שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחים הציגו 2 צוואות של אמם – שתיהן נפסלו
    במסגרת מחלוקת בין שני אחים ואחות הוצגו שני מסמכים שעליהם חתמה אמם הקשישה בשנים לפני מותה. אבל ביהמ"ש מצא את שתי הצוואות פגומות
    קרב ירושה: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסל לאחרונה שתי צוואות שונות שהשאירה קשישה וגרמו למחלוקות בין שלושת ילדיה. השופטת שפרה גליק מצאה ששתי הצוואות היו פגומות באופן שאינו מאפשר לחלק את הרכוש לפיהן, וקבעה שהאחים יידרשו לבקש צו ירושה.

     

    האם הלכה לעולמה בינואר 2015 והותירה אחריה צוואה נוטריונית שנחתמה חודשים ספורים לפני כן. לאחר מותה הגיש בנה תביעה לקיום הצוואה, אולם אחותו (הנתבעת בתיק) התנגדה לכך. אח נוסף (גם הוא נתבע בהליך) הגיש גם הוא התנגדות שבה טען שאין לקיים את הצוואה משום שנפלו בה פגמים צורניים ומהותיים, וכי מבחינה קוגניטיבית אמו לא הייתה כשירה לערוך אותה. הוא הגיש בקשה לקיים צוואה קודמת שערכה אמו ב-2009 – שבה ציוותה לו 40% מדירה שלה. בקשה זו עוררה התנגדות מצד אחיו ואחותו.

    השופטת שפרה גליק בחנה בשלב הראשון דווקא את הצוואה המאוחרת מ-2014. היא הצביעה על שורה של "פגמים צורניים" בנוסח, ומתחה ביקורת של הנוטריון שבפניו נעשתה. לדבריה, הנוטריון לא ידע מי הכין את הצוואה, לא זיהה את המנוחה על פי תעודת הזהות שלה, טעה ברישום מספר הזהות, לא קיבל חוות דעת רפואית עדכנית, לא שמר עותק של האישור הנוטריוני והמסמכים הנלווים, ולא זכר אם המנוחה הגיעה אליו ישובה בכיסא גלגלים או לא.

     

    "אין ספק שאלה דברים מטרידים, ואינם רק בגדר פגמים צורניים גרידא, אלא יש בהם אף לפגום במשקל החלטתי, אם אכן הצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה", כתבה.

     

    פגמים אלה העבירו את נטל ההוכחה אל הבן התובע, שמצדו לא הצליח לעבור את "מחסום הכשירות" ולהוכיח כי אמו הייתה כשירה לערוך צוואה ב-2014.

     

    על סמך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, שלפיה המנוחה סבלה מדמנציה מתקדמת, כולל הזיות, קבעה השופטת גליק שהאם לא הייתה כשירה. היא מתחה ביקורת על רופאה שהעידה מטעם התובע, וציינה כי עדותה "השאירה רושם רע ביותר, וניכר היה שהיא עדה 'מטעם'". משכך, צוואה זו נפסלה גם עקב הפגמים הצורניים וגם עקב חוסר כשרותה של המנוחה.

     

    מכאן עברה השופטת לדון בצוואה מ-2009. הפגם המכריע בה היה צורני שכן העדים בעת החתימה לא הצהירו כנדרש כי המצווה הצהירה שזו צוואתה. "בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני אינה תומכת במסקנה שהצוואה נחתמה מתוך רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה", נכתב בפסק הדין. התוצאה הייתה כאמור כי שתי הצוואות בוטלו, ושלושת האחים יצטרכו להוציא צו ירושה.

     

    אחד החלקים המעניינים בפסק הדין עסק במשמעות הביטוי "מרותק למיטתו" שבתקנה 4 לתקנות הנוטריונים, האוסרת על נוטריון לאשר פעולות של אדם מרותק למיטתו כל עוד לא הוצגו בפניו מסמכים רפואיים מיום הפעולה.

     

    השופטת גליק הסבירה שבית המשפט העליון הרחיב את משמעות הביטוי כך שהכוונה אינה רק לאדם שאינו יכול לשבת או לקום, אלא גם למי שסובל מקשיי ניידות ונזקק לעזרת הזולת בכל הקשור ליציאה מהבית – כמו המנוחה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד ג' חושן
    • ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד בן מאור
    • ב"כ הנתבע 3: עו"ד ערן שטיין
    • עו"ד ראובן גוברין עוסק בתחום הירושות והצוואות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ShutterStock
    אילוסטרציה
    צילום: ShutterStock
    דן בן ארי
    עו"ד ראובן גוברין
    דן בן ארי
    מומלצים