125 שנה לאחר ש"חצר סרגיי" במרכז ירושלים פתחה את שעריה כמלון לצליינים רוסים אריסטוקרטים, היא נחנכת מחדש כמלון לקהל הרחב: Sergei Palace Hotel.
במשך 24 שנים שימש מלון הצליינים כחלק בלתי נפרד מ"מגרש הרוסים", עם עוד מבנים שהוקמו בו בסוף המאה ה-19. בשעתו, השתרע מגרש הרוסים על שטח עצום של 74 דונם. מלחמות העולם והשלטון המתחלף -עותמאני, בריטי וישראלי - שינו את ייעודו, ובפרט את ייעודה של חצר סרגיי.
במשך השנים שכנו כאן משרד החקלאות ומשרדי החברה להגנת הטבע (שעברו לא מכבר ל"בית לוי אשכול" בשכונת רחביה). הגן הגדול עם בריכות הנוי, שהוקם בין חצר סרגיי לבין הכנסייה הרוסית, נהרס לפני שנים אחדות, וכיום נבנה בשטחו בניין האקדמיה של "בצלאל", בתכנון משרד האדריכלים היפני SANAA. אבל במוסקבה לא שכחו את חצר סרגיי.
באפריל 2005, בעת ביקורו בישראל, עצר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לביקור חטוף בחצר סרגיי, וזכה להבטחה מראש הממשלה אז אריאל שרון, שהחצר תחזור לידיו של הממשל הרוסי. ההבטחה מולאה כעבור שלוש שנים. למרות כל שנות ההזנחה, לרבות שריפה שפרצה במקום ב-2002 וכילתה חלק מהבניין ההיסטורי, שמר המתחם על אופיו הייחודי. אחרי החזרתו לידיים רוסיות, הוחלט להשיב לו את ייעודו המקורי כבית אירוח.
לא לחינם חצר סרגיי הייתה ונותרה פנינה אדריכלית בירושלים. המבנה הגדול והמפואר ביותר במגרש הרוסים הוקם כפרויקט-הדגל של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית, שבראשה עמד אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי. פעילות האגודה הוקפאה עם עליית הבולשביקים ברוסיה, והיא שבה לפעול רק לפני כעשור. העיצוב המקורי, הבארוקי, של חצר סרגיי, מעשה ידיו של האדריכל יליד נצרת אלכסיי גיאורגי פרנג'יה, מבליט את יופיה, על רקע שאר המתחם, שלא זכה לעבור שימור (תחת ידיו של האדריכל אורי פדן).
המגדל מעניק לחצר אופי מבצרי ורומנטי
חלונות גדולים ומקושתים מעטרים את חזיתות החצר הפונות לרחובות, וגם את שני השערים הגדולים שדרכם נכנסים אל המתחם. מגדל פינתי, הפונה לרחוב ומתנשא מעל סביבתו, מעניק למתחם את אופיו המבצרי והרומנטי. בראש המגדל יש מרפסת תצפית, המאפשרת פנורמה מרהיבה של העיר העתיקה והר הזיתים במבט רחוק, ומבט מגבוה על הבנייה המתקדמת במתחם "בצלאל" הסמוך. כעת גם חזר להתנוסס עליו דגל האגודה הקיסרית, כפי שהיה ב-1893, כאשר המתחם נחנך לראשונה.
החזות המבצרית מודגשת גם בחצר עצמה, הודות לשני מגדלים פנימיים דומים למגדל הגדול, המכילים חדרי שירותים - שריד לימים שבהם תשתיות הביוב לא היו נגישות. אך אל דאגה, מאז השיפוץ הנוכחי, לכל חדר אירוח יש גם חדר רחצה צמוד.
האבן נחצבה מבורות המים
חצר סרגיי מורכבת ממבני אבן דו-קומתיים, הבנויים בהיקף המגרש וצמוד לקצותיו. המבנים סוגרים על חצר פנימית, שחזרה כעת להיות מטופחת ומתוחזקת בזכות עיצובה המחודש בידי אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי. החצר מכסה על בורות מים גדולים, 350 מטרים רבועים שטחם, שמהם נחצבה האבן לבניית המבנים.
למרות שטחו הגדול יחסית של המגרש, 4.2 דונם, יש כאן בסך הכל 22 חדרים (שמונה חדרים נוספים יפתחו בעתיד הקרוב). במקור היו במתחם כמה סוגי חדרים - ממפוארים שרוהטו במיטב הרהיטים, השטיחים והוילונות, כולל תמונות של אנשי אצולה ואנשי דת, שעיטרו וכמעט כיסו את כל קירות החדר; ועד חדרים לדלי אמצעים שהיו מסוידים בלבן ומרוהטים במינימום הנדרש.
חדרים פשוטים כאלה כבר אין, אך יש סוויטות המתפרשות על שטח כפול. החדרים, שעוצבו על ידי מעצבים רוסים, שומרים על האווירה ההיסטורית-אריסטוקרטית של המקום מבלי לוותר על חידושים מודרניים נדרשים.
מלבד הריהוט הכבד, הם כוללים העתקי ציורי נוף אופייניים לרוסיה. אלה חוזרים ברחבי המלון, ובפרט לאורך המסדרון הארוך והגבוה שמוביל (בקומה השנייה) אל חדרי האירוח. יש כאן גם סוויטה שעומדת לשירותו של איגור אשורבלי, מנהל האגודה.
בקומת הקרקע יש חדר קבלה, חנות מזכרות, משרדים וגם מוזיאון קטן המספר את תולדות המקום. במתחם שולב כעת גם חדר סאונה, בהתאם לתרבות הרוסית, אך גם במקור היה בחצר סרגיי בית מרחץ שבו רחצו 400 איש מידי יום.
ציורי הקיר בחדר התפילה שרדו
גולת הכותרת של המתחם היא חדר התפילה המעוטר כולו בציורי קיר מרהיבים באיכותם ובצבעוניותם, ומתארים סצנות מתולדות הנצרות. הציורים שבוצעו בטמפרה השתמרו ברמה גבוהה, ובמסגרת תהליך השימור והחידוש נדרשו להם תיקונים מזעריים, שאותם ביצעו זוג אמנים רוסים מומחים.
גם חדרים ואולמות אחרים במתחם עוטרו במקור בציורי קיר ותקרה, וכן בטפטים על בסיס טקסטיל שחלקם שרדו את השנים והתהפוכות שעברו על הבניין. אלמנטים אלה תועדו בידי שי פרקש מ"סטודיו תכלת", אך חלקם הגדול נפגע משמעותית במשך השנים. עלות שחזורם או שימורם היתה גבוהה במיוחד, לכן הם הוסרו או כוסו בלוחות גבס, וכיום לא ניתן להתרשם מהם.
להציל את הצריף
הפרויקט כולו - כ-4,000 מטרים רבועים שטח בנוי, בעלות של כ-50 מיליון שקלים - הופקד כאמור בידיו של האדריכל אורי פדן (47) המתמחה בשימור מבנים. "התחלתי כמתעד של הפרויקט ב-2011", משחזר פדן, "ואחר כך ביקשו שאעשה את התיאום מול מחלקת השימור בעירייה. הם לא היו מרוצים מצוות האדריכלים מסנט פטרסבורג, שלא הצליח להתמודד עם המקום, עם הבירוקרטיה ועם דרישות השימור, אז ביקשו ממני הצעת מחיר לתכנון כל המתחם". השאר היסטוריה.
פדן רואה בפרויקט את גולת הכותרת של עבודתו עד כה. "התחלתי אותו צעיר והתבגרתי יחד איתו", הוא מתוודה. "החוויה היתה אדירה, כי הם לא דרשו ממני רק לתכנן, אלא גם לנהל את התכנון ולהיות אחראי באופן מלא על כל שאר התחומים והתשתיות".
כהישג הוא רואה את הצלתו של צריף המשק המקורי שניצב במרכז החצר. הצריף שימש לאחסנה ולגידול בעלי חיים, וכבר היה רעוע ובעל אישור הריסה, כפי שביקשו המתכננים הרוסים, שהובילו את הפרויקט לפניו, ורצו תוספת של מקומות חנייה. אך עם הסתלקותם, פדן ניצל את ההזדמנות. הוא זיהה את איכויותיו של הצריף, ששטחו כ-150 מטרים רבועים, ולא התכוון לחסל אותו לטובת מכוניות עומדות. "היה צריך רק לנקות אותו ולהסביר לרוסים את האיכויות שלו", מתאר פדן את התהליך. "הם הקשיבו, הבינו ששווה לשמור עליו והרימו את הכפפה".
כיום משמש הצריף המחודש כאולם רב-תכליתי להרצאות וקונצרטים, וההנהלה מקווה לפתוח בו בקרוב מסעדה רוסית, שתהיה פתוחה לציבור הרחב ולא רק לאורחי המלון.
החדרים: בין 210 דולר ל-600 דולר ללילה
המלון נפתח להרצה, וכבר נתפס במלואו על ידי תיירים מרוסיה, שאינם נרתעים כנראה משאון הבנייה של קמפוס "בצלאל" ומהרעשים שמגיעים מבית המעצר הסמוך. גם אם יש כאן חשש אקוסטי תמידי - מהפגנות ליליות של חרדים מול בית המעצר, במחאה על מעצר צעירים המתחמקים מחובת הגיוס לצה"ל - ההנהלה מקווה שההפרעה לא תהיה משמעותית. אולג רומשוק, סגן מנהל האגודה הקיסרית, משוכנע שהאורחים הרוסים הם אנשים חזקים שאינם נרתעים בקלות: "כשפרצה האינתיפאדה השנייה והתיירים התחילו לברוח, רק הרוסים המשיכו לבוא לארץ".
חרדים לא יבואו להתארח כאן, וגם לא יהודים דתיים, משום שהמלון אינו כשר. לילה לזוג בחדר רגיל עולה 210 דולר (כולל ארוחת בוקר); בסוויטה - 400 דולר; ובסוויטה הגדולה - 600 דולר. אין במלון חדרים מחוברים שמתאימים למשפחות, אבל גודלן של הסוויטות יספיק למשפחה ממוצעת.
"מלון כזה קטן בדרך כלל לא משתלם", אומר רומשוק. "יש הרבה הוצאות על עובדים. לכן, אני מקווה שהמסעדה שנפתח תכסה על ההוצאות". כך או כך, המקום לא יפעל, לדבריו, למטרת רווח אלא כדי לשמור על ייעודו ומעמדו.
"חזרה לחצר ההרגשה המקורית"
מהלך שבו ממשלה משקיעה הון ציבורי בשימור ובפיתוח נכס במדינה זרה, והופכת אותו לעסק מסחרי, אינו מובן מאליו, ומעלה שאלות בנוגע לנכסי ציבור. פדן מודה שהסוגייה העסיקה אותו; הוא רואה יתרון בהחזרת ייעודו המקורי של המתחם. "עכשיו אתה יכול לקבל חוויה הרבה יותר מעמיקה מאשר ביקור של חצי שעה במוזיאון", הוא אומר. "אתה יכול להיכנס לחצר, לשבת בבית הקפה או במסעדה, להיכנס למרכז המבקרים עם הדרכה וללמוד על תולדות הצליינות הרוסית בעיר, לשהות פה לילה ובערב לצאת לרחוב יפו. במקום להקים פה עוד מוזיאון של 4,000 מטרים רבועים, שכמוהו יש עשרות בעיר, חזרה לחצר ההרגשה המקורית, שיועדה לאירוח תיירים".
הביקור בחצר ובמוזיאון פתוח בחינם, בין השעות 9 בבוקר ל-12 בצהריים, והוא מתקיים בליווי מדריך מקומי.
ואיך ייראה קמפוס ''בצלאל'' שנמצא ממש מול חצר סרגיי?
