שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כועסים על כל דבר? כך זה משפיע על ילדכם
    ילדים מפתחים פרשנות להתנהגות שלכם ומאמצים אותה למצבים אחרים בחייהם. זה מתחיל בטון הדיבור ובמילים שאתם בוחרים להשתמש בשעת כעס. אז מה עושים? עוצרים רגע וחושבים

    אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו לא תמיד מבינים הוא שילדים רואים ושומעים הכול. סיטואציה קלאסית - הילדים בחדר, משחקים מול המסך, עם חברים, עם עצמם אבל אין כרגע תקשורת ישירה שלכם איתם. לא דקות ספורות אלא מספיק זמן בכדי שתוכלו לעסוק בדברים אחרים הקשורים לסדר היום שלכם כמבוגרים, למשל, שיחה עם המורה שלהם, טלפון לחברה או בן הזוג, כוס קפה בפינת האוכל עם חברה או חבר, שיחה עם בן הזוג בסלון הבית וכדומה. פעולות שלכאורה אין להן שום קשר לילד שלכם שכרגע בחדר עסוק בדבריו כבר זמן רב.

     

    במקרים רבים תשומת הלב הולכת בעיקר לתכנים הישירים בהם אתם עוסקים שהרבה פעמים מלווים ברגשות כמו אכזבה, כעס, מסר של זלזול, ציניות במסרים וכדומה. גם טון הדיבור שלכם יכול להשתנות ולהיות גבוה או תוקפני יותר. כאן יש לחדד את החושים ולהאמין שיש מישהו שמקשיב ולעיתים גם רואה אתכם. כמה פעמים ישבתם בסלון, ניהלתם שיחה קולנית וכועסת, ולפתע הרגשתם שאחד הילדים צופה, מאזין ולא בטוח כיצד להגיב?

     

    הילדים שומעים הכול (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדים שומעים הכול(צילום: shutterstock)

    גם מאחורי הדלת שומעים והדברים מחלחלים. חלקכם יגידו אולי "סליחה, אלה אנחנו, לא נהיה צבועים ונשחק אותה שהכול בסדר כאשר דברים לא בסדר ואם אני כועס על חבר אני אדבר איך שבא לי". העניין הוא שילדים לא תמיד מבינים ויודעים לסנן את מה שאתם המבוגרים יודעים והם פעמים רבות מפתחים את הפרשנות שלהם להתנהגות שלכם ומאמצים אותה למצבים אחרים שלא תמיד מותאמים.

     

    קראו עוד:

    קשב וריכוז בחופש: דילמת הטיפול התרופתי

    עשרת הקשיים הגדולים של ההורים

    הדרך לגרום לילדים להצליח יותר בלימודים

     

    שימו לב להתנהגות שלכם

    בואו נקרא להתנהגות שלכם שיש לה ולו הסיכוי הקטן ביותר סיכוי לחשיפה לאחד הילדים - "מודלינג" (הדגמה בעברית). המודלינג הוא לא רשמי, משום שהוא לא מתוכנן, מגיע במצבים אקראיים וקשה להתכונן אליו, לכן הוא לא רשמי. כל פעולה שלכם כאשר הילדים נמצאים בבית היא מודלינג. הילדים חשופים אליה ומפרשים אותה כמו שהם רוצים לפרש אותה.

     

    ברוב המקרים אתם לא יודעים שהילדים חשופים אליה, שמעו או ראו את הדברים, ולכן נדרשת מכם רגישות וריכוז לגבי טון הדברים שלכם, המילים שאתם משתמשים בהן וכמובן הנושאים עליהם אתם מדברים. נסו לדמיין שהילדים יושבים כרגע לידכם וצופים בשיחה.

     

    מהמודלינג הלא רשמי שאתם מציגים לילדים שלכם הם ילמדו כיצד לפתור קונפליקטים, כיצד להתמודד עם בעיות קטנות וגדולות, כיצד לחלוק בכבוד על דברי האחר, כיצד לחזק ולפרגן לשני ועוד דרכי תקשורת שחשוב לכם שיפתחו. חלקכם יאמר אולי שזה לא קל להיות מאופק כאשר מטען הרגש גבוה מאוד.

     

    הילדים חשופים לכל התנהגות שלכם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הילדים חשופים לכל התנהגות שלכם(צילום: shutterstock)

    להגיב נכון

    כאשר אתם כועסים או מתוסכלים עולה השאלה מה אפשר לעשות. אז הנה כמה אפשרויות שתוכלו לנסות בעצמכם: ראשית נתחיל בכך שכעס, תסכול או כל רגש שלילי אחר הוא תגובה לחוויה שעכשיו חוויתם. שמעתם משפט, ראיתם משהו שהעלה את הרגש השלילי הזה וכרגע אתם "תקועים". כל דבר שישהה את התגובה שלכם יעזור לכם להגיב באופן שקול יותר: נשימה עמוקה, משפט שרץ בראש כמו ("אני חייבת או אני חייב לזכור שהילדים חשופים לתכנים האלה"). ההשהיה הזאת תאפשר לכם להגיב באופן שקול יותר, מתון יותר ונכון יותר בזמן שהילדים חשופים לתוכן הדברים.

     

    עוד אפשרות היא לזהות את חוסר היכולת שלכם להגיב כרגע מבלי לעשות "טעות" ואפשר להשהות את התגובה על ידי משפט כמו - "אני צריכה או אני צריך לחשוב על הדברים ועוד מעט אגיד לך מה אני חושב או חושבת". כאן יש מודל שמלמד את הילד של תמיד חייבים להגיב על כל דבר ואפשר לפעמים לחכות מעט עם התגובה ואז אולי גם תהיה תגובה שקולה יותר.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    יחד עם זאת, גם אם כבר אמרתם משהו שאולי בדיעבד אתם מתחרטים עליו תמיד אפשר לתקן. גם זה מודל חשוב, אז אומרים "סליחה טעיתי", "אולי הייתי יכול לומר זאת אחרת". המודל שלכם יעבור הלאה, והילד ילמד שגם אם טועים אפשר לתקן.

     

    מודלינג לא רשמי קיים בכל רגע נתון כאשר אתם בבית יחד עם הילדים, גם אם הם לא ממש לידכם. שימוש במיומנויות ריכוז גבוהות מאפשר לכם באופן עקיף להעביר מסרים ודרכי תקשורת שתרצו לראות את ילדכם משתמשים בהם כאשר יצאו מחר לבית הספר, לחברים ולמסגרות אחרות בהן יהיו.

     

    ד"ר עידן קוסובסקי הוא פסיכולוג חינוכי ומרצה במכללה האקדמית לישראל ברמת-גן

     

    פעולות שיעזרו לכם ברגעים שאתם כועסים:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אתם המודלינג שלהם לניהול קונפליקטים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים