לב שומרי, בת 27, רווקה, דוגמנית למידות גדולות ובלוגרית אופנה והעצמה נשית:
עוד ב"שביל הגמילה":
- אורטל טימור נגמלה משופינג: "הבנתי שאני מייצרת המון זבל"
- שרון בירקמן הייתה מכורה לנוחות: "לא היה לי מקום לנשום"
- סקס, סמים, אוכל וסמארטפונים: האם גם אתם מכורים למשהו?
הייתי מכורה ל: "דיאטות. כשהתקשיתי לשמור על המשקל הרצוי לפי מה שכולם חושבים או נוסחאות כמו BMI למיניהן, פצחתי בדיאטות שהוחלפו בדיאטות אחרות ובהלקאה עצמית בלתי נגמרת. המשקל שלי עלה וירד בעיקר בתור נערה וחיילת".
איך זה התבטא בחיים שלי: "לא נולדתי דוגמנית, גם לא נולדתי מאוהבת בעצמי. להפך, נולדתי לחברה המקדשת אידיאל יופי יחיד שלעולם לא אוכל להיות חלק ממנו. כבר בגיל צעיר מאוד הבנתי שכדאי לי להתאים את עצמי לסטנדרט המקובל כדי להיות יפה, נאהבת ומאושרת. היה לי ברור שאם לא אצליח לשמור על מידת מכנסיים 36, לא אוכל לשרוד בכל הטירוף הזה.
"בנעוריי וגם קצת עד גיל 21 תמיד הראיתי כלפי חוץ שיש לי המון ביטחון עצמי. אנשים מסביבי חשבו שאני מצחיקה, אנרגטית ועם המון ביטחון, אבל מספיק שהייתי מקבלת הערה אחת קטנה, הייתי עונה כמו שצריך אבל אחר כך בוכה לכרית במיטה. למרות שתמיד התחילו איתי ותמיד הייתי מטופחת, משהו מבפנים היה שבור. לא אהבתי את עצמי באמת, הכל היה כמו מסכה. כל דבר שלא הצליח לי בחיים האשמתי בו את המשקל. אם הוא לא רצה אותי, זה בגלל שאני שמנה; אם מסתכלים עלי בים, זה בגלל שאני שמנה. לא הקאתי או הרעבתי את עצמי. לא היו לי בעיות פיזיות, אבל הנפש שלי הייתה ממש שבורה".
נקודת המפנה שלי: "הכל השתנה כשנחשפתי לתמונתה של דוגמנית הפלאס סייז ריי שגב בפייסבוק. פתאום חשתי הזדהות. היא נראתה מאושרת, יפה ושלמה עם עצמה. הגוף שלה היה נראה כמו משהו שאני יכולה לשאוף אליו, שנראה לי הגיוני ביחס לממדים שלי, ולא משהו שהוא לא מציאותי עבורי. יחד עם החשיפה לריי נחשפתי לעוד דוגמניות פלאס סייז בישראל שלא הכרתי לפני כן.
"אני זוכרת את התקופה הזאת כתקופה של גילוי עצמי, ממש כאילו פתאום 'ראיתי את האור'. זה ממש גרם לי להרגיש טוב עם עצמי, הרגשתי שעם קצת עבודה עצמית בראש אני גם יכולה להיות ככה, לאהוב את עצמי ולהעצים אחרות.
איך נגמלתי: "התחלתי לחקור את הנושא: מה זה אומר "פלאס סייז", מי הדוגמניות, אילו חברות אופנה של פלאס סייז יש, על אילו מידות באמת מדובר, אילו בלוגים ומגזינים מדברים על הנושא. ככל שנחשפתי ליותר מידע, כך גרמתי לעצמי להיגמל מכל הרעיון הביזארי הזה של לרדת 20־30 קילו ולהיות מידה 36. הבנתי שאני יכולה לנהל אורח חיים נכון בלי להרוג את עצמי או להרגיש רע.
"התחלתי להתאמן, לאכול נכון ולפרגן לעצמי המבורגר/פיצה/שוקולד כשבא לי, בלי להשתגע. הפסקתי להלקות את עצמי על כל מה שאני מכניסה לפה, ומנגד גם נעשיתי יותר מודעת. הבנתי שאני יפה גם במשקל 85 קילו, שאני יכולה להתחטב ולמצק את הגוף, ושמשקל ומידה זה לא סממן לכלום".
מדגמנת בגדי ים:
למדתי מהגמילה: "כשהדימוי העצמי שלי השתנה, קיבלתי הארות כל כך עצומות למגוון נושאים בחיים שמעולם לא חשבתי שקשורים בכלל לדימוי העצמי, אבל מתברר שכן. מאז שנגמלתי מדיאטות פגשתי המון אנשים, הכרתי גברים ונשים, החברויות השתנו וגם מערכות היחסים והזוגיות. למדתי להיות נוכחת. להיות יותר מודעת במקום לחיות את החיים על אוטומט. לקחת דברים בפרופורציה. למדתי שאם רוצים משהו ממש, אפשר להשיג הכל. רק צריך להבין מהו בדיוק הדבר שאנחנו רוצים. גם למדתי שהאושר שלי לא יבוא מאהבה של גבר אלא מהאהבה שלי לעצמי. למדתי שהכי חשוב בחיים זה להיות בן אדם טוב ומאושר ולחפש בכל מחיר את הדרכים שעושות אותנו מאושרים.
החיים שלי היום: "אני לא איפה שהייתי לפני עשור, ויש לי עוד דרך ארוכה להגיע למקום השלם שאני רוצה להיות בו, אבל אני יודעת שאני בדרך הנכונה. לעולם לא אתן לאף אחד בחיים האלה לתת לי להרגיש אחרת".
מסר למכורות עכשוויות: "כולנו מגוונות, כולנו יפות, כולנו שונות, וזה היופי האמיתי. היופי הוא בלהיות מי שאת, גם אם זה שונה ממה שהתרגלנו לראות עד היום במסך הטלוויזיה, בעיתון או באינטרנט. ברגע שתביני את זה, השאר יגיע לבד".
_______________________________________________________
אפשר להיות בכושר שיא גם כשאת במידה 44?
