"אמא תקני לי"

בשיתוף בנק הפועלים

יום־יום אנו ניצבים מול דילמות פיננסיות קטנות כגדולות - מקניית פריט לבוש ועד רכישת דירה - כל דילמה מתקבלת בכובד ראש ומסתיימת בהחלטה שקולה. אך כשזה נוגע לילדינו לא תמיד אנו מייחסים חשיבות כלשהי לבחירות הפיננסיות שאנו עושים יחד איתם או עבורם. צמד המילים "חינוך פיננסי" מעלה אצלנו אסוציאציות רציניות עם מושגים גדולים כמו חשבון בנק, אוברדראפט, הלוואות, משכנתה ועוד. כאדם בוגר אתה מודע לחשיבות של כל בחירה כלכלית, מחשב את הסיכונים, הוצאות מול הכנסות, סדר עדיפויות ואז מגיע להחלטה הכי טובה בשבילך. מיכל דליות, הלא היא "סופר נני", חושבת שיש ללמד את הילדים שיש גבולות פיננסיים כבר מגיל צעיר.

כאשת חינוך ויועצת משפחתית בכירה חושבת דליות שכבר בגיל חמש הילד יכול להתחיל ולהבין מהו חינוך כלכלי. "כסף זה משהו מאוד מופשט כמו זמן, כמו ערכים, והם מבינים את זה בגיל מאוד מאוחר. ניתן להתחיל עם חינוך כלכלי מגיל חמש. אם אנחנו נכנסים עם הילד לחנות והוא אומר, 'תקני לי, תקני לי', אנחנו מסבירים לו שהדבר הזה עולה 15 שקל, והדבר הזה עולה 20 שקל, וש־20 זה יותר מ־15. למשל, זה דווקא עולה 5 שקלים, אז את זה אני כן אקנה כי 5 שקלים זה הכי מעט ואני לא רוצה עכשיו להוציא הרבה על מתנות. זאת אומרת, אני מתחילה לייצר איזה שהוא תהליך לאט־לאט, בלי שאני מדברת על זה בכלל אני מראה לו מחירים וגם את הרעיון שאנחנו מוציאים את סכום הכסף שאנחנו רוצים להוציא באותו יום. כל אלו ניואנסים של חינוך פיננסי בשגרת היום־יום. למשל, היום כבר קנינו דבר אחד אז אני לא קונה שניים, כי בסוף זה יבזבז לנו את הכסף שאיתו רציתי ללכת לסופר ולקנות קורנפלקס וחלב".

לדעת איך לתעדף 

דליות מסבירה כי חינוך פיננסי זה לא שווי הכסף, אלא סדר העדיפויות. "הורים נוטים להגיד, 'אין לי כסף' ואני לא מרשה להורים להגיד את זה יותר, כי הילד יודע שיש להם כסף. הוא לא מבין את המשמעות - שכל המטבעות הם של שקל. הוא שומע רשרושים של כסף ואני, שאני אומרת שאין לי, יוצאת שקרנית. לכן מה שאני כן צריכה להגיד לו זה, 'ממי, זה עולה 20 שקל ובכסף הזה אני רוצה ללכת מחר לסופר ולקנות לנו אוכל לארוחת צהריים. אני לא אבזבז את זה עכשיו על מתנה סתם'. זה חינוך פיננסי. לא 'אין לי כסף' או סתם 'אני לא רוצה', אלא החישוב הכלכלי" אומרת דליות.

לעשות עם הילד הסכם. צח | צילום: צביקה טישלר

דנית (שם בדוי), אם חד־הורית לשני ילדים, מספרת על ההתמודדות עם המצפון והרצון לספק לילדים את כל משאלות ליבם, לבין העמדת גבולות וחינוך פיננסי שינחיל אצלם את ערך הכסף. "הבת הגדולה שלי בת 12 והאמת שלה יש הבנה מאוד טובה של המצב הכספי בבית, מה באמת צריך ומה לא. אני המפרנסת היחידה בבית ועובדת בחצי משרה ולא מחסירה מילדיי כלום. לפעמים אני פונה אליה ורוצה לקנות לה דברים והיא פשוט עונה לי, 'אמא, לא צריך'. כשהיא כן מבקשת אני פשוט נותנת לה בשמחה, כי אני יודעת שאם היא ביקשה כנראה שהיא באמת צריכה את זה. הבן הקטן שלי בן ה־8 קצת שונה ממנה, מן הסתם הוא גם צעיר יותר ויותר מושפע מהחברה, ממנו אני כן שומעת המון, 'אמא, תקני לי' ו'אני רוצה את זה וזה' ו'למה לו יש ולי אין?' אני כל הזמן מתמודדת עם השאלות האלה. כמובן שאני לא מחסירה ממנו כלום ולפעמים כן נענית לבקשותיו, אבל לרוב אני פשוט מסבירה לו שאת זה הוא לא צריך ופשוט אומרת לו לא". דנית מדגישה שהדרך להעברת חינוך פיננסי לילדים היא באמצעות הסברה: "חשוב שהילד יידע מה המצב בבית, לדבר איתו ולנהל שיחה. למשל, הוא רוצה ליום ההולדת פלאפון ואני סירבתי. אמרתי לו שהוא צעיר מדי ושוכח דברים בכל מקום, אבל עוד שנה, כשיגדל ויוכיח שהוא יכול להיות אחראי על החפצים שלו, אני כן אקנה לו. כלומר, יש פה הסבר וסוג של משא ומתן. לפעמים הוא מבקש ממש יפה משהו שיש לילדים אחרים וגם הוא רוצה ואני מרגישה שמגיע לו אז אני מאפשרת. כאשר הוא שומע את הסירוב שלי על דברים מסוימים הוא אמנם מתבאס, אבל לא חוטף איזה התקף זעם. הוא מגיב לסירוב בצורה יפה וזה גם מה שעוזר לי להגיד כן על דברים שאני כן חושבת שמגיע לו, לאזן בין הדברים", היא מסכמת.

אורנה צח, מנהלת בית ספר להורים במכון אדלר ומרכזת את הפעילות של מכון אדלר במרכז לצמיחה פיננסית, מאמינה שחינוך פיננסי חשוב באותה צורה כמו אורח חיים בריא ויחסים חברתיים. "דרך הנושא הכספי אנחנו בעצם יכולים להעביר להם המון ערכים שקשורים לכל כישורי החיים בכלל", אומרת צח ומוסיפה, "אני יכולה ללמד אותם איפוק, דחיית סיפוקים, בחירה, איך לקבל החלטות, את עצם העיקרון שכל בחירה היא למעשה ויתור ואי־אפשר הכל. למעשה אני מקדמת אותם לפתח עצמאות כלכלית בעתיד, ועצמאות זה חופש וחוסר תלות".

לא לשכוח להיות עקביים 

דחיית סיפוקים והצבת גבולות לילדים אינן דברים פשוטים וחשוב להתמודד עם בקשותיו של הילד בצורה נכונה על פי סולם הערכים של ההורה. דליות מוסיפה: "כשילד אומר, 'אני רוצה', אני עונה לו, 'אתה יודע שאני נורא מבינה אותך, יש גם הרבה דברים שאני רוצה', 'אני יודעת שאתה רוצה, מתוקי, אבל אני לא קונה'. אני לא מרצה את הילדים, אני לא נותנת לילד רק בגלל שיש לי כסף בארנק והילד מאוד רוצה. אני נותנת לילד על פי סולם הערכים שלי, כמה זה עולה, האם קניתי לו משהו אחר לפני חצי שעה או לפני שבוע או לפני חודש, האם אני קונה פעם ביום או פעם בשבוע או רק בימי הולדת. אני בונה את סולם הערכים שלי שבעיניי הוא זה שיכשיר את הילד לעולם הזה ולחיים האלה".

להתחיל כבר בגיל 5. דליות | צילום: נתי גולד

ההתמדה היא נדבך חשוב נוסף בהנחלת גבולות פיננסיים נכונים. "לא ההסבר הוא מה שגורם לילד להבין אלא הפעולות של ההורים, החזרה העקביות וההבנה. לילד צריך להסביר פעם אחת ובעצם הוא ילמד מתוך הפעולה של ההורים. אם הילד מתעקש ואומר, 'אני רוצה, אני רוצה', וההורה מסרב, והילד בוכה וההורה רואה את משוש נפשו בוכה ובסוף נכנע לו - הוא ילמד שמילה של אמא זאת לא מילה, שגם אם אבא אומר לא, בסוף זה יהיה כן. הוא ילמד שכל מה שהוא רוצה, לא משנה כמה זה עולה או אם מגיע לו או לא מגיע לו, אם זה ראוי או לא - הוא יקבל. הפעולה שאני עומדת מאחורי המילה שלי זה מה שחשוב", אומרת דליות.

אז איך מראש מתכוננים לסיטואציה בעייתית? דליות מציעה ש"לפני שאני יוצאת איתו לקניון או למכולת אני אומרת לו, תקשיב טוב, חמוד שלי, אני אהיה מוכנה לקנות אבל אני אחליט אם זה בסכום הכסף שאני מוכנה להוציא ואם זה גם מתאים לגיל שלך, בסוף אני קובעת. אם אתה תצרח ותבכה, אני פשוט ארים אותך ואנחנו נחזור הביתה - כי שאתה בוכה בקניון זה נורא מבייש אותי".

בדומה לדליות גם צח מאמינה בהכנה נכונה לפני סיטואציה בעייתית. "אני ממליצה לעשות עם הילד הסכם, תאום ציפיות מראש. אני אגיד לו מראש, 'אנחנו עוד מעט נוסעים לקניון ואני יודעת שתראה שם הרבה דברים שבטח תרצה. יש לרשותך איקס שקלים, תחליט איך אתה רוצה להוציא אותם'. אני לא אומרת לו לגמרי לא, אני לא מאיימת עליו, אני אומרת לו מראש מיוזמתי, 'הנה יש לך את זה. אתה תבחר איך אתה מוציא את זה, אבל זה הסכום ולא יותר'".

מהי תקיפות אדיבה? "אם ילד בכל זאת עושה סצנה", מוסיפה צח, "אנחנו פועלים לפי 'תקיפות אדיבה', כלומר, אני לא נכנעת לתובענות אבל אני אדיבה, 'אני מבינה שאתה מאוכזב, אני מבינה שקשה לך, אבל אנחנו במקום ציבורי והצרחות האלה מפריעות לאנשים. אנחנו הולכים עכשיו הביתה וזהו'. בלי הסברים נוספים, חד וחלק. אני אוספת אותו הביתה ואומרת לו שאני מקווה שמחר יבחר להתנהג אחרת, בצורה זאת גם נתתי לו את הכבוד וגם העברתי לו את המסר".

כל הורה רוצה להעניק לילדיו עולם ומלואו, ולפעמים תשומת לב יכולה לספק את צורכיהם של הילדים הרבה יותר מצעצוע נוסף. "חשוב להדגיש שבילוי זמן איכות וכיף עם הילדים לא מחייב הוצאות כספיות. אפשר לחשוב יצירתית על פיקניק בגינה קרובה, טיול על חוף הים ולהביא מהבית מאכל אהוב. נדמה לנו לפעמים שהילדים נורא חומריים, אבל מה שבאמת הכי חשוב להם זה להיות עם ההורים ולקבל תשומת לב", מסכמת צח.

חדש: לימודים להתנהלות כלכלית בחינם

בנק הפועלים השיק מרכז לצמיחה פיננסית שיעניק חינם כלים וידע פיננסיים ללקוחות כל הבנקים. המיזם, ראשון מסוגו בישראל, הוקם במטרה לסייע לאנשים להגיע לצמיחה פיננסית במישור האישי, המשפחתי והעסקי, באמצעות הנגשת ידע וכלים פיננסיים. המרכז פועל גם באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל, ובהקמת הפרויקט הושקעו 10 מיליון שקל.

תוכן ההדרכות נבנה ומועבר על ידי גורמי מקצוע מובילים מתוך ומחוץ לבנק. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום דיקאן ביה"ס טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, מלווה את המרכז בייעוץ פדגוגי ואסטרטגי שוטף. הנושאים נעים בין הצבת גבולות פיננסיים לילדים לתכנון מוקדם של העתיד הפנסיוני. למגזר העסקי מוצעים קורסים שמלמדים כיצד לבנות עסק, להשתמש בשיווק דיגיטלי ועוד.

המרכז יופעל באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בישראל, ובכלל זה החברה למתנ"סים, שתאפשר הדרכות במאות מרכזים הפזורים בכ־170 יישובים ברחבי הארץ.

המרכז לצמיחה פיננסית: www.fingrow.co.il  

בשיתוף בנק הפועלים