תקועים איתה בקיץ

בשיתוף ynet רכב חדש

אמצע הקיץ. חודשים שבהם שום דבר אינו קורה. ולמה שיקרה? רבים מעם ישראל בנופש אי שם בחו"ל ולמען האמת לאף אחד אין עכשיו ראש לרכוש מכונית משומשת או חדשה. המציאות הזו משתקפת היטב בנתוני המכירות של הרכבים החדשים וגם המשומשים. ובמהלך החודשים הקרובים זה לא יהיה קל יותר. אחרי אוגוסט יגיע ספטמבר, ובספטמבר, "החגים". ושוב עם ישראל טס לארץ אחרת או לחילופין יושב בבית וחושב כיצד לחסוך בכספים בגלל החג. ואחרי ספטמבר החגים מתארכים לתוך אוקטובר. ואחרי אוקטובר נובמבר. ובנובמבר מתחילה תסמונת סוף השנה. בה הקונים של המכוניות המשומשות חושבים לעצמם: "רגע, עדיף שאני אחכה כבר לסוף השנה כי יש דגמים חדשים והמחירים ירדו חזק במחירונים בינואר".

(צילום: ענת שילה לשם )

בקיצור, אפשר לומר שבמהלך מחצית השנה השנייה לא שווה לקנות או למכור את המכונית המשומשת. זה שוק של אף אחד, לא של מוכרים ולא של קונים. וכשהשוק הוא של אף אחד אז קשה למכור את המכונית המשומשת. וכשקשה למכור את המכונית המשומשת אז היא יושבת בבית וצוברת אבק. אבל בגלל שאי אפשר לתת לה לשבת בבית ולצבור אבק אז צריך לנסוע בה. וכשצריך לנסוע בה אז היא כמובן מתקלקלת בגלל שאנחנו נמצאים בחודשי הקיץ, כלומר היא דורשת שנחליף לה צמיגים בגלל שהצמיגים התייבשו מהחום, היא גם דורשת נוזל קירור בגלל שחם, והצינורות שלה מתייבשים מהחום, וצריך למלא גז במזגן בגלל שהקיץ הישראלי הוא קיץ של ארבעים מעלות חום בצל.

אז נכון, אפשר לנסות למכור דווקא עכשיו בחודשי הקיץ את המכונית אבל זה הימור, כי לך תדע מי יגיע כדי לראות את המכונית ולך תדע כמה הוא יהיה רציני. מה לעשות, השוק הישראלי מאוד מוגבל בגודלו ובמדינת ישראל לא חיים מאות מיליוני תושבים. ומתוך הכמה אלפים שבדיוק קמו בבוקר ביום קיץ בהיר וחם והחליטו לקנות רכב חדש, לך תדע כמה באמת רציניים. התשובה: לא הרבה, כי הם בחו"ל, או בים, או בים של חו"ל.

אז מגיע הקונה, בדרך כלל כמובן מגיע אליך הביתה. חם, הוא רוצה לעלות ונותנים לו לעלות הביתה לשתות משהו למרות שהוא כמובן בן אדם זר לחלוטין. ומתחילה ההתמקחות על המחיר. ולקונים היום יש את כל הזמן שבעולם, בגלל שכיום השוק הישראלי מוצף לחלוטין במכוניות משומשות. והם יודעים שאתה נואש. גם הם כמוך מודעים לשכבת האבק שהצטברה על המכונית ועץ הריח פג תוקף כבר חודשיים. אז כמו שאומרים הקונים: "המחירון הוא בגדר המלצה בלבד". ויש מצב שהקונה יסכים על מחיר שיהיה נמוך משמעותית ממחיר המחירון. הוא יהיה מרוצה ואתה תישאר עם סטיפה מדולדלת ביד. ויש מצב שהקונה ילך, כי כעסת או נעלבת מההצעה שלו. ואז צריך לפרסם את המכונית באחד הלוחות המקוונים, יותר נכון לפרסם שוב ולרענן את המודעה - אולי לעדכן מחיר.

הפרסום בלוחות המקוונים הופך לעבודה, בגלל שצריך לקדם את המודעה, להקפיץ אותה ולהתמודד עם סוחרי מכוניות ומגרשי מכוניות שמשלמים כסף עבור המודעות ומציעים את מה שהקונה הפרטי לא יכול להציע. כלומר: מימון, אחריות, תשלומים. לנוכח כל אלה לא ממש קשה להבין מדוע כיום קשה מאוד למכור מכונית משומשת ומדוע המוכר הפרטי נמצא בעמדה בעייתית מבחינת יכולתו למכור את המכונית.

כמובן, יש דרך בדוקה להתמודד עם התסכול המוניטרי והנפשי. לא להיכנס מלכתחילה למסלול הבעייתי הזה: לבחור בליסינג פרטי תפעולי, בו החוכר משלם מקדמה עבור הרכב שאת גובהה הוא קובע. לאחר מכן החוכר משלם תשלומים חודשיים שגובהם נגזר מגובה המקדמה. ובסוף התקופה התשלום האחרון ניתן להמרה למקדמה על הרכב הבא. כאן אין התמקחות, אין עמידה בשמש ואין מכוני בדיקה שדורשים הקדשת ימי עבודה לקונים שאולי יגיעו ואולי לא. ובנוסף, ניתן גם להחליף את הרכב באמצע התקופה ברכב אחר, מרווח יותר, נוח יותר, יותר מתאים.