המחצית הראשונה בחייו של דימיטרי אישצ'וק (31) עברה עליו ברוסיה, והמחצית השנייה בישראל. "אני ממש חי את העניין של זהות ישראלית ורוסית", הוא מספר על מה שהוביל אותו לפרויקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". מדובר בספר פתגמים רוסיים מאויר, שמשעשע הן את דוברי העברית והן את דוברי הרוסית – רק שהאחרונים מכירים כבר את הפתגמים שגדלו עליהם, והראשונים נחשפים לרובם בפעם הראשונה (כמה מהפתגמים עלו ארצה מזמן, ככל הנראה, עם העליות הראשונות מרוסיה).
אישצ'וק מאייר מגיל צעיר, לישראל הוא עלה בשנת 2000 כשהיה בגיל בר מצווה, וכאן המשיך לאייר ולצייר. גם בבצלאל הוא בחר במסלול האיור, תוך שהוא לוקח קורסים במחלקה לאמנות, ובאופן טבעי, פרויקט הגמר שלו מאויר. הוא בחר 15 פתגמים עגומים-משהו, והחליט להציג כל אחד מהם פעמיים – בכפולת עמודים עם שני איורים לאותו פתגם: מימין מופיע מוסר ההשכל של הפתגם, משמאל מופיעה בדיחה שמתרגמת את הפתגם באופן מילולי, ובאמצע מופיעות מלות הפתגם בשתי השפות, ובעברית מצוחצחת. הספר נקרא "כדם עם חלב", שמשמעותו אדם בריא וחסון.
בחירה נוספת היא לצייר את הבדיחה בסצינה עירונית ישראלית, וליתר דיוק – תל אביבית. "ניסיתי לחבר את כולם לנראטיב", מסביר אישצ'וק, שחי בשנים האחרונות בירושלים. "את הסביבה התל אביבית ציירתי מאז שעליתי לארץ, והכרתי כל פינה בעיר. רציתי שכל קורא ישראלי יגיד: הבחור הזה שמאייר? הוא מכיר גם אותי".
לדבריו, "הספר מדבר על פעולת תרגום. כשלוקחים משהו ומתרגמים אותו, זה כאילו מובן, אבל משהו יוצא מוזר ולא אחד לאחד. זו הנקודה שסביבה בנוי פרויקט הגמר. זה המקום שבו אתה מרגיש את הניואנסים".
לא רק היחסים בין שתי השפות והתרבויות עניינו אותו, אלא גם היחסים בין טקסט לפרשנות מאוירת: "אנחנו מדברים על יחס בין טקסט לתמונה, ועל הפער או הדמיון שנוצרים ביניהם. כאן אתה גם רואה פער בין פרשנות לפרשנות. זה אותו משפט, אבל יש שתי גישות שונות".
מוסר השכל: צריך לעבוד קשה
הוא התייעץ עם יוצאי ברית המועצות על הפתגמים שיבחר, ולדבריו, 14 מתוך הפתגמים ידועים לכל אדם שהגיע משם ("רק הפתגם עם התרנגולות הוא ספציפי גיאוגרפית, ומעטים מכירים אותו").
לכן, היה לו ברור שהקורא דובר הרוסית יחווה את התוצאה באופן שונה לחלוטין מהקורא העברי, "והיה לי חשוב שבפעם הראשונה שתיתקל בפתגם, קודם כל תקבל את המשמעות שלו. רק אחרי שאתה מבין את הפתגם, אתה עובר לצד השני ומקבל בדיחה".
מה משותף לפתגמים שבחרת?
"כולם מדברים על מוסר, על מוסר עבודה, ומשקפים תפישה שהחיים קשים ושצריך לעבוד קשה. יש משהו אפילו טיפה מדכא באווירה שלהם. למשל, 'אי אפשר לטפס על עץ אשוח בלי לשרוט את התחת' – זה כאילו מצחיק, אבל זה אומר 'להנאה יש מחיר, תכין את עצמך לסצנריו הכי קשה, אל תשמח מהר מדי, תהיה מכוון מטרה'".
גם אתה ספגת את המסרים האלה?
"אני מרגיש שאני נמצא על התפר. הפרויקט והלימודים בכלל עזרו לי להבין איפה נגמרת אצלי המנטליות הרוסית ואיפה מתחילה המנטליות הישראלית. מתי הן משלימות זו את זו, ומתי הן בקונפליקט".
ויש הבדל בתגובות שאתה מקבל משתי קבוצות הקוראים?
"יוצאי רוסיה הרבה יותר אהבו את הצד המצחיק והמוגזם, ודוברי עברית יותר התחברו למשמעות של הפתגם. לא יודע להסביר את זה".
- הפרויקט מוצג בתערוכת הבוגרים של "בצלאל" עד 3.8
------------------------
הרומן האסור של סטודנטית משנקר עם גבר צרפתי - והתגובות שקיבלה:
