שתף קטע נבחר

קריאת דרך

הכביש מדבר אליכם. שמתם לב לזה? יש לו המון מה לומר - אם רק תדעו לקרוא את הסימנים. לא מדובר רק על זיהוי תמרורים. כתמים על הכביש, זווית שוליים, התנוחה שבה נמצא הראש של הולך הרגל המתקרב (רמז: אם הראש מכופף, צפו את הגרוע מכל), הדרך שבה בולם הנהג שלפניכם - כל אלה יצילו אתכם מתאונות. אבל בשביל זה אתם צריכים להיות לגמרי מרוכזים בנהיגה

מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי

 

אחד הגורואים הגדולים של נהיגת השטח המבצעית אמר לי פעם משפט המלווה אותי עד היום: "50% מנהיגת שטח זה קריאת דרך". עם השנים נתקלתי בשלל סיטואציות שבהן המשפט הזה תקף. כך, למשל, אם תצליחו לזהות על איזה חלק בשביל עפר תהיה לצמיגים פחות אחיזה, תוכלו להתכונן טוב יותר לקראת החלקה בלתי נמנעת. אפילו הדרך שבה סורקים את השביל שלפניכם יכולה למנוע שני צמיגים קרועים בצד ימין, באזור ללא קליטה, שהמרחק ממנו לציביליזציה הוא 10 קילומטרים. ברגל. אני יודע כי הייתי שם.

 

נתיב תחבורה ציבורית באיילון (צילום: אבי חי)
זהה את הרכב לפניך(צילום: אבי חי)

 

ברחובות והכבישים שלנו העיקרון זהה. עוד לפני שנגיע להתנהגות של הולכי רגל, רוכבי אופניים ועוד משתמשי כביש ורחוב אחרים, יש את נושא התשתית. וכאן קריאת הדרך חשובה מאוד. אבל היי! תהיו נוכחים, כן?

למשל, צבע שונה של אספלט. כתם כהה על הכביש יכול ללמד אותנו על שמן או סולר על הכביש - כמו שגיליתי פעם אחת בצומת עד הלום כשה-ABS של הרכב הביא אותי לעצירה מלאה הרבה אחרי הקו של הרמזור - תוך כדי החלקה מושלמת.

 

מאז אותו כתם שמן אני תמיד נזהר מהנתיב הימני של הרמזורים - זה שבו עומדות המשאיות. מה גם שאזור הבלימה שלהן לפני עצירה מעוות את פני הכביש עקב משקלן העצום. ויש דוגמאות רבות לכך. ואם כבר שאלתם (מעריך מאוד את ההתעניינות), אז גם היו לי היתקלויות לא נעימות עם פסי סימון מחליקים, והייתה גם ספה שנפלה מרכב על הנתיב השמאלי באיילון וגרמה לדם שלי לקפוא מאימה.

 

אבל המפגעים שמספק הכביש עצמו הם רק ההתחלה. אז מגיעים משתמשי הכביש האחרים. קחו למשל את מורן המתבגרת. היא ממהרת על האופניים החשמליים שלה לפגוש את החברות בקניון. ללא קסדה, תוך כדי שיחה בנייד, מטפלת במשבר נוראי של תוצאות המבחן באלגברה (זה עוד קיים בכלל?) ומתמרנת תזזיתית בין הולכי רגל, רוכבים אחרים והתנועה על הכביש. רמזורים הם רק המלצה עבורה, והיא נורא ממהרת. כנהג מכונית, קשה כל כך לצפות התנהגות של רוכב בסיטואציה כזו וחייבים להיות סופר ערניים.

 

"טוב, אופניים חשמליים זו פצצה מתקתקת בכל מובן", אתם אומרים. אבל מה עם הולכי הרגל? מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו חוצה את הכביש כשהוא אינו מדבר בטלפון? כולם נורא עסוקים, ואם הם כבר חוצים במעבר חציה - זה יהיה תוך כדי שיחה עם הברוקר מוול סטריט ("תמכור, תמכור") או בוויכוח ער מה עדיף: עוף צלוי או שניצל? הולכי רגל שלא חוצים במעבר חציה ולא שמים לב לכביש יש תמיד. אבל לפעמים גם אנחנו, הנהגים, לא הכי מרוכזים בדרך. ואז זה יכול להסתיים באסון כי מרחב הטעות כאן הוא מאד קטן.

 

פעם, אימת הנהגים היו השליחים על הקטנועים. מודה באשמה: גם אני רוכב ביומיום על דו-גלגלי, יותר בשביל ניהול זמן ופחות בגלל המזגן. קטנועים ואופנועים המעופפים להם בין המכוניות יכולים להיות לא צפויים, ולפעמים ממש מקפיצים אם הם חולפים מאוד קרוב אלינו. מדי פעם הם גם "לוקחים" את מראת הצד איתם (וזה הרגע להתנצל על מספר פעמים שאני חטאתי בזה. סליחה מכולם, חוץ מהנהג ההוא שסגר אותי בכוונה והמראה שלו נשברה באופן "ספונטני").

 

המין האנושי, יש לציין, שוב מוכיח את עצמו כאן כאויב הגדול ביותר של עצמו. בעוד שקריאת דרך של התשתית היא דבר שאפשר ללמוד - ואף לתרגל מצבי חירום במסגרות הנכונות – היכולת לקרוא את משתמשי הדרך האחרים נמצאת פעמים רבות באזורים של תחושת הבטן. זו שדרכה אפשר "להרגיש" לאן הרכב שלפנינו עומד לפנות רק לפי "שפת הגוף" של המכונית, איזו בלימה קטנה במקום לא הגיוני, היסוס, סטיות לא ברורות מהנתיב, שאחריהן מגיעה לפעמים פניית פרסה מטורפת בלי אותות או עצירה באמצע הכביש ללא הכנה, כי מישהו כנראה לא בטוח לאן הוא צריך לנסוע והרעיון של לחנות ורק אז לברר נראה לו חתרני מדי.

 

הדבר הקשה הוא שגם כשהנוכחות שלנו בנהיגה מוחלטת, לא הכל תלוי בנו. אנחנו נאלצים לשלם על טעויות של הזולת, בין היתר כי זמני התגובה האנושיים פועלים לרעתנו. מערכות בטיחות אקטיביות מצמצמות את הסכנה. המתקדמות שבהן מסוגלות לזהות לא רק כלי רכב שנמצאים סביבנו, אלא גם תמרורים, הולכי רגל ורוכבי אופניים. מערכות התראתיות יספקו חיווי קולי וחזותי אשר יקפיץ אתכם לפעולה. מערכות בטיחות מתקדמות יותר מסוגלות, כשהן מזהות כי אין תגובה מספקת מהנהג, ממש להתערב בנהיגה ולבלום את הרכב במקרה חירום, או להתאים את מהירות בקרת השיוט לזו המצוינת על התמרורים אם אתם סתם לא שמים לב.

 

ובכל מקרה, גם אם יש לכם את המכונית הכי משוכללת, הסיכוי הכי קטן לתאונה יהיה למי שלא מוריד לעולם את העיניים מהכביש, לא עסוק במתכון לעוף, או ברכילות של הגרושות מהשכונה. זה יכול לצמצמם מאוד את ההשלכות של מפגש לא רצוי בכביש, ואפילו למנוע אותו כליל.

 

מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים