תחפושות מושקעות מכף רגל עד ראש, חלקן חושפניות למדי, הן לא הדימוי הראשון שעולה בראש כשחושבים על צעירה בת 24 מהיישוב אלקנה שבשומרון. אבל דפנה שאולזון מצליחה להפתיע - אפילו את עצמה.
דפנה, דתל"שית (דתייה לשעבר) שעדיין מתגוררת בבית הוריה הדתיים, נחשפה לפני כמה שנים לתופעת הקוספליי (Cosplay – שילוב של המילים costume ו־play) ממש במקרה, במהלך אחד מכינוסי הגיימינג המתרחשים בארץ כמה פעמים בשנה. מאז, היא מספרת, היא מגלה עוד ועוד רבדים בעצמה. בעיקר כי כדי להשתתף באירועי קוספליי לא מספיקה תלבושת, מושקעת ככל שתהיה. המשתתפים נדרשים לאמץ את הדמות על שלל תכונותיה.
"ה־Cosplay עוזר לי לאמץ מהדמות שאני לובשת תכונות שפחות חזקות אצלי ונותן לי בוסט לביטחון העצמי", מסבירה דפנה, שהספיקה כבר להיכנס לנעליים של דמויות כמו וונדרוומן, חאליסי, סינדרלה ורבות אחרות. "אם אני לובשת תלבושת של דמות חזקה, היא מקרינה גם עליי ביטחון עצמי. משהו עובר גם לדפנה, שאין לה כל כך ביטחון, ונשאר ונספג גם אחרי שאני מורידה את התלבושת".
ומה לגבי תלבושות חושפניות?
"זו דרך ללמוד לאהוב את הגוף שלי וזה משהו שאני עובדת עליו. זה תהליך שעוזר לי לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי יותר. אני מתחברת בתחפושות שאני בוחרת לדמויות של נשים חזקות, וזה מעניק לי כוח גם ביומיום. בעצם הבנתי שאני יכולה להיות דמות אחרת ולשאוב ממנה את מה שחסר אצלי".
איך הסביבה שלך מגיבה?
"האנשים שאני מכירה תומכים מאוד. אני לא אלבש משהו שאני לא מרגישה איתו בנוח במאה אחוז. גם ההורים שלי, שעדיין דתיים, תומכים בי מאוד. אמא שלי יצירתית, תופרת בעצמה ולימדה אותי לתפור. היא מייעצת לי ומתלהבת מכך שאני יוצרת בעצמי, וזה מחזק אותי. גם אבא שלי, שפחות בעניין היצירתי, תומך. הוא אוהב מדע בדיוני ופנטזיה, אז הוא מעריך את העניין.
מתי התחלת עם הסיפור הזה?
"נחשפתי לעולם הקוספליי בגיל 19, כששירתי בשנת שירות בתל אביב והתחלתי תהליך של חזרה בשאלה. מאז ומתמיד נמשכתי למדע בדיוני ולפנטזיה, קראתי ספרים, צפיתי בסדרות ובסרטים, קראתי קומיקס ומנגה ועוד. במקרה ראיתי שיש בארץ כנס אייקון, והלכתי למרות שלא הכרתי אף אחד. באתי לבד והיה מגניב. שם נחשפתי לראשונה לתופעה. התלהבתי ונמשכתי לתחפושות והתחלתי ללמוד מאמא שלי לתפור במכונת תפירה. הדמות הראשונה שיצרתי הייתה אלזה מפרוזן, שהיא דמות חזקה בעיניי".
איך את נכנסת לדמות?
"אני משקיעה ממש בכל ההיבטים: תלבושת, איפור, שיער, אביזרים ואימוץ ההתנהגות. אני עושה הכל לבד, יורדת לפרטי פרטים ומשקיעה עד שאני מגיעה לתלבושת המושלמת ביותר. אם אני מתלהבת מדמות, אני קוראת עליה, ואם אני לא מתחברת לתכונות שלה - לא אתחפש אליה. הרעיון הוא ממש לנסות להיות הדמות. אם אני חושבת שלא אצליח לעשות את זה בטבעיות ולשדר את התכונות של הדמות, אוותר. אם אין חיבור והזדהות זה פשוט לא עובד".
זה תחביב או עסק?
"עוד לא החלטתי אם אני הופכת את זה לעסק עיקרי. כרגע אני תופרת כל יום, אבל מתלבשת רק בכנסים או לקראת צילומים. יש כשבעה-שמונה כנסים בשנה בארץ, אחד מהם הוא פסטיבל Game In Mako Fest הגדול שבו גם השתתפתי בתחרות. אני גם נוסעת לכנסים בלונדון פעמיים בשנה. יש לי דפים בפייסבוק ובאינסטגרם שבהם אני מעלה תמונות. אנשים פונים אליי, מתעניינים, וכבר תפרתי אאוטפיטים גם לאחרים".
זה עניין יקר?
"זה מתחיל מכמה מאות שקלים שעולים חומרי הגלם: הבדים, הפאה, האביזרים ועוד. בנוסף יש זמן עבודה רב שאני משקיעה בכל דבר. זה יכול לארוך בין כמה ימים לכמה חודשים, תלוי במורכבות. סינדרלה, למשל, היא תלבושת שאני עובדת עליה כבר זמן רב. מבחינתי חלק מהעניין הוא הנאה מהדרך, מהיצירה, מהתהליך ולא רק מהתוצאה הסופית".
יש בארץ קהילת קוספליי?
"יש, והיא כוללת הכל מהכל. בניגוד לדימוי, קוספליי הוא לא תחום ששייך רק לגיקים או רק למי שנמצא בשולי החברה. יש שם אנשים עם עבודות רציניות, מכל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה, יש בכנסים הורים וילדים, יש אנשי הייטק, ויש גם דתיים שלא מוותרים ועושים התאמות כדי לגשר ולחבר בין העולמות. אנחנו מתלבשים בכנסים ויש גם מפגשים נוספים ביוזמת חברי הקהילה. יש לנו קבוצה לא קטנה בפייסבוק ששמה Israeli Cosplay. זה מרחב מכיל ומפרגן, בלי שיפוטיות ובלי ביקורתיות".
