תנו לילדים שלכם ליהנות בחופש הגדול
הורים יקרים, צאו מהלחץ. שחררו את הנטל הנפשי. ותנו לילדים ליהנות מהחופש. לעשות שטויות. לרבוץ. לבהות. לאכול. להשתעמם. להיות ילדים. גם אתם יכולים לצאת לחופש מהדעות המיושנות שלכם על גידול ילדים. בקיץ הזה יש לכם הזדמנות נפלאה להשתנות. להתקרב אליהם. להכיר אותם מחדש. זה מגיע להם. וגם לכם
אתם מודאגים. לא מצליחים לישון. מתהפכים במיטה. קמים לשתות מים. מתהלכים בסלון. מתלבטים. מהרהרים. ונוחתים שוב על המזרן באנחה קורעת לב. מה יהיה איתם? אתם שואלים את עצמכם. מה נעשה איתם עכשיו חודשיים? ומה הם יעשו עם עצמם? איך לא ייצאו מדעתם? במה נעסיק אותם? איך לא נריב איתם? איך נעבור את הקיץ הזה בשלום?
היום יוצאים הילדים שלנו לחופש הגדול. ובעוד עשרה ימים יצטרפו אליהם תלמידי היסודי. בשבועות הקרובים הם יילכו לישון מאוחר בלילה. ויתעוררו בקושי בצהריים. ירבצו שעות מול הטלוויזיה. או יטבעו בסמארטפונים. ייפגשו עם חברים. ייסעו לים. יברחו למזגן בקניון. יזללו ג'אנק פוד. ישתעממו. ישחקו. ידברו בטלפון. יאזינו למוסיקה באוזניות. ויגלחו מכם מאות שקלים לבילויים.
אולי הם גם יכירו חברים חדשים. ואפילו יתאהבו. קוראים לזה להיות בחופש. לפרוק עול. לעשות כיף. להשתטות. לחיות באמת. ואף מילה על בית ספר, שיעורים, ציונים, מורים וחוברות קיץ.
הילדים שלכם זקוקים מאד לחופש הזה
ובמקום לשמוח יחד איתם, ליהנות יחד איתם, להשתחרר יחד איתם, אתם בלחץ אטומי. מוטרדים, כועסים וממורמרים עוד לפני שכל זה התחיל. אתם מחמיצים את כל העניין - הילדים שלכם זקוקים מאד לחופש הזה. והוא גם מגיע להם. לא רק מפני שחם ומעיק ואי אפשר ללמוד. אלא משום שלהיות ילד במערכת החינוך הישראלית הוא עניין מעייף ומתיש ולעתים גם מעציב ומכאיב. אתם זוכרים מה זה להיות תלמיד בית ספר? אתם מסוגלים להפנים כמה זה קשה?
לקום כל בוקר מוקדם. להספיק להתלבש, לאכול במהירות, לצחצח שינים, לנעול נעליים, תחת לחץ של הורה עצבני שרוצה להספיק להגיע לעבודה בזמן ופורק את התסכולים שלו עליהם. לשבת שעות בכיתה עם עשרות תלמידים שמתים לנוע, לזוז, לשחק, לקפוץ, לרוץ ולרכב, אבל נאלצים להיות כלואים בחדר קטן ולהאזין למורים שחוקים מדקלמים חומר לעוס.
לחזור הביתה, לאכול צהריים, ובמקום לפגוש חברים, לשוחח איתם בוואטסאפ, לראות סרטונים מצחיקים, או לבהות בטלוויזיה כדי לנקות את הראש, כופים עליהם להתמודד עם "מטלות" ו"משימות". בניגוד לכם, יום העבודה שלהם לא מסתיים בבית. הם צריכים לעשות שיעורים. להכין עבודות. לסכם חומרים. להתכונן למבחנים. ואם לא די בכך, יש להם אתכם על הראש.
אתם שמציקים להם. אתם שתובעים מהם. שמטיפים להם. שיורדים עליהם. שמעליבים אותם. שצועקים עליהם. שמאוכזבים מהם. שרבים איתם. שצורבים בהם פצעים, אותם פצעים שעדיין נמצאים אצלכם עמוק בתוך הנשמה מבית הספר שאתם למדתם בו. רק שאתם כבר שכחתם מה עברתם שם. ובמיוחד פרחה מזיכרונכם התקופה הכי יפה בחיים שלכם, זו שנמשכת מסוף יוני עד סוף אוגוסט ונקראת "החופש הגדול".
הורים יקרים, צאו מהלחץ. שחררו את הנטל הנפשי. ותנו להם ליהנות. לעשות שטויות. לרבוץ. לבהות. לאכול. להשתעמם. להיות ילדים. ולצאת סוף סוף לחופשי. תנו להם חופש גם מכם. מהטענות. מההטפות. מהנדנוד הבלתי פוסק. גם אתם יכולים לצאת לחופש מהדעות המיושנות שלכם על גידול ילדים, "הצלחה", "הישגיות" ו"מצויינות". בקיץ הזה יש לכם הזדמנות נפלאה להשתנות. להתקרב אליהם. להכיר אותם מחדש. וגם לבלות איתם זמן איכות נקי, טהור, מופלא, שלא יחזור עוד. זה מגיע להם. וגם לכם.
החופש הגדול יכול לעצב אותם מחדש כבני אדם חופשיים, שמחים, בעלי ביטחון עצמי, שיודעים שיש להם על מי לסמוך. בחופש הזה הם ירגישו שאוהבים אותם. שמקבלים אותם. שנותנים להם להיות פשוט מי שהם. ללא גבולות. ובלי אשמה. תנו להם לצמוח. תנו לכם לגדול. תנו לעצמכם לגלות אותם. להכיר אותם לעומק. להתאהב בהם מחדש. בחופש הגדול שאותו לא ישכחו לעולם.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
