הווילה שעל צלע ההר בשכונת דניה הוותיקה, במרומי הכרמל בחיפה, צופה אל נוף מרהיב, ונולדה בסופה של התחבטות. בשטח שעליו היא ניצבת, בן כ-850 מטרים רבועים, ניצב גם ביתם הקודם של בעליה, שהיה מבנה מדורג, רב-מפלסי, שנגזר מהטופוגרפיה המשופעת. עם השנים הצרכים השתנו והבית המדורג פחות התאים לבני הזוג. "התלבטנו ושקלנו כל מיני חלופות", מספרת בעלת הבית, פסיכולוגית קלינית במקצועה, שהקליניקה שלה ממוקמת בבית. "בסופו של דבר הבנו שהדבר הנכון הוא לבנות על המגרש בית חדש מבראשית, וכך עשינו. על נוף כמו זה שנשקף מכאן לא מוותרים".
את תכנון הבית החדש ביצע האדריכל אריאל פרנקו, והתהליך, ובכלל זה תקופת הבנייה, זרמו, לדברי בעלת הבית, כשיח פורה בין כל המעורבים בו. "זה היה תענוג צרוף", היא אומרת, "כל הסיפור ארך 13 חודשים והיה מלווה בתחושת יצירה ובכיף גדול". בסוף השבוע הקרוב, במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שנערכים השנה לראשונה בחיפה, ידריך האדריכל סיורים בווילה (הפרטים בסוף הכתבה).
מהרחוב נראית חזותו של הבית עדינה ומאופקת, ולא מסגירה את מה שמתחולל מעבר לגדר. "המטרה הייתה ליצור קשר ישיר, פיזי ואנרגטי, בין הבית והחוץ - האדמה והשמיים", אומר האדריכל. "לנצל את השטח המשופע ולזרום איתו, כך שהבית כמו יבקע מתוכו. לצורך העניין סלעים שנאלצנו לעקור מהקרקע הטבעית, הוחזרו אליה בעת הבנייה, באמצעות יצירת מסלעות מעודנות". ואכן, מיד אחרי שעוברים את שער הכניסה מהרחוב נראות במעבר חיצוני, הזורם לצד הבית, מסלעות וצמחייה משתרעת, שנחשפות גם ממתוך חלקי הבית השונים.
הווילה, ששטחה הבנוי כ-280 מטרים רבועים, תוכננה כשתי מסות, אחת מעל השנייה, כשציר מרכזי קושר אותן ומגדיר את התנועה בהן. לדברי האדריכל, הקו המנחה היה יצירה של סדרת משטחים שכמו צומחים מן הקרקע ומגדירים את החללים הכלואים ביניהם. מתוך שאיפה ליצור שלמות מבנית, גם החזית החמישית - הגג - היא חלק בלתי נפרד מהתכנון. "מעטפת הבית", מסביר פרנקו, "ובמקרה הזה גם הרצפות והתקרות, שנמשכות ומתפרשות אל מעבר לגבולותיו הפיזיים של המבנה, יוצרות רצף חלק וטבעי בין פנים וחוץ, והמשכיות שמטשטשת את הגבולות ביניהם".
פרנקו למד אדריכלות ב-SCI-Arc בלוס אנג'לס, וכשחזר לארץ אחרי עשור הקים סטודיו לאדריכלות ועיצוב, השייך לחברת הבנייה המשפחתית. הסטודיו עוסק בעיקר בתכנון וילות, ופרנקו נוהג לפתח עבורן אלמנטים ייחודיים. לווילה הזו הוא יצר, בין השאר, פריט מיוחד לגגות: מסגרות שמורכבות מאלומיניום בצביעת אנודייז שחור (צביעה המונעת קורוזיה) וכוללות לייסטים של עץ. המסגרות המיוחדות מרככות את קונטור הגגות ומחברות אותם, כדבריו, לאדמה ולחומרים החמים שבבית. החיפוי העליון של הגגות עשוי מחלוקי אבן, "שמשרתים היבטים של איטום ובידוד, ומהווים אלמנט אסתטי שמעצב את החזית החמישית".
לראות ולא להיראות
פתיחת שער הכניסה מפגישה את הבאים עם מעין שדרה המובילה אל הדלת, ומייצרת חוויית כניסה מרשימה. "השדרה" מקורה בלוחות פייבר צמנט ותחומה משני עבריה ברפפות אנכיות, המאפשרות "לראות ולא להיראות" - מצניעות אותה כלפי חוץ, אך מאפשרות להתבונן מתוכה החוצה.
קומת הכניסה כוללת מבואה דו מפלסית, כהמשך ישיר של ציר הכניסה, ובשטחו ממוקמים הקליניקה של בעלת הבית, חדר רב תכליתי שמשמש כחדר אירוח או המתנה, חדר יוגה וכדומה, שירותים, וכן מרפסת דק שמסתיימת במבט ישיר אל הנוף.
קומת המגורים, שבה מתנהלים חיי הבית, מוקמה במפלס התחתון, ומרכזת בשטחה את הפונקציות הציבוריות ואת חדרי השינה הפרטיים. גרם מדרגות ומעלית מחברים בין הקומות.
האפקט התחושתי של האדריכלות
שפת הבית מאופיינת באיזון בין מסות לפתחים ובשימת לב מוקפדת לפרטים ולחומרים. בחירת החומרים ואופני השילוב ביניהם נועדו ליצור ''ממד אנרגטי'', שחשוב לבעלת הבית, חסידה של תורת הפנג שוואי. פרנקו: "אדריכלות אוצרת בתוכה הרבה עולמות והקשרים, ואדריכל צריך להתייחס לכולם ולזקק אותם לראייה הוליסטית. כך לדוגמה, החומרים לדידי מייצרים 'טמפרטורה של מבנה' - תפיסה בסיסית-טבעית, שתואמת גם את עקרונות הפנג שוואי; ועיקרה הוא האפקט התחושתי והרגשי שהם נוסכים במקביל לאפקט הוויזואלי".
הבית כולו רוצף בפרקט עץ. הקירות לבנים, ויוצרים מסגרת שקטה ונעימה לעין. בכל הפתחים והאלמנטים האופקיים והאנכיים של המבנה שולב אלומיניום שחור. בסביבת החוץ נעשה שימוש בבטון, ולצמחייה התייחסו כחומר שמשתתף באופן משמעותי במארג: היא מגיחה מערוגות חיצוניות שמשתלבות במעטפת בהתאמה לפתחים, כך שהיא נראית דרכם, או צמחים שמטפסים על קירות חיצוניים, "נשפכים" מהם ומדגישים את המפגש בין הבנוי לצומח.
במפגשים בין החומרים השונים, כמו גם בין הקירות לרצפה ולתקרה, נשמרו מרווחים (פסי ניתוק) המייצרים אווריריות. האיזון בא לידי ביטוי גם בתכנון התאורה, שמשלבת בין צרכים מעשיים ודקורטיביים: פסי תאורה מעניקים תאורת הצפה כללית, כשפיזורם בתקרה מגדיר אזורים שונים, לצד מנורות צמודות תקרה ומנורות תלויות, שאורן יוצר אווירה רכה.
קטעי זכוכית חלבית יוצרים משחקי אור
אזורי החלל הציבורי - מטבח, פינת אוכל ופינת ישיבה - ממוקמים כמערך רציף, ללא אלמנטים מגדירים.
בהתאמה אל הפנים נקבעו אזורי חוץ: מפינת האוכל יש יציאה ישירה לפינת אוכל חיצונית, ומפינת הישיבה לאזור הסבה חיצוני. שני האזורים נהנים ממנה גדושה של נוף חורש טבעי וים.
גם את פריטי הריהוט והנגרות תיכנן פרנקו בהתאמה אישית. לשיטתו - ארונות, ספריות ושידות הם חלק בלתי נפרד מהאלמנטים שמשפיעים על "הטמפרטורה של המבנה". כך עשה גם כאן. אלמנט הקיר שתכנן בסלון מהווה מוקד מעניין: זו מעין ספרייה הכוללת תאים פתוחים וקטעי זכוכית חלבית, ותחתיה קמין אינטגרלי. סמוך אליה נמצא המעבר לאזור הפרטי של הבית, שקטעי הזכוכית החלבית נוכחים גם בו, ומלווים את המסדרון עם משחקי אור חינניים.
המרחב הפרטי כולל חדר שינה עם מרפסת דק, הצופה ישירות אל הנוף הפסטורלי (מעקה המרפסת, כמו כל המעקות האחרים שבבית, עשוי זכוכית שקופה, כך שדבר אינו חוסם את יפי המראה); אזור ארונות מרווח ונוח וחדר רחצה מפנק.
אזור פרטי נוסף, לצד המעלית שבקומה, כולל חדר שירות ואת חדר העבודה של בעל הבית, שהוא גם ממ"ד.
צמחייה יפנית משולבת בחצר
הטיפול בסביבת החוץ של הווילה אינו נופל מההקפדה שננקטה בתוכה. עצים ותיקים, שניצבו בגינת הבית הקודם, נותרו במקומם או הועתקו למיקומים אחרים בשטח, ועץ צאלון בעל נוכחות דומיננטית קיבל כהדהוד שני צאלונים שנשתלו משני עברי שדרת הכניסה וסוככים עליה. בגינה שולבה גם צמחייה ממקורות יפניים. מדשאה מטופחת נתחמה בגדר חיה, שמעבר לה משתרע החורש הטבעי של ההר. כשבאופק הרחוק נראה כחול הים, מצטיירת תמונה של חלקת אלוהים קטנה. כמו שאמרה בעלת הבית: "על נוף כזה לא מוותרים".
- הווילה ברחוב האג בדניה פתוחה למבקרים במסגרת אירועי "בתים מבפנים" ו''פירמידה'' בשישי ובשבת (20-21 ביולי) בין 10:00 ל-13:00.
---------------------------------------------------------------------------------------
מה עוד מציעים אירועי ''בתים מבפנים''? למשל, ביקור נדיר בממגורות דגון. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
