חולצת טי בהדפס קמופלאז' עם לוגו בית האופנה שאנל בוורוד, חולצה עם תצלום של שלוש נשים סעודיות, שרק עיניהן מבצבצות מהניקאבים שעוטפים אותן, מניפות את ידיהן בתנועת V לצד לוגו של המעצב מארק ג'ייקובס; אישה סעודית נוהגת ברכב עם לוגו המותג נייקי, וחולצת טי לבנה שנראית בדיוק כמו זו המוכרת של מותג הסטריט וור היוקרתי Supreme, עם כיתוב בערבית של המילה Superficial, יעני, שטחי.
מאחורי אוסף החולצות הזה עומד המותג tRASHY CLOTHING שהקים לאחרונה שוקרי לורנס, נער בן 19 ממזרח ירושלים, פלסטיני נוצרי שחי ופועל בשנה האחרונה בעמאן, בה הוא לומד קולנוע. "המטרה של המותג שלי היא לייצר דיאלוג ולשבור סטריאוטיפים על המזרח התיכון", מסביר לורנס בשיחה עם Xnet. "המותג הוקם לאחר שהתחלתי ליצור חולצות לעצמי ועבור הפוסטים שאני מפרסם בעמוד האינסטגרם שלי (15 אלף עוקבים, wifirider). אנשים אהבו את החולצות וביקשו לרכוש אותם".
החולצות שנמכרות אונליין בטווח המחירים 120-40 דולר, כבר זכו לפרסום במגזינים, כמו Paper בארצות הברית, ובבלוגים לאופנה, כשהבאז סביבן מתחולל הודות לאסתטיקה החתרנית, המבקשת לערער את ההיררכיה של מותגי אופנה, תוך ניכוס הלוגו שלהם.
tRASHY CLOTHING אינו המותג הראשון שמייצר דיאלוג חד צדדי עם לוגואים של בתי האופנה היוקרתיים, תוך ניצול המטען שלהם לצרכיו. בשנות ה-90 היה זה האמן המרוקאי ומפיק המסיבות חסן חג'ג', הפועל בלונדון, שיצר חולצות טי עם לוגו של גוצ'י ודיור, ובימים אלו הוא מציג בסומרסט האוס בלונדון תערוכת תצלומים של דמויות בעלות מראה מזרח תיכוני, בשילוב מותגי יוקרה כמו לואי ויטון. במרכז חלל התערוכה הוצב אופנוע ועליו מדבקות צבעוניות של ויטון שיצר בעצמו. לדברי לורנס, הוא טרם קיבל פנייה ממותגי האופנה התובעת ממנו לא לעשות שימוש בלוגו שלהם, ומאמין שגם לא תגיע אחת כזו, משום שמדובר בפעולה אמנותית ולא בזיוף המותג. "אני עושה זאת מטעמים אמנותיים ותרבותיים", הוא מסביר. "מאוד ברור שזאת פעולה קומית על המותג ועל 'בוטלגיות' של מותגים".
לורנס, שכתבה אודותיו כחלק מחבורת יוצרים במזרח ירושלים פורסמה כאן לפני כשנה, הוא אמן מולטימדיה צעיר, הרואה באופנה כלי להעברת מסרים חברתיים, אופנתיים ופוליטיים. הבחירה באותיות הערביות, לדוגמה, כמו בחולצת הטי הלבנה של Supreme או בחולצה כתומה עם הלוגו של Hood by Air (המותג שסגר את שעריו מוקדם יותר השנה), נעשתה כדי להילחם בסטיגמה של השפה הערבית, המקושרת לטרור ולא לאופנה ואמנות. דוגמאות אחרות, הוא מסביר, נועדו לפרק סטיגמות או לפעול לפירוקן. "עם לוגו נייקי, למשל (הידוע בסלוגן, Just do it, א"י), בחרנו להציב דימוי של אישה סעודית נוהגת ברכב, בניגוד לחוק בסעודיה האוסר על נשים לנהוג, אשר בוטל לפני מספר שבועות", הוא אומר. "אין לי עניין לשתף דימוי אם אין מאחוריו משמעות עבורי. אני לא עושה את זה בשביל הכסף, ואני כמעט גם לא מרוויח מהחולצות האלה. רוב הכסף הולך ליצירת החולצות ו-25 אחוז מההכנסות נתרם לפליטים סורים ופלסטינים. העובדה שאנשים לובשים את החולצות שלי ומאמינים במסר שלהן, זו הסיבה שאני ממשיך להפעיל את המותג הזה".
