שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נוסעים לטייל? אלו המחלות שיש להיזהר מהן - והחיסונים שצריך
    עונת הטיולים הגדולים בפתח ורגע לפני שאתם יוצאים לכבוש את הגלובוס כדאי שתהיו מודעים לשלל החיידקים, הנגיפים ושאר הצרות המתעופפות בו, ותדעו להיזהר ולהישמר לנפשותיכם. ד"ר איתי גל מגיש: מדריך הישרדות 2018 - כל החיסונים למטיילים וכל ההנחיות המעודכנות

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אתם עומדים לטוס בקרוב למזרח, לחופשה אקזוטית בדרום אמריקה, או נותנים קפיצה לאירופה, ארה"ב או אוסטרליה? רגע לפני הטיסה, קבלו את מדריך ההישרדות המעודכן שלנו עם כל מה שצריך לדעת כדי לחזור הביתה שלמים ובריאים. 

     

    באיזה סיכון אתם?

    לפני נסיעה למזרח הרחוק, למרכז ולדרום אמריקה או לאפריקה, מומלץ לגשת למרכז לרפואת מטיילים באזור מגוריכם ולקבל את החיסונים המומלצים, הנחיות לגבי כללי זהירות ספציפיים ומידע לגבי שירותי הרפואה המקומיים, ומחלות נפוצות.

     

    חיסונים - כמה ומתי

    בכל הנוגע לחיסונים, כדאי לדעת שיש הבדל בין תרמילאים שנוסעים לתקופה ארוכה עם תוכניות לינה לא מוגדרות, לבין אלה שנוסעים לתקופה קצרה, לטיולים מאורגנים או למלונות פאר. התרמילאים מוגדרים מראש כמטיילים בסיכון גבוה, ולכן מקבלים יותר חיסונים. בסיכון גבוה נמצאים גם אנשי עסקים בביקורים חוזרים, או מבקרים למשך מעל ארבעה שבועות. הנוסעים לתקופה קצרה לבד בטיול מאורגן, שוהים בבתי מלון ואוכלים במקומות בעלי היגיינה גבוהה - זקוקים לפחות חיסונים.

     

    יתוש (צילום: shutterstock)
    רגע לפני שטסים - מתחסנים(צילום: shutterstock)
     

    אנשים שסובלים מבעיות רפואיות ידועות צריכים ליידע את הרופא המטפל שלהם לפני הנסיעה כדי לקבל מרשמים מתאימים לתקופה שבה ישהו בחו"ל. עם הקבוצה הזו נמנים הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, אסתמה, אלרגיות ומחלות כרוניות אחרות.

     

    בשנה האחרונה אנו עדים להתפרצות מחלת חצבת עולמית גם באירופה ובארה"ב, זאת על רקע ירידה בהיענות לחיסונים וחוסר חיסון מספק לילידי 1978־1957. לילידי שנים אלו אשר לא חוסנו כלל, או שחוסנו במנה אחת בלבד כנגד חצבת - מומלץ להשלים את החיסון החסר לפחות שבוע לפני נסיעה.  

     

    עקיצות יתושים ומי ברז מזוהמים – לשמור על היגיינה  

    את הבעיות הרפואיות העיקריות שאורבות למטיילים בארצות העולם השלישי אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מחלות שעוברות בשל היגיינה לקויה של מזון ושל מים, ומחלות שעוברות בעקיצות יתושים. ככלל, כל מקור מים עלול להיות מזוהם בטפילים, חיידקים ונגיפים, ולכן אין לשתות מי ברז גם במלונות מפוארים. גם את השיניים רצוי לצחצח במים מטוהרים. איך מטהרים מים? באמצעות פילטרים ייעודיים או בעזרת תמיסת יוד, או עם כדורי כלור (יש להקפיד על דילול נכון).

     

    כדאי לזכור שגם בקבוקי מים מינרליים סגורים לא מבטיחים שהמים אכן נקיים. שתייה מוגזת תהיה בטוחה הרבה יותר, שכן תהליך ההגזה מונע התרבות חיידקים, נגיפים וטפילים. אם חשבתם להקפיא את המים או להוסיף קוביות קרח למשקה שלכם, כדאי שתדעו שההקפאה לא הורגת חיידקים ונגיפים, ולרוב מכינים קרח ממי ברז. לכן, גם מומלץ להימנע משלגונים שמקור המים שמהם הוכנו לא ידוע. 

     

    באשר למזון, אוכל מבושל וחם (אפייה, הרתחה, על האש, טיגון עמוק) אשר מכינים אותו "מול העיניים" ממזון טרי, תמיד בטוח יותר ממזון קר או מזון שעמד על פלטות חימום לזמן רב. כיוון שהבישול הוא בעל אפקט מחטא, בשרים מומלץ לאכול במידת עשייה Well Done, ואת הירקות מומלץ לאכול מבושלים. לגבי סלטים וירקות חיים, לא מומלץ לצרוך סלטים על בסיס מיונז או ירקות חיים, במיוחד אלו שקשה לשטוף ולנקות, כמו חסה או נבטים. להבדיל, פירות, במיוחד עם קליפה עבה כמו בננות או פירות טרופיים, בטוחים לאכילה לאחר הורדת הקליפה.

     

    הבעיה השכיחה ביותר בקרב מטיילים לארצות אקזוטיות היא שלשול. כדי להימנע מכך שמרו על היגיינה מקסימלית, שכוללת שטיפת ידיים אחרי כל ביקור בשירותים ולפני אכילה. מומלץ להצטייד בתכשירים לניקוי ידיים שמכילים אלכוהול ומתאדים במהירות. שלשול המטיילים לרוב עובר לבדו לאחר מספר ימים ומומלץ שלא להשתמש בתרופות עוצרות שלשול (כמו אימודיום או סטופיט), כיוון שהתרופות האלה מאריכות את משך התחלואה. כדי לא להתייבש, יש להקפיד על החזר נוזלים ומלחים, במיוחד בילדים קטנים. ניתן להצטייד באבקת ORS שמכילה מלחים חיוניים. במרפאות המטיילים ממליצים להצטייד בטיפול אנטיביוטי למקרה של שלשול חמור או שלשול דמי אשר לרוב מלווה בחום ובכאבי בטן.

     

    ארטיק (צילום: shutterstock)
    שלגונים. אולי עדיף להימנע(צילום: shutterstock)
     

    חלק גדול מהיתושים מעבירי המחלות עוקצים בשעות בין הערביים. לכן, אם אתם יוצאים לפני הזריחה או לקראת השקיעה מומלץ ללבוש בגדים ארוכים ולהימרח בחומר דוחה יתושים. בזמן השהות בחדר הקפידו לסגור את רשת החלון או להתכסות בכילה. התכשירים המומלצים לדחיית יתושים הם אלה שמכילים DEET, שהוא החומר הפעיל נגד יתושים. ודאו שריכוז החומר הוא לפחות 25%. בארץ ניתן לרכוש תכשיר המכיל איקרדין (אוטן). תכשירים אחרים כמו טבעות, צמידים, תרסיסים אשר אינם מכילים DEET או איקרדין בריכוז המתאים, פחות יעילים ואינם מומלצים. 

      

    המחלות הבאות שכיחות במזרח הרחוק, באמריקה הלטינית ובאפריקה:  

    צהבת נגיפית A  

    מחלה שנגרמת על ידי הנגיף הפטיטיס A שעובר לרוב במים ובמזון מזוהמים, או במגע עם צואה של אדם שנושא את הנגיף. הנגיף שכיח מאוד בארצות העולם השלישי.

     

    מהלך המחלה: אחרי תקופת דגירה של 40־15 יום מפתח החולה חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, בחילות וצבע צהוב של העור ושל לובן העין. המחלה נמשכת כמה שבועות עד כמה חודשים וגורמת לפגיעה תפקודית קשה, במיוחד בקרב מבוגרים. היא עלולה לגרום לפגיעה אנושה בכבד עד צורך בהשתלה.  

     

    מניעה: החיסון נגד הפטיטיס A חשוב ביותר לכל היוצאים לארצות העולם השלישי. מומלץ לקבל זריקה אחת לפני הנסיעה, מנה אחת מספקת הגנה למשך כחמש שנים. מומלץ לחזור ולקבל זריקה נוספת אחרי 12־6 חודשים, על מנת לקבל הגנה לכל החיים. אנשים שקיבלו בעבר את החיסון המלא (שתי זריקות) או שחלו בעבר בצהבת A לא צריכים לקבל חיסון נוסף.

    מחלות וחיסונים ()
    צהבת נגיפית B  

    מחלה שנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס B, שעובר בנוזלי גוף (דם, הפרשות, זרע) ולכן מידבק במגע עם הפרשות, בעירוי דם, בשימוש במחטים משומשות (בבית חולים, בהזרקת סמים וגם בקעקוע), או במגע מיני. 

     

    מהלך המחלה: הנגיף דוגר בגוף כמה חודשים עד להתפרצות המחלה שכוללת חום גבוה, כאבי ראש ושרירים, צמרמורת, חולשה וצהבת. רוב החולים מחלימים, אך כ־5% ימותו ממנה או יהפכו לנשאים כרוניים של הנגיף, דבר שעלול להביא כעבור כמה שנים לפגיעה קשה יותר בכבד.

     

    מניעה: החיסון נגד הפטיטיס B מומלץ לכל מי שנוסע לארצות העולם השלישי, ובמיוחד למי שנוסע לתקופה ארוכה, מתכנן לקיים מגע מיני לא מוגן, עובד בשירותי הבריאות או חשוף לפציעות. החיסון ניתן בשלוש מנות, כשהמרווח בין החיסון הראשון לשני הוא כחודש, והשלישי ניתן אחרי שישה חודשים. כחודש לפני הנסיעה מומלץ לקבל את שתי הזריקות הראשונות, וכעבור חצי שנה להשלים את השלישית, שמעניקה חיסון לשנים ארוכות. החל משנת 1992 נכנס החיסון לשגרת החיסונים בישראל, לכן מי שקיבל את החיסון המלא לא צריך להתחסן שוב.

     

    טיפוס הבטן  

    המחלה נגרמת על ידי חיידק הסלמונלה, באמצעות מזון או שתייה מזוהמים. היא נפוצה בכל ארצות העולם השלישי, אך המוקד המרכזי שלה הוא הודו.

     

    מהלך המחלה: המחלה מתבטאת בחום שנמשך זמן רב, חולשה קיצונית, כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול או עצירות. במקרים קיצוניים היא אף עלולה להסתיים במוות. ניתן לטפל במחלה באנטיביוטיקה, אך עקב עמידות גוברת של החיידקים לאנטיביוטיקות המקובלות הופך הטיפול לקשה יותר ויותר.

     

    מניעה: החיסון הקיים בארץ ניתן בזריקה אחת ותוקפו לשנתיים־שלוש. הוא מומלץ לנוסעים להודו ולנפאל לכל זמן שהוא, ולנוסעים לארצות אקזוטיות אחרות לתקופה של יותר מחודש. החיסון מספק רק כ־60% הגנה, ומי שמחוסן לרוב יחלה במחלה קלה יותר ולכן מומלץ להתחסן, אך יש להמשיך ולהקפיד על היגיינה, שכן החיסון לא מספק הגנה של 100%.

     

    פוליו  

    מחלה זיהומית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית. המחלה נפוצה היום באפריקה ובמזרח, בעיקר בהודו. בישראל פרצה מגפת הפוליו האחרונה בשנת 1988, אז ניתן חיסון נגדה לרוב תושבי המדינה. מרבית תושבי ישראל מחוסנים כנגד מחלה זו, מי שהשלים סדרת חיסון ראשונית בילדות במסגרת חיסוני השגרה וקיבל מנת דחף אחת לאחר גיל 18 מחוסן. מי שלא - יש צורך להשלים במסגרת מרפאות המטיילים.

     

    מהלך המחלה: המחלה פורצת כשבוע עד 12 יום אחרי ההדבקה, ועלולה לגרום בחלק מהמקרים לחולשה ולשיתוק של השרירים.

     

    מניעה: חיסון שמומלץ ליוצאים לאפריקה, הודו, נפאל, בנגלדש ופקיסטן.

     

    שוק (צילום: shutterstock)
    העדיפו את הבשר שלכם עשוי היטב (צילום: shutterstock)

    טטנוס 

    מחלה שנגרמת על ידי החיידק קלוסטרידיום טטנוס, וההדבקה נעשית דרך פצע בעור. אפשר להידבק משריטה ממסמר חלוד, מנשיכת בעל חיים או ממגע בעפר ובצמחייה. בישראל מקבלים סדרת חיסונים ראשונית בילדות ולאחר מכן מנת דחף כל 7־5 שנים בערך עד גיל 18. עבור מי שלא התגייס בגיל 18 יש חשיבות להשלים את החיסון החסר, ולאחר מכן להתחסן כל 7־5 שנים.

     

    מהלך המחלה: החיידק יוצר רעלנים שמגרים את מערכת העצבים וגורמים להתכווצויות שרירים ולעוויתות בלסת, בצוואר, בגב, בחזה, בבטן ובגפיים. המחלה קטלנית ואין לה מרפא.

     

    מניעה: לא רק מטיילים, כל אדם צריך לקבל זריקת חיסון נגד טטנוס פעם בחמש עד עשר שנים.

     

    דיפתריה  

    מחלה שנגרמת על ידי חיידק שעובר בדרכי הנשימה, וגורם ליצירת קרומים בגרון שגורמים לחנק ולמוות. בעבר הייתה המחלה שכיחה באזורים רבים בעולם, אך מאז הכנסת החיסון שכיחותה פחתה.  

     

    מניעה: חיסון הטטנוס מכיל בתוכו גם רכיב חיסון כנגד דיפתריה (קרמת).

     

    שעלת  

    כיום יש התפרצות של שעלת בעולם ומומלץ שהחיסון כנגד טטנוס יסופק יחד עם חיסון כנגד שעלת לפני נסיעה לחו"ל.  

     

    מלריה  

    כ־400 מיליון איש בעולם חולים במלריה, מה שהופך אותה למחלה הזיהומית השכיחה ביותר. זוהי גם אחת המחלות הקטלניות ביותר, שגובה מדי שנה את חייהם של כ־2 מיליון בני אדם. למחלה, שמועברת בעקיצת יתושה, גורמים ארבעה טפילים, מתוכם שניים שכיחים ביותר: מלריה פלציפרום, שגורם למחלה קשה עד מוות, ומלריה ויוקס, שגורם גם הוא למחלה קשה, אך עם פחות סיבוכים.

     

    האזור העיקרי שממנו מיובאת המלריה הוא אפריקה, שם גם רוב מקרי המלריה הם מהסוג הקשה. אזורים נוספים שבהם המלריה קיימת, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, הם דרום מזרח אסיה ודרום ומרכז אמריקה.  

     

    תרסיס נגד יתושים (צילום: shutterstock)
    תרסיס נגד יתושים. חשוב בעיקר בשעות בין הערביים(צילום: shutterstock)
     

    מהלך המחלה: המחלה מתחילה בחום גבוה, שמגיע בגלים ומלווה בכאבי ראש, צמרמורת והזעה, ועלולה לפגוע גם בריאות, בכליות ובמוח. מאחר שהמחלה מתבטאת כמחלת חום לא ספציפית, ישנן טעויות רבות באבחנה. לכן, כל חום גבוה אחרי נסיעה לארצות שבהן נפוצה המלריה מעלה חשש להידבקות במחלה, ומחייב בדיקת דם לאבחונה. איחור באבחנה עלול להוביל לסיבוכים קשים ולתוצאות קטלניות.

     

    מניעה: היתושה שמעבירה את הטפיל היא ממשפחת האנופלס, שעוקצת בעיקר בערב ובלילה. לכן המניעה העיקרית היא הגנה מפני עקיצות יתושים: לבישת בגדים ארוכים בשעות החשיכה ומריחת חומר דוחה יתושים. באזורים רבים באפריקה בתי המלון מצוידים בכילות מעל המיטה, ואם לא - כדאי להצטייד בכילה.

     

    אין היום חיסון נגד מלריה, אך קיימות ארבע תרופות עיקריות למניעת המחלה:

     

    • מלרון: תרופה נוחה לשימוש שנלקחת פעם ביום עם ארוחת הבוקר, החל מיום לפני הכניסה לאזור הנגוע במלריה ועד שבוע אחרי היציאה ממנו.

     

    • מפלוקווין (לריאם, מפקווין): כדור שנלקח פעם בשבוע. יש להתחיל את נטילתו כשבוע עד שבועיים לפני הנסיעה, ולהמשיך עד חודש אחרי החזרה. מטיילים רבים חוששים מנטילת הכדור עקב פרסומים על תופעות לוואי נוירולוגיות ופסיכיאטריות, אך התופעות האלה נדירות ומתרחשות לרוב אצל בעלי הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות קודמות, ולהם אכן לא מומלץ ליטול את הכדור הזה. יש להיזהר בצריכת אלכוהול או סמים יחד עם תרופה זו.

     

    • דוקסילין: תרופה אנטיביוטית שמשמשת גם למניעת מלריה וניטלת פעם ביום. ניתן להתחיל בנטילת הכדורים יום לפני הכניסה לאזור הנגוע ולהמשיך עד חודש אחרי היציאה ממנו. יש להקפיד על שימוש בכובע רחב שוליים וקרם הגנה, שכן תרופה זו מגבירה את הסיכון לכוויות שמש. כן יש להקפיד לא לשכב לאחר נטילת הכדור במשך 20 דקות, שכן הוא עלול לגרום לצרבות ובעיות בוושט.
    • פרימקווין: נחשבת לתרופה היעילה ביותר נגד מלריה מסוג ויוקס, ויעילה גם נגד פלציפרום. מומלצת לאזורים מסוימים בעולם שבהם שכיחות הוויוקס גדולה (דרום אתיופיה, פפואה גינאה החדשה).

     

    אפריקה: קדחת צהובה 

    זוהי מחלה נגיפית, קשה וקטלנית שמועברת באמצעות היתוש Aedes שעוקץ במהלך היום.

     

    מהלך המחלה: מתאפיין בחום גבוה ובהפרעות בקרישת הדם, שגורמות לדימומים בלתי פוסקים במערכת העצבים ובכבד עד לצהבת קשה.
     

    מניעה: החיסון נגד קדחת צהובה הוא החיסון היחיד שהוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיסון חובה בעת כניסה למדינות רבות באפריקה. לכן, לפני נסיעה ליבשת הזו חובה להיוועץ בדבר הצורך בקבלת החיסון והוצאת פנקס חיסונים בינלאומי. החיסון ניתן בזריקה אחת ומומלץ לקבל אותו עשרה ימים לפחות לפני הנסיעה. בעבר היה מוגדר לו תוקף של עשר שנים בלבד, אך לפני מספר שנים הכריז ארגון הבריאות העולמי שמספיקה מנה אחת בלבד לכל החיים וניתן לקבל אותה רק במרכזים מורשים לרפואת מטיילים. החיסון מכיל נגיף חי מוחלש, ולכן אי־אפשר לתת אותו לאנשים שלוקים בהפרעות במערכת החיסון, לאנשים שמטופלים בסטרואידים, לחולי סרטן ולנשים בהיריון. אצל אנשים בריאים נדיר שהחיסון יגרום לתופעות לוואי, אם כי בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65) יש דיווחים על תחלואה כתוצאה מהחיסון.

     

    דלקת קרום המוח מנינגוקוקאלית  

    מחלה שנגרמת על ידי החיידק מנינגוקוק, ממשפחת "החיידקים הטורפים". החיידק מועבר באוויר, וגורם למחלה קשה וקטלנית שפוגעת בכל איבר בגוף. המחלה נוטה להתפרץ מדי שנה בארצות מרכז אפריקה, ולכן מומלץ להתחסן נגדה.

     

    מניעה: החיסון שקיים בארץ הוא נגד ארבעה זנים של החיידק (A, C, Y, W), שניתן בזריקה אחת שתוקפה חמש שנים. כל הבנים המתגייסים לצבא, וחלק מהבנות, מקבלים את החיסון בזמן הגיוס. מומלץ לבדוק בפנקס השבי אם חוסנתם.

     

    יש תרופות יעילות. מלריה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    יש תרופות יעילות. מלריה(צילום: shutterstock)

    בילהרציה  

    מחלה שנגרמת על ידי טפיל הבילהרציה. היא שכיחה במקווי מים מתוקים עומדים באפריקה, ובמיוחד באגם מלאווי, שם יש 100% הדבקה לאחר שחייה באגם.

     

    מהלך המחלה: זחלי התולעת חודרים לגופו של אדם הטובל באגמים דרך העור, חודרים לאיברים הפנימיים וגורמים למחלה קשה.

     

    מניעה: אין חיסון נגד המחלה והדרך היחידה להתגונן מפניה היא להימנע מרחצה במקווי מים מתוקים באפריקה. אין בעיה ברחצה במי ים.

     

    אסיה: קדחת המוח היפנית  

    מחלה הנגרמת על ידי נגיף דומה לזה שקיים בארץ וגורם לקדחת הנילוס המערבי. 

    מהלך המחלה: הנגיף מועבר על ידי עקיצת יתוש ממשפחת ה־Culex, שדוגר באזורים של מים או של מטעי אורז. מאגר הנגיף הוא בעיקרו בחזירים ועופות מסוימים, ולכן באזורים שבהם מגדלים אורז המושקה בהצפה הסכנה גדולה יותר. המחלה שכיחה מהודו ועד אוסטרליה, ושכיחותה עולה בחודשי הקיץ. הנגיף עלול לגרום לדלקת מוח קשה ולפגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות.

     

    מניעה: החיסון ניתן בשתי מנות עם הפרש של שבוע עד חודש בין המנות, ושתי מנות אלו מספקות הגנה מספקת לנסיעה. לחיסון ארוך טווח מומלצת מנה שלישית לאחר שנה. למטיילים שנוסעים לדרום מזרח אסיה לתקופה של יותר מחודש בעונה המתאימה, ומטיילים בעלי אופי תרמילאי לאזורים הכפריים אשר נוסעים אפילו לתקופות קצרות יותר - מומלץ להתחסן נגד הנגיף.

     

    קדחת דנגי  

    מחלה שנגרמת על ידי וירוס שמועבר על ידי עקיצת יתוש ה־Aedes, שעוקץ בדרך כלל מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים.

     

    מהלך המחלה: חמישה עד שבעה ימים אחרי העקיצה מופיעה מחלת חום קשה, שמלווה בכאבי ראש, שרירים ועצמות ולעיתים גם בפריחה. קדחת דנגי נחשבת היום למחלה הוויראלית השכיחה ביותר שעוברת בעקיצת יתוש, והיא נפוצה ביותר בתאילנד ובהודו. בתאילנד האזורים הנגועים ביותר הם האיים בדרום, בהם קופנגן וקוסומוי. המחלה שכיחה בחודשי הקיץ ובסוף תקופת המונסון באסיה.

     

    מניעה: אין חיסון נגד המחלה ולכן המניעה היא בעיקר באמצעות התגוננות נגד עקיצות היתוש (בגדים ארוכים, חומר דוחה יתושים, כילות). במקרה של הדבקה, הטיפול הוא באמצעות מנוחה ושתייה מרובה. לעיתים יש צורך באשפוז, בעירוי נוזלים ובהשגחה.

     

    דרום ומרכז אמריקה: קדחת צהובה 

    בשנים האחרונות המחלה מתפרצת בדרום אמריקה בעיקר באזור ברזיל, ולכן השלטונות המקומיים מקפידים על בדיקת החיסון לכל הנכנסים לארצות דרום אמריקה (דרומית לתעלת פנמה). אין צורך בחיסון לאלה שנוסעים רק למרכז אמריקה או לאיים הקריביים.

     

    דוגר באיזורי מים ומטעי אורז. יתוש Culex (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    דוגר באיזורי מים ומטעי אורז. יתוש Culex(צילום: shutterstock)

    קדחת דנגי  

    המחלה קיימת בכל ארצות אמריקה הלטינית, כולל באיים הקריביים. בדרום אמריקה המחלה נוטה להתפרץ יותר בחודשים פברואר־מארס, תקופת הקרנבל בברזיל. בחודשים האחרונים דווח על התפרצות קשה בריו דה־ז'נרו.

     

    לישמניה  

    מחלה הנגרמת על ידי טפיל שעובר בעקיצת זבוב החול וגורם לכיבים קשים בעור. לעיתים עלולה המחלה לנדוד מהעור ולפגוע בחלל הפה והאף. המחלה שכיחה מאוד באזורי הג'ונגלים של האמזונס. רוב הישראלים שחלו במחלה ביקרו בג'ונגלים של בוליביה באזור הפארק הלאומי Madidi.  

     

    מניעה: אין חיסון נגד המחלה, לכן ליוצאים לאזורים המועדים מומלץ להקפיד על ביגוד ארוך ולהימרח היטב בחומר דוחה יתושים. אם נעקצתם, המחלה מופיעה כחודש־חודשיים אחרי השהות בג'ונגל. במקרה שמופיע פצע שלא נרפא, מומלץ לפנות למרפאה טרופית לאבחון ולטיפול מתאים.    

     

    החיסונים המומלצים למטיילים  

    חיסונים בסיסיים לכל המטיילים: הפטיטיס AB + טטנוס + דיפתריה + שעלת במידה ולא חוסנתם בחמש השנים האחרונות. חצבת במידה ולא חוסנתם ב־2 מנות (ילידי 1957־1978), שפעת בעונת השפעת. לאלה יש להוסיף על פי המדינות להלן: 

     

    אירופה, ארה"ב וקנדה:חיסונים בסיסיים + חצבת.

     

    דרום ומרכז אמריקה: בסיסיים + טיפוס הבטן ובחלק מהאזורים קדחת צהובה, מניעה למלריה.

     

    אוסטרליה, ניו־זילנד ואיי האוקיינוס השקט: בסיסיים + טיפואיד.

     

    האיים הקריביים: בסיסיים + טיפואיד, טיפול מונע למלריה באזורים מסוימים.

     

    אסיה: בסיסיים + טיפואיד. בהתאם לאזור הספציפי: פוליו, כלבת, קדחת יפנית, מנינגוקוק, טיפול מונע למלריה.

     

    הערה: הטבלה מתייחסת למטיילים בסיכון גבוה. למטיילים בסיכון נמוך נדרשים פחות חיסונים. יש להיוועץ במרפאת מטיילים להתאמת החיסונים על פי מסלול הטיול.

     

    אם חליתם  

    במקרה שלמרות כל אמצעי הזהירות חליתם במהלך הטיול, תמיד העדיפו לפנות למרפאות או בתי חולים פרטיים, שם רמת ההיגיינה טובה יותר בהשוואה לבתי חולים ציבוריים. בכל מקרה, הקפידו לוודא שלא נעשה שימוש חוזר בציוד רפואי או במחטים חד־פעמיות. בהקשר הזה, החשש הגדול הוא מפני הדבקה במחלות כמו צהבת מסוג B או C ובנגיף האיידס.

    ייעוץ רפואי: ד"ר ליאור נשר, מומחה במחלות זיהומיות ומנהל מרפאת המטיילים, המרכז הרפואי סורוקה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נוסעים לטייל? אלו המחלות שיש להיזהר מהן - והחיסונים שצריך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הרבה מהמחלות בעולם השלישי עוברות דרך יתושים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים