שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    כשהסינים באים
    התרבות הסינית העתיקה הייתה רוחנית מאוד ומבוססת על אורח חיים של הרמוניה בין שמים ארץ ובני אדם. היא נלמדת באופן מעורר השראה במזרח ובמערב אך מעטים חווים אותה באמת

    כשהסינים מגיעים לארץ אני שם - רוכשת כרטיסים אחרונים להופעה של "שן יון" שקיומה הגיע לפתחי כמה ימים קודם, ומגיעה כ'סינולוגית' שכמוני להופעה. פירוש השם שן הוא הוויה שמיימית (כמו כן: נשמה, קוף באסטרולוגיה ועוד) ויון זה מקצב, החלק האנושי (משהו כזה). הסינים הראו שמומחיותם באומנותם: לא רק אומנות הפנג שואי, חוכמת הפנים, הקליגרפיה, טקס התה ועוד, אלא גם אומנות הריקוד והמוזיקה.

     

    בקטלוג המופע כתוב "סין הייתה מוכרת בעבר בתור האימפריה השמיימית ונאמר שהתרבויות המפוארות שלה נתנו לה מידי שמים. רובו של עולם עתיק זה אבד. עד עתה...."

     

    מעניין לראות שפני הסינים בהופעה הזאת למיזוג של שמים וארץ, מזרח ומערב לשינוי ולחופש והצהרתם שהמופע המגיע מאמריקה לא יכול להיות מוצג בסין, שעודנה קומוניסטית ואינה רואה בעין יפה אוצרות של חופש.

     

    המופע מוצג בכל העולם והעובדה שהכרטיסים לכל ארבעת ההצגות בישראל אזלו כמעט ללא פרסום מפתיעה כי מעבר למוזיקה ולריקודים הוא עוסק בריפוי, רוחניות, חופש, מסירות, חמלה ומעשי קסמים, כשפים וניסים וחושף רב ממדיות בתפאורה השמיימית, בריחוף הרקדנים בממלכת השמיים, בסיפורים השונים וזה אכן חדש.

     

    בהיות המופע מחוץ לכותלי סין הוא לא עסוק בשירי הלל לקיסרות המבטאת עולם ישן וכוחני אלא בהצהרה שכולנו מלאכים המגיעים לאדמה מממלכת השמיים ונצא לחופש כשנגלה מי אנחנו באמת.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    בשנים האחרונות הקיסר לבדו נחשב בן האלוהים ובטיול שהוצאתי לסין באתרים השונים הוא הילך בשביל שהיה מיועד אך ורק לו והוא לבדו היה רשאי להתפלל ב"ארמון השמיים" לקציר ולשגשוג עבור תושבי הממלכה. המופע יוצא נגד שעבוד ודיכוי המנהיגות שעדיין קיימת כמו למשל בדיכוי שיטת פאלון דאפא הקוראת לחמלה וסובלנות. הקיסר טאנג טאי דזונג משושלת טאנג שפעלה במאה השביעית לספירה היה היחיד שהוזכר בהערצה כגיבור שלחם בעצמו למען חייליו.

     

    הסינים ברובם הגדול עדיין לא חיים היום בחופש אמיתי אך הם נצרו את חוכמת הקדמונים הטהורה המבקשת יותר מאי פעם לעלות לחזית.

     

    התרבות הסינית העתיקה הייתה רוחנית מאוד ומבוססת על אורח חיים של הרמוניה בין שמים ארץ ובני אדם. היא נלמדת באופן מעורר השראה במזרח ובמערב אך מעטים חווים אותה באמת.

     

    חוכמת הקדמונים הטהורה עסקה באנרגיה חופשית ואינה דומה לאנרגיה המוגבלת ששמנו בקופסה ושאנשים עדיין עושים בה שימוש בכל הייעוציים והטיפולים שהכרנו. זו אנרגיה ממוחזרת וישנה המושפעת מאלקטרומגנטיות ומסננים של המיינד והיא יכולה להיות חופשית רק כאשר אנשים הם חופשיים.

     

    מתבהר בתודעה חדשה שהאסטרולוגיה הסינית כפי שהכרנו אותה הייתה לכודה בכבלי המסננים שפרשו אותה כך גם הפנג שואי, הרפואה הסינית, כל עולם המטאפיסיקה הסינית וכל השיטות, כולל המערביות, שאי פעם הכרנו. מי היה מאמין

     

    הקול האנושי שבאופן סימבולי, ידע להפיק צלילים טהורים ויפים, והיה מנת חלקו של התאטרון הסיני העתיק והאופרה המערבית המוקדמת אבד ברובו וקם לתחייה במופע.

     

    יציאה לחופש זה על לשוב חזרה אחורה למקורות הטהורים כדי לפרשם מבראשית כשאנחנו משוחררים מכבלים.

     

    אנשים אינם חופשיים, אך הידיעה חופשית והיא מבקשת להתבטא מתוכנו ודרכנו בכל דרך, צורה וכיוון.

     

    המופע מסיים בשיר האומר שמטרת דרכנו הרוחנית היא למצוא את האני האמיתי שלנו ולדעת לשם מה הגענו לעולם הזה, שעה שרבים הולכים לאבוד בעולם הזה הדרך האלוהית. הדרך שנרצה לפסוע דרכה היא דרך האמת החמלה והסובלנות

     

    יש הרבה דרכים לעורר את האמת כשאנחנו מתעוררים זה קורה מעצמו.

     

    שרונה פומס , פנג שואי 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשהסינים באים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הרמוניה בין האדמה לשמיים לאדם
    צילום: shutterstock
    צילום: נוח שחר
    שרונה פומס
    צילום: נוח שחר
    מומלצים