שתף קטע נבחר

נפלה בחנות של אביה ותבעה: הוא לא סיפק בטיחות

בתו של בעלי חנות מסגרות נפלה מכסא שעליו טיפסה ונפגעה בקרסול. ביהמ"ש הטיל עליה 70% אשם תורם, והיא תפוצה ב-46 אלף ש' בלבד

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שאישה שנפצעה כשעבדה בחנות מסגרות בבעלות אביה תפוצה בכ-46 אלף שקל בלבד על ידי חברת הפניקס, המבטחת של האב. השופט משה תדמור-ברנשטיין הטיל על התובעת 70% אשם תורם מאחר שהיא ניהלה את העסק בפועל.

 

החל מ-1991 עבדה בתועת בחנות מסגרות בבעלות אביה. לאב הייתה פוליסת ביטוח מעבידים בחברת הפניקס. בתביעת פיצויים שהגישה הבת לפני כשנתיים וחצי היא סיפרה שבמהל יום עבודה במרס 2011 היא נדרשה להסיר מוצר ממדף גבוה. לשם כך היא עלתה על כיסא פלסטיק וכשעמדה עליו הוא נשבר. היא נפלה ונחבלה קשות בקרסול ימין.

 

התובעת ציינה שבחרה לעלות על הכיסא מאחר שהסולם של החנות היה רעוע ומסוכן. לדבריה, האב כמעסיק התרשל בכך שלא סיפק לה אמצעי בטיחות סביר לטיפוס ולא הזהיר אותה שיש בעיה בשימוש בכיסא. היא הדגישה שביקשה מאביה כמה פעמים להחליף את הסולם אך לא נענתה. בנסיבות אלה לדבריה, על הנתבעת לפצות אותה בהתאם לפוליסה.

 

הפניקס הכחישה את התאונה וציינה שגרסת התובעת "מגמתית ונועדה ליצור יש מאין". לטענתה, הבת לא הוכיחה שהיה סולם בחנות ושהוא היה רעוע, והיה עליה לעשות כן באמצעות חוות דעת מומחה. בכל מקרה, הוסיפה, יש לייחס לתובעת את מלוא האחריות לאירוע או אשם תורם משמעותי מאחר שבאותה תקופה האב כבר לא ניהל את החנות והיא הייתה העובדת היחידה והמנהלת בפועל של המקום.

 

ואכן, השופט משה תדמור-ברנשטיין הבהיר שמעדות התובעת עלה שבפועל, אביה "המעסיק" לא ניהל את החנות ובמשך שנים היא הייתה העובדת היחידה והבודדה וניהלה את המקום.

 

התובעת הביאה את הסולם לאולם בית המשפט והוא אכן נראה רעוע. בכך, נקבע, היא הוכיחה שהיה בסיס לחששה הסובייקטיבי לטפס עליו. השופט קבע בהקשר זה שאין מקום לדרוש מהתובעת להגיש חוות דעת להוכחת הסיכון שבסולם ודי בהתרשמות בית המשפט מהסולם עצמו.

 

עם זאת השופט תדמור-ברנשטיין ציין שמכיוון שהתובעת ניהלה את המקום, היה עליה להוכיח שפנתה לאביה והוא סירב להקצות כספים לסולם חדש. "לא הוכח שהיה לתובעת קושי מעשי לפעול להחלפת הסולם טרם התאונה. התובעת עצמה הודתה שידעה טרם עלייתה על הכיסא שיש סיכון בכך והזהירות המתבקשת היא שימוש בסולם תקין", כתב.

 

השופט הוסיף שמאחר שהאב כמעסיק הכיר את החנות טרם מסירת הניהול לבת, וידע את שגרת השימוש הפסול בכיסא במקום בסולם, יש לייחס לו רשלנות מסוימת. מאידך, לבת היו הכוח והיכולת לשנות את המצב הבלתי בטיחותי הזה. בנסיבות אלה קבע השופט שיש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי אך לא את מלוא האחריות לאירוע.

 

בסופו של דבר עבור נפסקו לתובעת 273 אלף שקל על הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. לאחר ניכוי אשם תורם של 70% ותגמולי הביטוח הלאומי חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 45,982 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות של 12 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים