"א)

מהתמונות הורכבו סרטונים הממחישים את מעבר האסטרואיד בשמיים, מדרום לצפון. "בסך הכול צילמתי בשני הלילות כ-650 תמונות, והסרטונים המופיעים כאן הורכבו מכ-90 תמונות כל אחד", מסביר אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים. "כל סרטון נמשך בפועל בין 18 ל-21 דקות, אף על פי שבסרטון הואצה תנועת האסטרואיד והוא נראה חוצה את שדה הראייה של הטלסקופ בתוך שניות ספורות. הדבר היפה הוא שמדובר בטלסקופ רובוטי, שאפשר להפעילו דרך האינטרנט מכל מקום בעולם בלי צורך להיות צמוד לטלסקופ במצפה עצמו, וכך יכולתי לצלם את התמונות באישון לילה מהבית. אפשר גם לתכנת את הטלסקופ מראש לתצפית בלי שום צורך בהתערבות אדם - גם לא מרחוק - אבל במקרה הזה הדבר לא התאים לאופי התצפית".

הצילומים שאסף מנוליס ישמשו לצרכים לימודיים ולחינוך מדעי. "אני מתכוון להעביר את הצילומים לסטודנטים שהם מורים להוראת פיזיקה, שיידרשו בעבודת הגמר שלהם לחשב את מסלולו של האסטרואיד", הוא מסביר. "נוכל גם להשתמש בהם להוראה במסגרות אחרות, כפי שאנו עושים בעוד תצפיות שנעשו במצפה שלנו".

המעבר הקרוב של "פלורנס" ריתק אסטרונומים חובבים ומקצועיים בעולם כולו. הממצא המפתיע ביותר לגביו התקבל ממדידות של שני טלסקופי רדיו, מצפה גולדסטון (Goldstone) בקליפורניה ומצפה ארסיבו (Aresibo) בפוארטו ריקו. מכיוון שאסטרואיד אינו פולט גלי רדיו שלחו אליו הטלסקופים גלי מכ"מ, כלומר שידרו אליו גלים והסיקו מניתוח ההחזר שלהם מידע על גודלו, כיוונו ומהירותו. במדידות האלה התברר שיש לאסטרואיד שני ירחים קטנים, שקוטרם נאמד בכמה עשרות מטרים. כדי לקבוע את הגודל המדויק דרושות תצפיות ברזולוציה גבוהה יותר. הטלסקופ של מכון ויצמן אינו מסוגל לספק תמונות ברזולוציה כזו, אבל הוא מאפשר לנצל אירועים כאלה לאיסוף נתונים מעניינים שיכולים לסייע בתחום החינוך המדעי.

איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן