שתף קטע נבחר

חוקרים גידלו בנגב פטריות שנמכרות ב-800 שקל לק"ג

לראשונה הצליחו חוקרים בנגב לתרבת פטריית כמהין מדברית ולדבריהם בקרוב יוכלו חקלאים לגדל את הפטרייה, שיש לה ביקוש רב

בתחנת המחקר והפיתוח החקלאי רמת הנגב רשמו חוקרים פריצת דרך בגידול פטריית כמהת המדבר, שמחירה בשוק נע בין 300-800 שקלים לקילו. כמהת המדבר היא פטרייה תת-קרקעית, הגדלה בסימביוזה עם שורשי הצמח "שמשון יושב", אך עד כה טרם הצליחו לתרבת אותה.

 

 

הפטרייה נפוצה ומאוד אהובה בכל ארצות אגן הים התיכון וגם בארצות ערב. מכיוון שאין גידול תרבותי של הכמהה, היא נאספת משדות הבר. יבול הכמהה אינו קבוע ומשתנה מעונה לעונה, מבית גידול אחד למשנהו, מושפע מרמת המשקעים, אולם קיימת דרישה גוברת ליבול נוסף ורציף.

 

הפטרייה בשדה הניסוי (צילום: מו"פ רמת נגב) (צילום: מו
הפטרייה בשדה הניסוי(צילום: מו"פ רמת נגב)

 (צילום: מו"פ רמת נגב) (צילום: מו
(צילום: מו"פ רמת נגב)

 (צילום: מו"פ רמת נגב) (צילום: מו
(צילום: מו"פ רמת נגב)

 

עקב הביקוש הגבוה והמחסור בפטרייה בארץ, מייבאים אותה ממרוקו בקופסאות שימורים - דבר שמוריד את איכות המוצר. בנוסף, בשנים האחרונות התפתח בנגב ענף תיירות סביב איסוף הפטרייה, במה שמוגדר כיום כתיירות "צייד פטריות" מן הבר שפגע עוד יותר בתפוצת הפונדקאי והפטרייה. כמו כן, מיעוט המשקעים גרם להתנוונות מרבית צמחי השמשון בנגב, דבר שמביא למחסור ניכר של פטריות בשווקים.

 

בשנים האחרונות חידשו במו"פ רמת הנגב את המחקר על הפטרייה והצליחו "להדביק" צמחי שמשון בפרטיה, ואף לגדל אותה "בשבי" בחלקות ניסוי ברמת נגב. "אם גם השנה הפטריות בתחנת המחקר יניבו פרי, בשנה הבאה כבר יועבר הידע לחקלאים בנגב - ומשם לשווקים בארץ, במזרח התיכון ובעולם כולו", אומר עופר גיא, שאחראי על המחקר. את פרויקט גידול הפטרייה מבצעים מו"פ המועצה בראשות פרופ’ ירון שטרית ושותפיו פרופ' ורה צור, פרופ' נורת בז'ראנו מאוניברסיטת בן גוריון, דר' אלי צעדי ודר' אפרים לווינסון ממכון וולקני.

 (צילום: מו"פ רמת נגב) (צילום: מו
(צילום: מו"פ רמת נגב)

חביתה עם פטריות (צילום: מו"פ רמת נגב) (צילום: מו
חביתה עם פטריות(צילום: מו"פ רמת נגב)

 

“היום אנחנו כבר יודעים איך להדביק בהצלחה במעבדה את צמח השמשון בפטריה", מציין גיא. "וזה בא לידי ביטוי ביבול בשדה. במהלך הפיתוח הצלחנו לשתול שתילי שמשון ולהפיק מהם פטריות. צמח השמשון מספק לפטרייה סוכרים והיא בתמורה מספקת לו מינרלים - בעיקר זרחן - בסביבה המדברית הדלה. מדובר בגידול שלא זקוק לדישון וצורך מעט מאוד מים. בטבע נדרשים שטחים עצומים בשביל להפיק את אותה הכמות שאנו מצליחים לגדל בשטח הניסיוני".

 

גיא הוסיף כי "אנחנו מקווים שבאמצעות עבודה נכונה ושיטתית נוכל להגיע ליבולים של עשרות קילוגרמים בקרוב, ובעצם להמציא ענף ייצוא חקלאי חדש ויוקרתי עבור מדינת ישראל".

 

ראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון, הוסיף: "אנחנו ממשיכים להגשים את חזונו של בן גוריון ולהפריח את הנגב, מגלים כל פעם מחדש את האוצרות החבויים בו ואת הפוטנציאל הגלום בו. פה נמצא העתיד ההתיישבותי והכלכלי של מדינת ישראל, ועם חזון ותעוזה נביא את הנגב להיות מעצמה טכנולוגית, כלכלית - וגם קולנירית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מו"פ רמת נגב
הפטרייה היקרה
צילום: מו"פ רמת נגב
מומלצים