מזגן מזגן שעל הקיר, אתה כל כך מכוער - אז תשקה כבר את העיר

הקיץ הלוהט הוא עובדה. גם המזגנים המכוערים על הבתים. גם המחסור הקבוע במים. אבל אפשר לסחוט משלוש הבעיות לימונדה צוננת, שתהפוך את חיינו לטובים יותר

אביטל ברוידא

|

22.05.18 | 08:31

הקישוט הישראלי: אי-אפשר לדמיין את האדריכלות הישראלית בלי קוביות המזגנים על החזיתות (צילום: גדעון לוין)
הקישוט הישראלי: אי-אפשר לדמיין את האדריכלות הישראלית בלי קוביות המזגנים על החזיתות (צילום: גדעון לוין)
גם במבני ציבור וגם בבתים משותפים, המזגן הוא חלק בלתי נפרד מהבניין - כאילו היה חלק מהתוכנית המקורית (צילום: גדעון לוין)
גם במבני ציבור וגם בבתים משותפים, המזגן הוא חלק בלתי נפרד מהבניין - כאילו היה חלק מהתוכנית המקורית (צילום: גדעון לוין)
הרבה ישראלים מנסים למנוע את בזבוז המים שמטפטפים מהמזגנים, ואוספים אותם באמצעים מאולתרים (צילום: ציפה קמפינסקי)
הרבה ישראלים מנסים למנוע את בזבוז המים שמטפטפים מהמזגנים, ואוספים אותם באמצעים מאולתרים (צילום: ציפה קמפינסקי)
והנה בית משותף שבו אין אף מזגן בחזית, אלא רק צמחים תלויים. רחוב נחמני 15 בת''א, למי שמעוניין לבוא ולראות (צילום: דנה קופל)
והנה בית משותף שבו אין אף מזגן בחזית, אלא רק צמחים תלויים. רחוב נחמני 15 בת''א, למי שמעוניין לבוא ולראות (צילום: דנה קופל)

כל תייר יודע שגם אירופה יודעת להיות חמה מאוד בקיץ, ולא רק המזרח התיכון. גם ברלין ולונדון, ולא רק רומא או מדריד, מוסיפות ללוח השנה ימים לוהטים, אך קשה להסתמך על ההנחה שיהיה אפשר להירגע עם מזגן בדירה, בחנות או במסעדה. זאת, גם משום שההתחממות הגלובלית היא עניין חדש יחסית ביבשת הישנה - שמצטיינת בחימום דירות בחורף והרבה פחות בקירור דירות בקיץ - וגם משום שבמדינות שונות באירופה יעדיפו להזיע מול המאוורר מאשר לכער את חזיתות הבניינים במזגנים תלויים באקראי.

 

בקיץ שעבר התארחתי בבניין ידוע באמסטרדם. ה"סילודאם", שתכנן משרד האדריכלים ההולנדי MVRDV, הוא מתחם מגורים יוצא דופן שמקבל זרם נכבד של תיירים נלהבים. כשהם משגרים ממנו תמונות פוטוגניות לאינסטגרם, הם לא יודעים שלא רק המתחם בלתי שגרתי: גם הדירות בו חמות במידה לא שגרתית.  

 

הסילודאם באמסטרדם. הדירות חמות, אך הוועד לא מרשה לתלות מזגנים (צילום: Ronald, cc)
    הסילודאם באמסטרדם. הדירות חמות, אך הוועד לא מרשה לתלות מזגנים(צילום: Ronald, cc)

     

    החלונות הגדולים שרואים בתצלום אמנם עוזרים מאוד לאוורר את הסלון, אבל בחדר השינה נדרשו מאוורר תקרה יחד עם מזגן נייד כדי להשיג קירור סביר של החדר. מדוע לא להתקין כבר מזגן קבוע, שאלתי את המארחים ההולנדים? הם השיבו שוועד הבית אוסר על כך. הסיבה היא בעיקר אסתטית: לא בא בחשבון לכער את החזיתות במזגנים, ועל הגג זה לא אפשרי מסיבות טכניות. 

     

    בישראל, תגובה כזו תישמע נאיבית עד כדי גיחוך. חזיתות הבניינים משובצות במזגנים מכל סוג אפשרי, ממש כמו דודי שמש על הגגות, והמופע הזה כל כך אופייני למרחב הציבורי, עד שהוא נראה חלק בלתי נפרד (ואפילו מתוכנן מראש) מהאדריכלות עצמה. אף אחד לא מבקש רשות מאף אחד כשהוא מחליט להתקין מזגן באחד החדרים בבית, ומכיוון ששיקולי אסתטיקה הם לא בדיוק הצד החזק של ישראל – גם אין חקיקה או אכיפה.

     

     

    פה זה לא אירופה. פלורנטין, ת''א (צילום: ציפה קמפינסקי)
      פה זה לא אירופה. פלורנטין, ת''א(צילום: ציפה קמפינסקי)

       

      כל ישראלי שמתגורר בבניין ותיק בעיר כלשהי, מחזיק לפחות שני מזגנים בדירה שלו – לפעמים גם חמישה. שני המעבים שלהם תלויים איפשהו על חזית הבניין, לצד המזגנים של השכנים. במקרה היפה יותר הם מותקנים על הגג, אבל זו לא ברירת המחדל. גם דירות שנקנו במיליוני שקלים במרכז תל אביב, ואז שופצו בעוד כמה מאות אלפי שקלים לפחות, מתקשטות במנועי מולטי-אינוורטר עצומים שנושקים לוויטרינות ענקיות, בניגוד גמור לעיצוב הפנים המעודן.

       

      רחוב לילינבלום, עם בתים משומרים היטב ונטולי מזגנים, נראה כמו עיר אירופית מהודרת (צילום: עמית גרון)
        רחוב לילינבלום, עם בתים משומרים היטב ונטולי מזגנים, נראה כמו עיר אירופית מהודרת(צילום: עמית גרון)



        אבל גם בניין מהולל כמו ''בית המגירות'' בבאר שבע, שכיכב בשלל מגזיני אדריכלות בעולם, מתכער במזגנים ללא כל אכיפה (צילום: רועי אבנטוב)
          אבל גם בניין מהולל כמו ''בית המגירות'' בבאר שבע, שכיכב בשלל מגזיני אדריכלות בעולם, מתכער במזגנים ללא כל אכיפה(צילום: רועי אבנטוב)

           

          פתרון ירוק למצב נתון

           

          אז כך נראה הנוף העירוני שלנו, ואם נרים את הראש לרגע כדי להתבונן במזגנים שחולשים עלינו מלמעלה, מיד תזלוג עלינו טיפת מים קרירה. לפעמים זה נחמד, אבל רוב האנשים יעדיפו כנראה להביט קדימה אל המדרכה, כדי שלא ידרכו בטעות בתוך שלולית מי הניקוז של המזגנים.

           

          בהנחה שהמצב אינו עומד להשתנות בקרוב, חשבתי על הצעת ייעול קטנה: על המדרכה, בקצה הדרך של כל צינור ניקוז מטפטף, יונח עציץ גדול. מדרכות העיר ממילא נשללו מהולכי הרגל לטובת אופניים חשמליים, אז לפחות שיהפכו לגינות ירוקות ופורחות בימי הקיץ החמים.

           

          • נעם רוזנברג, המעצב הגרפי של Xnet וגנן מדופלם, ממליץ לשים לב: מי מזגנים הם מים מזוקקים, ולכן אין בהם את חומרי הדישון המספיקים לצמחים. הם טובים מאוד כשלעצמם, אבל הצמח יצטרך גם מים רגילים בנוסף.

           

          מה יותר ישראלי מזה? אז אפשר להשלים את המלאכה, ולהניח עציץ (צילום: ציפה קמפינסקי)
            מה יותר ישראלי מזה? אז אפשר להשלים את המלאכה, ולהניח עציץ(צילום: ציפה קמפינסקי)

             

            כשהצעתי למיכל ביטרמן מהמועצה לבנייה ירוקה לחשוב על האופציה הזו, היא לקחה את הטפטוף צעד אחד קדימה והציעה עוד כמה פתרונות לשימוש חוזר במי המזגנים, באופן שיתרום לשיפור פני העיר ולאיכות הסביבה.

             

            למשל, להשקיע בקירות ירוקים. זהו טרנד עולמי שהמובילה שלו היא יפן, וגם בישראל אפשר למצוא לו חלוצים, כמו בחזית של בניין חברת ''צ'ק פוינט'' ברחוב תובל בתל אביב. חזיתות ירוקות של בניינים דורשות השקעה וטיפול קטנים יחסית לאורך זמן, ובתמורה נהנים הדיירים מטמפרטורה נוחה יותר בבית, פחות רעש ופחות זיהום אוויר, וכמובן שהם משמחים את מי שמתבונן בהם ובפרט את מי שמתגורר או עובד מאחוריהם.

             

            החזית הירוקה של בניין חברת צ'קפוינט ברחוב תובל בת''א. טרנד הקירות הירוקים מוסיף חזית צומחת בעיר שכורתת יותר ויותר עצים, וכמובן נראה הרבה יותר מחזית מזגנים (צילום: שאול גולן)
              החזית הירוקה של בניין חברת צ'קפוינט ברחוב תובל בת''א. טרנד הקירות הירוקים מוסיף חזית צומחת בעיר שכורתת יותר ויותר עצים, וכמובן נראה הרבה יותר מחזית מזגנים(צילום: שאול גולן)

               

              כשמדובר בקיר סטנדרטי של בית מגורים, אפשר להסתפק בצמח מטפס ששותלים בעציץ גדול ועושים לו תמיכות נכונות על גבי הקיר. אנשי מקצוע יוכלו לספק את המתכון הנכון לכל קיר ולהעניק ליווי מקצועי. דמיינו את ההליכה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, למשל, אם במקום חזיתות מכוערות של בניינים מפויחים יהיו להם חזיתות ירוקות שהמזגנים מוסווים בהן. הן יצמצמו את הרעש והזיהום מהאוטובוסים בתוך הדירות, יחליפו צבעים לפי עונות השנה, ואולי אפילו יגרמו לנו להרגיש טיפה יותר רגועים.

               

              אפשרות נוספת היא שימוש במי המזגן לחקלאות אורבנית, כלומר לטובת גידולים פשוטים ביוזמה פרטית של כל משפחה. אפשר לשתול ירקות או צמחי תבלין במרפסת, בגינה בקומת הקרקע, או באדנית מחוץ לחלון. כך אפשר לתרום בקלות לאיכות הסביבה, ועל הדרך להרוויח פעילות משפחתית, אסתטית, חינוכית ובריאה.

               

              כך עשו את זה בפלורנטין: לחצו על התמונה

              גינה בדירה שכורה בפלורנטין. לחצו לכתבה המלאה (צילום: גדעון לוין)
              גינה בדירה שכורה בפלורנטין. לחצו לכתבה המלאה (צילום: גדעון לוין)

               

              ואם נכניס למשוואה גם פעילות קהילתית, אפשר להשתמש במסגרות האדמה שנמצאות סביב העצים לאורך המדרכות: עם קצת עבודת הכנה, אפשר למשוך לשם את צינורות המזגנים מהבניין הסמוך, ולשתול גינות נוי או מאכל קטנות ושכונתיות. זה לא דורש רישיונות. יוזמה אישית כזו, כמו הגינות הקהילתיות שהפכו לטרנד ארצי, מתחילה בקטן ויכולה לתפוס תאוצה. משם והלאה – גם מקבלי ההחלטות בעיריות השונות, ובעיקר בשנת בחירות, כבר יקפצו על העגלה ויעזרו להפוך את הערים שלנו להרבה יותר נעימות וירוקות.

               

              ובינתיים, לטובת ידידינו בעלי החיים, אפשר לעשות משהו קטן וטוב: קערה שאוספת את מי המזגן שלכם.

               

              קבלו עוד: עציצי קרוקס, מרפסות במבוק ושלטי כניסה שאפשר למצוא רק בישראל

              הטוב, הרע והמכוער. הכל בפנים (צילום: ליאור גרונדמן)
              הטוב, הרע והמכוער. הכל בפנים (צילום: ליאור גרונדמן)

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד