הפוך שינו, הפוך
הרעיון של יו"ר ההתאחדות הנכנס, שינו זוארץ, לצמצם את מספר הזרים יחליש את הליגה ויפגע גם בישראלים עצמם. גם הקטנת הליגה תוריד את הרמה. מה כן צריך לעשות: לשפר את רמת המתקנים ולהשקיע במאמני ילדים ונוער
הכניסה של שינו זוארץ לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל הפכה כשלעצמה ללעג, מכיוון שאיש לא התמודד מולו ומועומדתו נפסלה תחילה בגלל סעיף הזיקה. אין ספק שעדיף היה אם תהליך הבחירה היה שונה, אבל בשורה התחתונה מעטים באמת חולקים על כך שמונה האדם הנכון לתפקיד המורכב.
אני גם לא מאמין שביטול סעיף הזיקה עוד ילווה אותו תקופה ארוכה, מאחר שזהו סעיף שנולד בחטא מתוך עימות בין אבי לוזון ולימור לבנת, והקדנציה בטח לא תקום או תיפול עליו. בעשור וחצי האחרונים הידרדר ענף הספורט הפופולרי במדינה לתהומות חשוכים ואין ספק שהדירוג שלנו בעולם מייצג זאת נאמנה. אנחנו זקוקים למנהיג שיוביל מהפכה לא רק כדי שנוכל לחלום על חזרה לאזור המקום ה־30 בעולם, אלא כדי לבלום את הנסיגה ולמנוע מצב בו נמצא את עצמנו בסוף מייבאים מאמנים ממיקרונזיה בשל שיטות האימון המתקדמות שלהם.
שינו זוארץ(צילום: עוז מועלם)
ישנם דברים במשנה שהוצגה בשמו של זוארץ שאני לא אוהב ולא מאמין שראוי ליישם אותם. צמצום מספר הזרים לא רק שיהפוך את הקבוצות לחלשות ויקשה עליהן במפעלים האירופיים, אלא גם יפגע בהתקדמות ובהתפתחות של השחקן הישראלי עצמו. אנחנו צריכים לגרום לשחקנים המקומיים להתחרות על מקומם נגד שחקנים טובים יותר ולהאמין שמתוך קרב כזה הם יתאמצו וישתפרו בקצב גדול יותר. בקפריסין אין הגבלת זרים כבר שנים, ואני לא רואה שברמת הנבחרת זה עשה להם נזק גדול. כדי לפתח שחקנים טובים צריך רמת אימון גבוהה שמתבצעת במתקנים ברמה זהה.
גם צמצום הליגה הראשונה ל־12 או 10 קבוצות לא לוקח בחשבון את מה שקרה פה בימים בהם הליגה הייתה נטולת בטן. כבר מהמחזור הראשון הלחץ מפני הירידה החל לתת אותותיו על חצי מקבוצות, ובשל כך הרמה ירדה. אני חושב שהמצב של 14 קבוצות עם פלייאוף עליון תחרותי הוא הקומבינציה הנכונה עבורנו לפרק הזמן הקרוב, וכל החלטה על שינוי תהיה הרפתקה מסוכנת.
הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות כאן, על דעת כולם, זה השקעה ברמה הלאומית במתקנים. יש כרגע סכום גדול מאוד שהוחזר מהטוטו למשרד האוצר בשל אי שימוש שיועד למטרה זו, ועל זוארץ לדאוג למצוא את הדרך שהכסף הזה יושקע בסופו של דבר באופן המתוכנן. זה כמובן מורכב כי צריך לחבר כאן בין משרדי ממשלה ועירייה שיקצו כסף ונדל"ן לקבלני ביצוע ומועדוני כדורגל, אבל יהיה מדובר בכישלון אם בעוד ארבע שנים המציאות תהיה דומה להיום.
לדעתי, לא פחות מהשקעה במתקנים, אנחנו צריכים להפוך את נושא המאמנים על פניו בצורה מוחלטת, במיוחד בגילאים הצעירים. באיסלנד המהפכה אמנם לוותה בהשקעה הנחוצה במתקנים, אבל יחד עם זה התבצעה השגחה על הרמה של המאמנים בכל הגילים, ואלו נדרשו לעמוד בתנאים ובמבחנים בינלאומיים. הם כמובן תוגמלו בצורה שונה מהאופן בו הדבר מתבצע כרגע בארץ.
אנחנו צריכים להבין שתפקיד המאמן, כמו תפקיד המורה, הוא דבר שאי אפשר לעשות כלאחר יד, כיוון שיש לכך תוצאות ברורות בסוף הדרך. חייבים לשלם שכר ראוי למאמנים טובים כדי שבסופו של תהליך נראה עוד ועוד כישרונות ברמה של מנור סולומון במגרשים.
לפנייה לכתב/ת 
שינו זוארץ
צילום: עוז מועלם
מומלצים
