שתף קטע נבחר

שופט: חוב מזונות ישולם מחלקו של הבעל בדירה

במשך שנים צבר אב לשניים חוב של כ-140 אלף שקל. בית המשפט קבע שהסכום ינוכה מחלקו בדירה המשותפת. ערעור שהגיש הבעל נדחה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגיש גבר גרוש ואב לשניים על פסק דין של בית משפט למשפחה, ולפיו עליו לשלם לילדיו דמי מדור וחוב מזונות מתוך כספי הדירה המשותפת שלו ושל גרושתו – לאחר שתימכר.

 

בני הזוג, שנישאו ב-2008 והביאו לעולם שני בנים, התגרשו ב-2014 בבית הדין השרעי בחיפה. באותה שנה הגישה האישה כמה תביעות בענייני מזונות, משמורת וחלוקת הרכוש. השניים הגיעו לשורה של הסכמות, אולם נותרו גם מחלוקות. הבעל חויב לשלם מזונות בסך 1,300 שקל עבור כל ילד. בהמשך הוא חויב גם לשלם את מלוא ההחזרים החודשיים של הלוואת המשכנתא (כ-2,300 שקל בחודש) עד לפירוק השיתוף בדירה, ומאותו מועד ואילך ישלם 800 שקל עבור הוצאות המגורים של הילדים.

 

אלא שמ-2014 הוא לא שילם מזונות באופן סדיר, ועם השנים תפח החוב שלו לכ-140 אלף שקל. בעקבות זאת קבע בית המשפט שלאחר שהדירה המשותפת תימכר ינוכו חוב המזונות, הוצאות המגורים של הילדים והחוב על הלוואת המשכנתא מתוך חלקו של הגבר וישולמו להאישה. בית המשפט חייב אותו לשלם גם את דמי הוצאות מגורים של הילדים עד גיל 18 בתשלום חד פעמי (כ-121 אלף שקל).

 

הבעל הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובו התנגד לקיזוזים כלשהם ולפסיקת דמי הוצאות בסכום חד-פעמי מראש. כמו כן הוא ביקש להפחית את דמי המזונות.

 

השופט סארי ג'יוסי דחה את טענות המערער בדבר גובה המזונות, מאחר שהשתכנע כי לנוכח ההשתכרות של הצדדים, ובהתאם לדין המוסלמי החל על השניים, מדובר בסכומים סבירים ואף נמוכים. גם בנוגע למחלוקת סביב ניכוי המזונות והמגורים מחציו של המערער בדירה סבר השופט שבית המשפט למשפחה צדק.

 

"גם אם מקובל כי החיוב בגין מזונות יהא חודשי לשם כיסוי הוצאה שנגרמה בפועל, כלומר מדי חודש בחודשו, ולא בתשלום שיבוצע בפעימה אחת, הרי שנסיבות המקרה דנן אפשרו חריגה מאותה דרך לשם הבטחת מדור הקטינים", כתב.

 

בהקשר זה ציין השופט שאמנם אין הוראת חוק מפורשת המאפשרת לחייב הורה "סרבן מזונות" בתשלומי הוצאות מגורים בפעימה אחת. ואולם, הסביר, בנסיבות מיוחדות ניתן לעשות זאת על סמך סעיף 8 לחוק בית משפט לענייני משפחה, המאפשר לשופט לפסוק בהתאם לשיקול דעתו, לשם הכרעה צודקת, ובמיוחד כשהדבר נדרש להבטחת טובת הילדים.

 

לפיכך הערעור נדחה, למעט בנקודה אחת שבה השופט חלק על בית המשפט למשפחה: לעמדתו, לא היה מקום להורות על העברת מלוא הסכום לידי האישה. נקבע כי אלא אם האישה היא זו שתרכוש את הדירה, הסכום שנועד להבטחת מגורי הילדים יוחזק בחשבון נאמנות, וישמש כמקור לתשלום עלות המגורים מדי חודש.

 

השופטים חננאל שרעבי ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין. המערער לא חויב בהוצאות משפט.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים