קווין אלוש עלה לארץ מדרום צרפת בגיל 17, התגייס לצה"ל שירת כלוחם ב"מגלן". בשירות הקבע הזדמן לו לגעת באפיון מוצר, במסגרת פיתוח עזרים וטכנולוגיות לצרכי היחידה. השירות הצבאי הוביל אותו ללימודי העיצוב התעשייתי, ובפרויקט הגמר - הרחק מהעולם הצבאי - בחר לחקור פטריות כחומר גלם צומח.
זה כעשור שהפטריות נמצאות על כוונת המחקר הבינלאומי, כחומר גלם אורגני רב-פוטנציאל ליישומים שונים בתעשייה. אלוש בחר לבחון את התפטיר – גוף הפטרייה, שגדל כרשת קורים בתוך חומר אורגני או בתוך אדמה - כחומר גלם שיידע, עם מעט הכוונה, לצמוח באופן טבעי לצורתו של רמקול.
ההשראה שלו באה מרעיון הכלכלה המעגלית: מודל בר-קיימא שחותר לתהליך ייצור, שבו ערכם של המשאבים - חומרי הגלם, האנרגיה – נשאר במעגל ואינו מתבזבז או נזרק לפח. אלוש יצא לדרך עם שני חומרים: נבגי פטריית יער וקש. באלת הקש - תוצר לוואי של קציר החיטה, שהיא למעשה פסולת חקלאית - היא המצע שעליו גדלה הפטרייה. היתרון המרכזי של הקש כמצע הגידול הוא בהיותו חומר חלול, שיכול להוליך אוויר.
כשחיפש טריטוריות שבהן יוכל לחדש עם הפטריות והקש, זיהה הסטודנט כי יכולתו של הקש החלול להוליך אוויר הופכת אותו לחלופה מעניינת לתיבת התהודה של רמקולים. הקש מאפשר סירקולציה של גלי הקול בתוך התיבה, וקורי הפטרייה, שניזונים מהקש ומפרישים חומר שמדביק את חלקי התערובת ומחליף את השרף התעשייתי, אוטמים את התיבה ובכך תורמים לתהודה שלה.
איך מצמיחים רמקול? לוקחים מכל בגודל של הרקמול הרצוי, ממלאים אותו בקש, ומזריקים לקש את נבגי הפטרייה. המכל משמש גם כתבנית הרמקול וגם כבית הגידול שלו. הנבגים מתחילים לאכול את הקש, מגדלים את התפטיר ומצמיחים את הפירות – פטריות המאכל. את הפטריות קוטפים, ובנקודה הזו מסתיים המעגל הראשון של "פס הייצור". ממשיכים עם המעגל השני.
כעת החדיר אלוש לקוביית הקש והפטרייה תושבות, שאותן הדפיס בהדפסה תלת-ממדית מביופלסטיק, המורכב מ-80% תירס. מאחר שמדובר בחומר אורגני, הפטרייה התחילה לעכל את התושבות וחיברה אותן לבלוק החציר, וכך הפכו התושבות לשלד שעליו הולבשו בהמשך החלקים האלקטרוניים של הרמקול. עכשיו היה צריך לייבש את הבלוק בטמפרטורה של 50 מעלות למשך שבוע. תפטיר הפטרייה, המורכב ברובו מחיטים – פולימר אורגני שאינו חדיר למים - התקשה ואטם את קוביית הקש.
או אז הולבשו החלקים המכניים והאלקטרוניים על התושבות, והתקבל הרמקול.
בסוף חייו של המוצר, עתידים החלקים הללו להיות מפורקים מהרמקול ולעבור למעגל של שימוש חוזר, בעוד שגוף הרמקול יוכל לחזור לאדמה כדשן. תם ונשלם המעגל השני בתהליך הצמחת-ייצור הרמקול.
- מנחה: ספי חפץ
