שתף קטע נבחר

25 יריות והסכם סולחה: הקורבן 'ויתר' על פיצוי

3 אחים מהצפון הורשעו בתקיפה של שכן ובין השאר הוטל עליהם לשלם לו. הם ביקשו לבטל את הקנס בטענה שהגיעו להסכם, אבל ביהמ"ש דחה אותם

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשה של שלושה אחים מהכפר בענה שבצפון לסגור הליך שהתנהל נגדם במרכז לגביית קנסות, עקב תקיפה חמורה של תושב הכפר, ולבטל פיצויים של 50 אלף שקל שנקבעו לו. האחים צירפו תצהיר שלפיו הקורבן "ויתר על הפיצוי", אבל השופט יחיאל ליפשיץ סבר ש"מתן פתח להגשת בקשות לסגירות תיקים עלול להביא למסע לחצים על נפגעי עבירה".

 

באוגוסט 2013 ירה אחד האחים 25 קליעים באמצעות רובה M16 על תושב אחר של הכפר ופצע אותו קשה לעיני בתו בת ה-4. שני אחיו ידעו על תוכניתו ולא עשו דבר כדי למנוע אותה. נגד השלושה הוגש כתב אישום והם הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שונות. על היורה נגזרו 5.5 שנות מאסר ופיצוי של 35 אלף שקל למתלונן, ועל שני אחיו נגזרו עונשים קלים יותר ופיצוי למתלונן בסך 15 אלף שקל.

 

בנובמבר 2016 פנו השלושה למרכז הקנסות והציגו "הסכם סולחה" שלפיו הקורבן אישר את קבלת כספי הפיצויים. אלא שקורבן הכחיש שחתם על הסכם, והמדינה דחתה את הבקשה.

 

האחים לא התייאשו והגישו לבית המשפט בקשה חוזרת לסגירת התיק, שאילה צירפו הסכם סולחה חדש ותצהיר של המתלונן שבו הוא "מוותר על הפיצויים שמגיעים לו". בשיחה שניהלה הפרקליטות עם המתלונן הוא אישר הפעם שחתם על התצהיר ושהוא מוותר על כספי הפיצויים.

 

בבית המשפט טענה המדינה שאין להיעתר לבקשת האחים משום שרכיב הפיצויים מהווה חלק מרכיבי גזר הדין ולא ניתן לבטלו. היא הסבירה שכפי שהמתלונן לא יכול לבקש שמי שפגע בו לא ירצה את עונש המאסר שנגזר עליו, כך גם אינו יכול "לוותר" על רכיב הפיצוי.

 

ואכן, השופט יחיאל ליפשיץ הסביר שלמרות הניחוח האזרחי שיש לפיצוי כספי למתלונן – למעשה הוא רכיב עונשי לחלוטין המהווה חלק בלתי נפרד מגזר הדין, שלא ניתן לשנותו אלא בהסמכה מפורשת בחוק, שאינה קיימת בענייננו.

 

לדבריו יש להבחין בין טענת "ויתור" המתלונן לעומת טענה שלפיה המתלונן קיבל את הפיצויים. בתוך כך השופט ציין כי אילו המבקשים היו מוכחים בראיות של ממש שהפיצויים אכן שולמו, כמובן שלא יהיה מקום לחיוב כפול.

 

הוא הדגיש שכותרת פנייתם של האחים היא אמנם "בקשה לסגירת תיק" במרכז הקנסות, אך למעשה מהות הבקשה היא שינוי תוצאות גזר הדין. לבית המשפט, הבהיר, יש אמנם סמכות להורות על פריסה לתשלומים או ויתור על ריבית, אך אין לו סמכות לשנות גזרי דין.

 

לדעתו, אף אילו יכול היה בית המשפט לשנות גזרי דין, ככל הנראה שלא היה עושה זאת משיקולי מדיניות ראויה. "מתן פתח להגשת בקשות לסגירות תיקים עלול להביא למסע לחצים על נפגעי עבירה, להפניית הצעות אל נפגעי עבירה 'שקשה לסרב להן' ולפגיעה חוזרת בהם", כתב.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשים:עו"ד מחמוד איסמאעיל
  • ב"כ המשיבה: באמצעות פרקליטות מחוזי חיפה (אזרחי)
  • עו"ד אלי אונגר עוסק בפלילי
  • הכותב לא ייצג בתיק

פורסם לראשונה 24/09/2017 23:00

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חטיבת דובר צה"ל
M-16
צילום: חטיבת דובר צה"ל
תומר וקנין
עו"ד אלי אונגר
תומר וקנין
מומלצים